יוסי חסין : רותה אחותי היקרה הלכה לעולמה

                                                                                        

מודעת האבל

תמונה>רותה בכתה ו' (בשורה התחתונה 3 מימין)  

ראיון על בית אבא  

רותה נפטרה במוצאי חג ראש השנה… למפתיע היא נפטרה בדיוק באותו תאריך שאימא שלנו  נפטרה לפני 36 שנים ובתאריך ויום אחרי שאחותי פועה נפטרה.  כתבתי משהו שאני מתכוון לקרוא בהלוויה

יוסי חסין רותה אחותי היקרה

היו לי שתי אחיות… שתיהן אהובות, שתיהן אוהבות ויקרות לי.

אבל… מערכת היחסים שלי עם רותה הייתה מערכת יחסים מסוג אחר לגמרי ממערכת יחסים בין אח ואחותו, מופלאה כזאת שרק בסיפורים תוכלו לקרוא עליה.. בביתנו בקרית חיים גדלנו שלושתנו פועה רותה ואני להורים שנתנו לנו את החינוך הכבוד והאהבה שאנחנו ניסינו והצלחנו להעביר לבנינו ולנכדינו, אלא מה שאני רוצה לספר לכם זה רק מעט מהמעט שאפשר לספר.

הימים ימי פרוץ מלחמת העולם השניה, פועה בת 17, רותה בת 13 ואני בן 3,  בבית נמצא גם סבא בן 77 שבדרך לא דרך ברח מברית המועצות והיגיע ארצה ואיפה אם לא ישר לביתנו בקריה. אבא שלנו אידיאליסט ואיש מעשה, התנדב  לצבא הבריטי, להלחם בצורר הגרמני, אמא עובדת משמרות בקופת חולים והמצב הבטחוני קשה, מלחמת העולם השניה בתחילתה, הפצצות של האיטלקים על בתי הזיקוק, נפילת פצצות גם על קרית חיים, אנחנו הילדים וסבא בבית, אמא מחליטה להוציא אותנו הילדים ואת סבא מהקריה.פועה יוצאת לבית ספר מחוזי ביגור, רותה סבא ואני עוברים לתל יוסף ששם אחרי דיונים ללא סוף הצליח דוד יצחק לסדר שנבוא להיות בתל יוסף עד יעבור זעם.

אני בן 3 וקצת, רותה בת 13 וקצת, נהיינו ביום אחד וכהרף עין ילדי חוץ בתל יוסף כמעט בלי משפחה תומכת, וסבא גם הוא עם עברית רצוצה עובר לתל יוסף… מי שיודע מה זה ילד חוץ בקיבוץ בלי הורים ובלי משפחה תומכת אולי יבין מה זה אומר, מי שלא יודע – לא יודע חיי ילד קטן קשים מה הם.

רותה משתלבת בקלות, ובאהבה בחברת הנעורים, נערה חכמה, אהובה ספורטאית מצטיינת ותלמידה מעולה שחברת הנעורים פתוחה לפניה, אבל לי כילד קטן…בקושי בן 4 ההשתלבות  קשה קשה, רחוק מאמא שבאה פעמיים בחודש לשבת, בידיעה שאבא רחוק במלחמה, והילדים בבית הילדים כמו ילדים מרגישים איפה הנקודות החלשות של ילד חוץ כזה וממש לא עושים את החיים לקלים.. וכאן נכנסת לתמונה רותה האחות האוהבת הדואגת האחראית ומנסה ומצליחה להוריד ממני את הקשיים והלחצים  לתת לי חום ואהבה, לתת לי חלק ממה שחסר לי, ואל תשכחו שגם היא את אמא רואה פעם בשבועיים, אבא שלה במלחמה, ואחותה רחוקה בפנימיה ביגור, וכולה בת 14….ורותה באחריות ובבגרות שלא מתאימות לגילה מקדישה לי את כל הזמן הפנוי שלה, מהרגע שהילדים עוזבים את בית הילדים ב4 אחרי הצהרים עד "ההשכבה" ב 8 בערב יום יום, ערב ערב, קיץ וחורף שבת וחג.זכורים לי גם ימים כשרותה עבדה בתור נערה ברפת, הייתי מבלה איתה שעות רבות בחליבות, בניקוי הרפת בהאכלת הפרות והיא כדרכה מעולם לא נתנה לי להרגיש מוזנח או נעזב. כך עברו 4 השנים שהיינו בתל יוסף עד השחרור של אבא מהצבא הבריטי וחזרתנו לקרית חיים,

