קטגוריה: לזיכרם

 

ברצוני להודיע על מותה של אימי מניה (מרים)  צוקרמן מרחוב  הגדוד העברי 55

מול בית הספר התיכון אשר נאספה אל אבותיה ביום א' 31  אוקטובר 2010 .

מניה הייתה מותיקות קרית חיים מה שנקרא המוהיקנים האחרונים .

יהי זכרה ברוך.                                           עדי צוקרמן

מאשר רון :

(היום , השביעי בנובמבר ואצלנו אין יום בלוח שלא נרשם בו אירוע)

גשמי  נובמבר

חביבה  שלנו  , חביבה  רייך

היבלות ברגלייך , הנחישות בעינייך

מפקדך * בפלמ"ח לעולם לא ישכח

הצצה קלה  במסע של חייך  .

 

חביבה וחנה צנחניות ראשונות

שליחות , מסירות , נחישות וגבורה  .

אתכן לא נשאל שאלות נדושות

מה עשיתן בשביל מדינה  .

 

עצרו רק לרגע  , אני שומע קולות

זה קורה לי ביום ובעיקר בלילות  …

גשמי נובמבר  – ברכה  לשדות

הטיפות מלוחות  – הצנחניות  בוכות  …

 

מסילות ברזל , קרונות , רכבות

רכבות  משא  נוסעות וחוזרות  .

גלגלים  חורקים  ,  זעקת תינוקות  

זעקת תינוקות ותפילת אמהות  …

 

במחשבה קדימה וגם לאחור

רכבות המוות , מי יכול היה לעצור  ?

הצנחניות  הקשוחות ?

קולו של האור   ?

קול טהור המאיר את רוע השחור  ?  

 

מדוע בוכות  ?

על שלא יכלו לאותן רכבות  ?

על העינויים ועל הזוועות  ?

ואולי בוכות הן  , בחשאי בלילות  

על מה שממעל , עכשיו הן רואות  ? ? ?

 

גשמי נובמבר  – ברכה לשדות

השנה  , אין חורף 

יבשו הדמעות  …  

 

חנה סנש הוצאה להורג ע"י הנאצים  ב –  7.11.1944

חביבה רייך הוצאה להורג ע"י הנאצים ב-  20.11.1944

* אורי יפה , מפקדה של חביבה בפלמ"ח , תיאר את קשיחותה

  בעת מסע אימונים מפרך .

 

אשר  רון          7.11.2008  עדכון  7.11.2010  

         תמונה>  בירקנאו              

 

 

מצגת >  לזכר כושי

לזכר בעלי המנוח יעקב איתיאל (כושי) שנפטר לפני 19 שנה

(פעםב-19 שנה זהים התאריך העברי והתאריך הלועזי)

יעל איתיאל חרלף 

חבל על דאבדין,השבוע נפטר בלא עת תושב הקריה דוד רטנר שהוא היה נשוי משך שנים  לבת הקריה דרורה ז"ל לבית פלינק ,איש משטרת ישראל לשעבר ומותיקי הקריה לשעבר.דוד עצמו היה מילדי קרית מוצקין מרחוב גושן פינת המכבי לשעבר והגיע לקרית חיים לאחר נשואיו.את דוד הכרתי עת היינו מספר חברים משתי הקריות שעסקנו בהקמת המשמרת הצעירה של מפ"אי בשנות החמישים בקרית מוצקין זו שהייתה בשליטת הליברלים.דוד היה חבר נאמן לתנועת העבודה וידיד טוב לחתום מטה,הוא היה שנים רבות פעיל במסגרת פעולות התרבות של בית נגלר,גם לאחר שנפגע בגופו מזה שנים אחדות,תחילה עם רעייתו ואחר מכן לבדו ולא נמנע מפעולות אלו,בנו של דוד הינו עיתונאי במקומון של הקריות ואין אלא להביע תנחומין לבניו בשעתם הדוויה.

אני מרכין ראש בצער, ישראל קסטנברג.

 

נילי  דיסקין: צעירים לנצח –לזכרו של עודד ברונשטיין

חזרתי אתמול בלילה מביקור אצל בתי בגרמניה אל הידיעה העצובה על פטירתו

של עודד. לא הייתי בעדת תקומה ,אם כי ה"רוח" המיוחדת של העדה הזאת עברה

אלי דרך המדריכים שלי, מוישה אלוני, וירדנה פרלמוטר, כולל זכרון של כמעט כל

מילות הדיקלום הדי מטומטם "די, אי מי עקד על גבי הפסים….. וכ"ו וכ"ו  ,   את עודד

הכרתי באמצעות האתר. הוא אסף אותימהרכבת כשערכנו סיור ברחוב ילדותי,   עבר

איתי על פני תחנות ילדותי בקריה,הצטרף אלינו לסיור. ובעצם, רשמית – זה הכל! 

