ליישי : בני קריית חיים משתתפים בצערה של חברתנו היקרה רינה עינבר { בר-אולפן } ,במות גיסתה אביטל {לבית שלגי } בר-אולפן ז'ל , ובצער כל בני המשפחה . יהי זכרה ברוך.
ילידי 1933."התנועה המאוחדת " קן קריית חיים. אביטל שלגי שנייה משמאל.
הערב, יום הזיכרון לדוד שלי היקר ישראל גלבוס ז"ל מקרית חיים,
עובד קק"ל, אשר אני נקרא על שמו. 58 שנים להירצחו על ידי מחבלים, סמוך לגבול הלבנון.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.
ישראל זיסק.
ארצנו הקטנטונת. מילים : יורם טהרלב. לחן: רמי קלינשטיין. ביצוע: אוריאל רקובסקי.לווי מוסיקאלי, עיבוד וסאונד: שרון רייז. תודה לניסן גביש יו'ר גימלאי קק'ל ולמושב משואות יצחק על מתן חסות לשיר.
ציוני דרך בחייו של ישראל גלבוס ז"ל:
ישראל, בן רחל וזלמן, נולד בכ"ג בכסלו תש"ב (13.12.1941) בעיר צ'ור סבחוז ברוסיה. הוריו, ילידי פולין, ברחו לרוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. האב זלמן גוייס לצבא הרוסי ונהרג בשנת תש"ד(1944). לאחר המלחמה האם רחל חזרה לפולין, שם למד ישראל בבית הספר היסודי והתיכון. ישראל, אימו ואחיו יוסי עלו לארץ באביב תשי"ז (20 במאי 1957) והתגוררו בצריף בקרית חיים המזרחית. כעבור זמן מה המשפחה עברה לדירה נוחה בקרית חיים מערבית, ליד חוף הים. גם אחותו אסתר ובעלה משה ז"ל עלו לארץ והתגוררו בבאר שבע. ישראל היה בחור צנוע, שקט ונוח. הוא התגייס לצה"ל ושירת ביחידת חי"ר. אחרי שחרורו החל לעבוד בקק"ל, והיה מסור מאוד לעבודתו כטרקטוריסט. הוא עבד בהכשרת דרכים ביערות קק"ל. תחילה עבד תחת אש ליד קיבוץ אלמגור, כשכף הטרקטור מורמת למעלה כהגנה מפני כדורים ולאחר מכן עבד על יד גבול הלבנון, והתגורר באותו זמן בקיבוץ יראון שבגליל העליון. ביום שלישי כ"א בחשון תשכ"ו (16.11.1965) ישראל נרצח על ידי מחבלים ליד גבול הלבנון, סמוך לקיבוץ יראון. ישראל היה בן 24 במותו. הותיר אחריו אם רחל, אחות אסתר ואח יוסי. הובא למנוחות בבית העלמין חוף הכרמל הישן בחיפה. אחותו הבכורה של ישראל, אסתר, קראה לבנה – ישראל, על שם אחיה הצעיר. ביום כ"א בחשון תשס"ד (16.11.2003) יום הזיכרון ה- 38 לרצח ישראל, חנכה הקק"ל, בטקס מרשים ומרגש, חורשה ופינת מרגוע לזכרו. האתר נמצא ליד גבול לבנון, סמוך לקיבוץ יראון, ובו פינת ישיבה בצל העצים אשר צופה מצד דרום לכיוון נחל דישון, ומצד צפון לכיוון לבנון. בשלט, שנחקק על אבן בזלת גדולה ויפה והוצב בפינת המרגוע, נכתב: "חורשה ופינת מרגוע על שם ישראל גלבוס ז"ל,
בצער רב הנני מודיע שחברנו בן קרית חיים,
עמנואל אורנן / טולמזין, יליד 1932 נפטר ביום שבת ה-28 באוקטובר.
ב-15 לחודש זה, זכה עמנואל לחגוג את יום הולדתו ה-91.
יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן.
יורם סתו
לוס אנג׳לס
עמנואל אורנן{ טולמזין } ז'ל {1932-2023.}בחוג המשפחה.
ילידי 1932. כתה א'. עמנואל -עמי טולמזין -ארנון בחולצה לבנה , במרכז, שורה עליונה .
ילידי 1932. טיול לנתניה בני 13. עמי טולמזין במי הים בחוף נתניה. שמאלי בשורה הראשונה.
בלה טננבוים, אחותו של חברנו יגאל טננבוים, ילידת 1923 נפטרה אמש, בת 100 היתה בלכתה.
בנערותה הייתה ספורטאית מצטיינת למופת.
מספר תעודות ההצטיינות מופיעות באתר במדור הספורט.
יגאל,
משתתפים בצערך, חבריך בני הקריה וגולשי האתר.
יהי זכרה ברוך ומנוחתה גן עדן !