רותה נערה מתבגרת בשיא פריחתה הולכת לבנות את היעוד העיקרי בחייה ללמוד הוראה וחינוך בסמינר הקיבוצים. בסיום לימודיה  ערב מלחמת העצמאות מגיעה רותה לגברעם קיבוץ צעיר יחסית מבודד בלב האוכלוסייה הערבית באזור, מקבלת את הילדים "הבוגרים" של גברעם ומיישמת את מה שלמדה  בכישרון רב ובאהבה גדולה מיישמת לא רק את תפקיד המורה אלא גם את תפקיד המחנכת ומקדישה את זמנה, כישוריה ואת אהבתה לילדי גברעם שיכולים לספר לכם עוד הרבה סיפורים על התקופה הקשה של מלחמת העצמאות, על המעבר של ילדי גברעם ליפו, חזרתם לגברעם, כשרותה בונה מערכת חינוכית אורגינלית ופרטנית עם התייחסות לכל ילד לפי כישוריו וכישרונותיו.

כאן בראשית מלחמת העצמאות מכירה את יהודה ובאהבה אין קץ בונים רותה ויהודה את דרכם המשותפת ומקימים את המשפחה הגדולה החמה והאוהבת לדורותיה, בנים נכדים ונינים.ביחד עם זה מזמינים רותה ויהודה את ההורים שכבר לא מסוגלים לתפקד בבית הגדול עליהם בקרית חיים, לבוא ולגור בגברעם. גם כאן דוגמא בלתי שגרתית לדאגה ולעזרה היום יומית לאמא ואבא שלנו, שסיימו בכבוד רב ובאהבה אין קץ את חייהם בגברעם. לנו – לאורה גילי יעל ולי היו רותה ויהודה והמשפחה בגברעם בית שני אוהב וחם לכל אורך חיינו  עד שעזבו את גברעם לנגבה. רותה הייתה ותיזכר  עד סוף חיי כאמא שניה, ככותל מערבי שאליו יכולתי לפנות בכל עת, בכל מצב  ובצילו להזיל גם דמעות והעיקר לקבל עזרה בכל נושא ועידוד ללא קץ. כל מה שהזכרתי כאן זו רק זווית קטנה שאני רואה דרך המשקפיים המאוד פרטיים  שלי, 

כל מה שאמרתי והזכרתי כאן, זה רק קצה קצהו של הקרחון הפרטי שלי שכולו האהבה הגדולה ההערכה שאין מילים בפי ותקצר היריעה מלהזכיר, את התודה הענקית שלי לרותה על כל מה שנתנה לי והעניקה לי לאורך כל חיי.על כל יתר העקבות הגדולות העמוקות והמשמעותיות שהטביעה והשאירה  רותה במערכת החינוכית, במערכת החברתית והחברית, במערכת המשפחתית במסגרת המשפחה הגדולה והאוהבת יספרו בוודאי אחרים.. נוחי בשלום רותה אחותי האהובה, נוחי בשלום ותמתק לך אדמת הכורכר בפרדס באדמת גברעם, הרי תמיד אמרת והדגשת שזה המקום שאת רותה רוצה להיות בו לעולמי עד.    יוסי

 

גייזי: בעצב ובצער קבלתי את הידיעה העצובה-את רותי הכרתי כשמינו אותי ליו"ר ועדת מינויים לבחירת מנהל/ת לתיכון בבית החינוך המשותף בשער הנגב. בחרנו בחירה מוצלחת מאד : את רותה רוטשילד/חסין- אדם בעל שיעור קומה ומחנכת מצויינת- יהי זיכרה ברוך.

  

       

יעל בויטנר-נחמקין: אבי דן בויטנר ז"ל

 אני יעל בויטנר-נחמקין מרבדים, בתו של דן בויטנר, קיבלתי בהתרגשות מרותי שני מרבדים את הקישור ל"האתר החופשי של בני קרית חיים"

אבא ניפטר ביום ראשון ה-20.8.17 ונקבר ברבדים ביום שני ה-21.8.17.