לא ראיתי אותו מאז. אבל, לפעמים אתה פוגש מישהו, נוצר לך איתו קליק, עד כדי כך

 שמדהים לקלוט שבעצם נפגשת איתו רק פעם אחת!   עודד היה אחד מ 3-4 אנשים

יחידים שלהם נתתי את כתובת המייל שלי, מלבד ילדי . יש לי הרבה חברים, ולא לכולם

יש הכתובת  . הייתי מקבלת ממנו מיילים  שכל אחד מהם היה איכותי, ומעניין. אהבת

שירי ארץ ישראל, עניין בכל מה שקורה בה ובעיקר בחלק הצפוני שלה, בהיסטוריה שלה

כל זה איחד אותנו – בלב.   אני מרגישה שאיבדתי חבר. וכל  עובדות המציאות  הכרות

ופגישה חד-פעמיים כפי שנאמר,  לא יכולים  לה,להרגשה הזאת.     עד כדי כך היה נורא

לשמוע, שאפילו לא המשכתי לקרוא את המיילים שהצטברו לי או את הדברים החדשים

באתר של גייזי. אל "זמן הנחיתה"  מצטרף כרגע הצורך ב"זמן עיכול הידיעה המרה

הזאת"–    שלום לכולם. להתראות בשמחות. נילי דיסקין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    עודד כותב 

     לזיכרו  

אורי יסוד >  לזכרו של עודד

 טובה פורת > לזכרו

נילי>לזכרו של עודד

נאום של עודד בכנס רב דורי

 אנחנו > שירו של משה ביק

חוג הידידים של דגניה ב'

   מאמר של עודד

מיאיר מירז:  

 לזכרו של אהוד נצר (מנצ'ל):

עולה בזיכרוני בחור תמיר המחייך תמיד.

מקפץ בחדווה בלהקת הריקודים של התיכון

בכנס ריקודי העם בדליה  1951.

נהנה לטייל ולהסביר לנו נפלאות מצדה בשנות השישים…

בהזדמנות זו אני נזכר באביו-הד"ר מנצל

מנהל התיכון בקרית חיים והמורה להיסטוריה.

באימא-ד"ר פועה מנצל- המורה הנמרצת לביאולוגיה

(וגם המורה לעברית של הסופר פרנץ קפקא)

ומיסדת התיכון בבאר שבע.

יהי זכרם ברוך

יאיר מירז – מיזיריצקי

 

 מטובה פורת-לזכרו של עודד ברונשטיין

 שמעתי בצער רב על מותו של ידידי הטוב עודד ברונשטיין ז"ל.

אני מצרפת את השיר  "גרעין  נחשול"  לזכרו מתוך ערב  הצדעה

 פרי יוזמתו  שנערך  בבית נגלר  . 

יהי זכרו ברוך!  

טובה

 30.10.10     מאורי יסוד

עודד ברונשטיין ז"ל

 

בצער רב קבלתי הבוקר את הידיעה על מותו בטרם עת של עודד ברונשטיין ז"ל .

את עודד הכרתי עוד בימים הטובים של התנועה המאוחדת כשהיה מגיע רכוב על אופניו מקרית אתא לקן בקרית חיים והתחבר לעדת "תקומה" לימים גרעין "נחשול" שקבעו את מושבם בקיבוץ יפתח .

מאוחר יותר נוצר בינינו חיבור יותר ממשי כשיחדיו פעלנו בוועדי ההורים של בתי הספר "מגינים" ותיכון קרית חיים .

עודד היה איש ציבור בכל רמ"ח ושס"ה שחיפש כל העת עד יום מותו היכן ניתן להשפיע , היכן ניתן לעזור .

הוא היה מלח הארץ אמיתי ובכל מיני מקומות ואתרים בהם פעל חשוב היה לו חשוב לשמר את ההיסטוריה של פעם של חיים יותר יפים ויותר טובים . גם שמירת הקשר עם חבריו מתנועת הנוער והשרות בנח"ל הייתה חשובה לו ומעת לעת קיים מפגשים והיה הכוח המרכזי שהניע אותם . לפני כשנתיים כשמלאו לו ולחבריו שבעים (70) וערכו אירוע מאד חגיגי , היה זה עודד שניצח על המלאכה וחבריו הכתירו אותו כמנכ"ל כבוד של הגרעין . הוא גם היה פעיל פוליטית בקרית חיים וגם זאת מתוך רצון כן ואמיתי לשפר ובכל שטח . גם את קרית אתא לא זנח ועסק בה בהתנדבות בשימור ההיסטוריה   איש טוב עם לב של זהב , יהי זכרו ברוך .