יורם סתו
לוס אנג׳לס
תמונות ומסמכים מארכיון "האתר החופשי של בני קריית חיים" .
בצער רב ובכאב הריני להודיע על פטירתו של אחי היקר יורם שחל זנדברג לשעבר מרחוב ג' ( הגדוד העברי ) 93 יורם יליד 1935, חניך התנועה המאוחדת עדת מצדה היה קצין בצבא, סגן נציב שרות המדינה והממונה על תנאי שרות במשטרת ישראל בדרגת תת ניצב.
דני שחל{ זנדברג }.
" התנועה המאוחדת " קן קריית חיים. ילידי 1935 בשנת 1954. יורם זנדברג–שחל ז'ל במרכז התמונה.
בצער רב הנני מודיע שחברנו דוד ראבד, בן קרית חיים הלך אמש לעולמו, לאחר מחלה קשה. דוד התגורר שנים רבות במדינת טקסס שבארה״ב.
יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן !
יורם סתו
לוס אנג׳לס.
דוד ראבד {1938-2023}
אריק כץ: לזכרו של דוד ראב'ד.
שלום לכולם
ביוסטון טקסס נפטר חברנו מילדות דויד ראב"ד.
לאחר מחלה קשה. זו תמונתו מהחודשים האחרונים. איש גדול ממדים ולבו בהתאם.
ביקר בישראל לפני כמה שנים, בעת כנס הקרייתים. אפילו אלי דרור הגיע אז משבדיה.
אהב מאוד פלאפל והגיע במיוחד לעפולה עם חברו הטוב ושכנו מילדות דן ברטלר.
לאכול ב"פלאפל גולני". התקשרו אלי והצטרפתי. שניהם "עבדו" עלי. ברטלר שאל אם אני לא מכיר את החבר שלו. עניתי שלא. אחרי דקות ארוכות אמרו לי זה ראב"ד…
הייתי מורה של הבעלים של " פלאפל גולני " דודו פרץ , שאירח אותנו יפה במיוחד…כעבור יומיים כשנערך הכנס בקריה ראב"ד ביקש ממני להביא לו כדורי פלאפל. הבאתי לו לשם שקית גדולה…לפני כחודשיים כתב לי שהרופאים "הקציבו" לו רק כמה חודשים לחיות… היה אחלה גבר, אחלה בן אדם..
יהי זכרו ברוך
אריק כ"ץ
אריק כ'ץ : דברים לזכרה
חנה קוצר ספיר (לבית משפחת קנרצוקר) חברתי הטובה מילדות ועד יומה האחרון, נפטרה ממחלה קשה.גדלנו יחד בקרית חשמל. יחד עם דבורה אחותה הגדולה ובעלה פופקה (מרדכי) נהרי ז"ל, אז דוניץ, שגר 2 קומות מתחתינו והיה בכיר שופטי הכדורסל בישראל וניחן בזיכרון פנומנלי שמנע ממנו את הצורך להסתכל בטופס המשחק כדי לראות את מספר העבירות של כל שחקן ושחקן (!) .חנה הייתה אישה ערכית, דעתנית, נחושה, מוכשרת, מלאה בכריזמה, צנועה, יצירתית, שנונה ופעילה.מלח הארץ בזמנה, הייתה בעלת הדרגה הגבוהה ביותר לנשים במשטרת ישראל. (תת ניצב)לאחר פרישתה פתחה חברה לגישור ופישור יחד עם חברתה הטובה תא"ל עמירה דותן, קצינת ח"ן ראשית בדימוס. הייתה גם עוזרת בכירה לשרת העבודה והרווחה אורה נמיר וביקרה איתה פעמיים במעון "נווה מנשה" בשער מנשה אותו ניהלתי בשנים 1988- 2003 . כשהיינו קטנים שיחקנו ברופא מודד חום רקטלי לחולה…(אני הייתי הרופא…).ליווינו יחד גם חברי ילדות שהלכו לעולמם וכעת לא נותר לי אלא להספידה.
שמעו סיפור:חזרתי פעם מביה"ס למאמני כדורסל במכון וינגייט עם פיני גרשון ברכבו לת"א זה היה בשנת 1973. הייתה לו פיג'ו 404בכביש החוף כרזה לנו ניידת סמויה של המשטרה לעצור בצד.ניגשה אליו קצינת משטרה ואמרה לו כך: " אתה נוהג כמו פרא אדם, במהירות מופרזת. אבל בגלל שארצ'יק יושב לידך אסתפק באזהרה. סע כמו בן אדם, אתה שומע?" והוסיפה "שלום ארצ'יק" והמשכנו לדרכנו.
תנחומים למשפחה .שתדעו צער בעיתו
את כבר חסרה, חברה יהי זכרך ברוך.
ארצ'יק { אריק כ'ץ }
משה לפידות ז'ל { 1938-2023}
האיש עם המצלמה בשדה אשר אהב. מזרע 2017.
משה לפידות ,ניצב משמאל למורה רבקה מלמד.
נורית שחל -פלימן : לזכרו של משה לפידות
שלום לישי, ושלום למכריו של משה לפידות (בגן מרים קראנו לו מוישה לפידס).עוד אחד מה"מוהיקנים האחרונים" הלך מאיתנו. עד לפני 5 שנים, בגיל 80 המפואר, הייתי נותנת הרצאות במועדוני גמלאים בחיפה וסביבותיה. בין היתר הזמינו אותי לתת הרצאה בקיבוץ מזרע. אני מגיעה למועדון הקשישים בקיבוץ הנ"ל ואת פני מקבל אחד החברים שבא לשמוע את ההרצאה.. אנחנו מביטים אחד על השני, משהו היה מאד מוכר, מאד כזה, כמו בבית בקרית חיים. ובאותה שניה זיהינו זו את זה וזה את זו. הוא נראה פחות או יותר דומה למה שאני זכרתי אותו. לבקן, ממושקף, חיוך רחב. מסתבר שהוא היה דמות מפתח רצינית מאד במזרע. איש הכספים שדיברו עליו בהערצה רבה!!! והנה, גם הוא כבר לא כאן. בפגישה ההיא אתו הוא אמר שישמח לבוא לפגישות המסורתיות של הגרעין שלנו בביתו של עודד זך ברמת צבי ואכן ראובן ברוג הביא את משה ורעייתו עירית למפגש זה ומאד שמחנו להיפגש שוב.
.
בתמונה שלפנינו – תזמורת גן מרים בכל תפארתה עם הגננת מרים מנצחת. אנחנו כאן בני 4 או 5. מה רבים שאינם כבר בינינו……….בשורת היושבים על הדשא: זיזי ז"ל, משה לפידות ז"ל ודוב סטרול.
ד'ר גלעד ויינגרטן:
עד שנטש אותנו { בבית הספר העממי } ועבר עם משפחתו לקבוץ מזרע , היה הרץ המהיר בכיתה!
יה זכרו ברוך.
שלום אלי
המדריך המיתולוגי של חברי התנועה המאוחדת ילידי 1938 או 1939 נפטר לפני שבועיים. הם אהבו אותו מאוד. הוא היה פעיל אתי בחוג לטלוויזיה הקהילתית בנוה מונוסון ובערוץ 98, הערוץ הקהילתי ביס ובהוט, משדרים השבוע כתבות רבות שהוא יצר. בקובץ המצורף דברים לזכרו ומועדי השידורים של כתבותיו. אני מבקשת שתעביר את הקובץ לחניכיו בתנועה המאוחדת. קראו להם עדת שקמה ואין לי נתונים נוספים.
תודה
רותי יצחקי ריכטר
לזכרו של משה שלו.
העברה מ:מגזין ספטמבר נווה מונוסון
משה שלו, מושקה, חברנו בטלוויזיה הקהילתית ותושב נווה מונוסון, הלך לעולמו. מושקה, עיתונאי בנשמה, היה חרוץ ועצמאי בהכנת כתבותיו, והכניס הומור למפגשי הקבוצה. הוא היה ממקימי נחל עוז, כיהן בין השאר כדובר משרד החקלאות, שימש כעורך וכתב כלכלי בידיעות אחרונות, היה שליח לנוער יהודי בארצות הברית, פעיל בהתנדבות בשדרות ועוד. מושקה היה גאה בשליחותו לאוזבקיסטן לאחר התפרקות ברית המועצות, כשהמטרה הייתה לדווח בארץ על מצב היהודים שם וללמדם על ישראל כדי לגרום לעלייתם. בכך הייתה לו הצלחה רבה. הוא אף נשאר בקשר עם העולים פה בארץ. הוא גם כתב את הספר "שליחות סודית לטשקנט". לזכרו מביאים חבריו בנוה מונוסון ובערוץ 98 בהוט וביֵס רבות מהכתבות שיצר. הנה הן בשידור חוזר. מושקה כתב, צילם וערך לבדו את כל כתבותיו. ניתן לראות את רוב הכתבות של משה שלו ב"יוטיוב "אם יכתוב שָם: " משה שלו נווה מונוסון.".
יהי זכרו ברוך!
תגובה מאריק כץ
היי ליישי
מושקה שלו היה מדריך שלנו בתנועה. גרעין " נחשול ". איש מקסים וחביב שכולנו אהבנו.
יהי זכרו ברוך.
אלי רביד , ליישי: ספר זה , " חלומות ושברם " , שכתב מושקה שלו, הוא ספר נהדר ומומלץ. יצא לאור בשנת 2009 בהוצאת ג.ש. שוק והפקות. קבלתי ממושקה עם הקדשה בשנת 2017.
.