התמונות של אבא וחבריו מאד מרגשות, לצערי אין לנו תמונות שלו מהגילאים האלה, וגם אבא בבגרותו לא הרבה לספר לנו את סיפורי משפחתו, ילדותו ובחרותו….לכן אני מודה לך מאד ששלחת אותן ואת האתר בכלל!

  יישר כוח לגייזי (אליעזר) שביט, מנהל האתר.

תודה והרבה בריאות

יעל

דן בויטנר, חבר יקר ,בן קרית חיים הלך השבוע לעולמו

          

הלווייתו התקיימה השבוע בקיבוץ רבדים, שם מתגוררת בתו.

  יעל: אבא ניפטר ביום ראשון ה-20.8.17 ונקבר ברבדים ביום שני ה-21.8.17.

בסיום כתה ח'     (דן בצד שמאל)   

השוה"צ-גרעין ב' לקיבוץ להב

 

תמונה > דן ליד המקצוע (שפינג) המשוקם

 

דן כתב > לזכר חברו יעקב(יענקל'ה) שטרום

 

יעל בויטנר-נחמקין: אבי דן בויטנר ז"ל

אני יעל בויטנר-נחמקין מרבדים, בתו של דן בויטנר, קיבלתי בהתרגשות מרותי שני מרבדים את הקישור ל"האתר החופשי של בני קרית חיים"

אבא ניפטר ביום ראשון ה-20.8.17 ונקבר ברבדים ביום שני ה-21.8.17.

התמונות של אבא וחבריו מאד מרגשות, לצערי אין לנו תמונות שלו מהגילאים האלה, וגם אבא בבגרותו לא הרבה לספר לנו את סיפורי משפחתו, ילדותו ובחרותו….לכן אני מודה לך מאד ששלחת אותן ואת האתר בכלל!

 יישר כוח לגייזי (אליעזר) שביט, מנהל האתר.

תודה והרבה בריאות

יעל

 

 

גייזי: ריכוז מן האתר לזכר יעקב סטוצקי ז"ל

                     

רבין מספיד את חברו הקרייתי יעקב סטוצקי (בערב הזיכרון האחרון בחייו)  

 שיירת שער הגיא י"א בניסן 

לזכר סרן יעקב סטוצקי

סרן סטוצקי יעקב

זכר ליעקב סטוצקי

קברות ההורים

קבר האב

קבר האם

קבר יעקב 

אבישי ברק מספר על הרעות שבין סטוצקי לרבין

מכתב ראה"מ רבין לשרה וייס (שוריקה) 

הנופלים מרחוב ד'(הנוטר)

 

יצחק רועה (רויך) בן קרית חיים הלך לעולמו 23.7.2017

                                

ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 25.07.17, בשעה 17.30, בית עלמין קיבוץ נחשון. יושבים שבעה ברחוב גואטמלה 19, דירה 7, ירושלים  

לזכר > יצחק רועה (רויך)

 

תמונה > כתה ו' ביה"ס מגינים

תמונה > כתה יוד תיכון ק"ח

 

מויקיפדיה:

רועה גדל בקריית חיים. שירת ככתב בירחון הצבאי "במחנה נח"ל". לאחר מכן הצטרף לחברי גרעין הנח"ל בקיבוץ אלומות. ב-1965 נישא ועזב את הקיבוץ. הוא עבר לירושלים ולמד ספרות באוניברסיטה העברית.

ב1967 התקבל לעבודה בקול ישראל. ב1969 החל להגיש את "בחצי היום". באפריל 1971 מונה למנהל מחלקת ענייני היום בקול ישראל[1], אולם בסוף השנה התפטר[2]. בשנת 1979 היה מגיש החדשות כמעט חצות[3]. בשנת 1974 נסע לארצות הברית ללמוד תקשורת באוניברסיטת קולומביה. כשחזר הגיש מספר תוכניות בטלוויזיה הישראלית.

רועה פרש מרשות השידור לטובת האקדמיה והפך להיות חוקר תקשורת באוניברסיטה העברית[4]. ב1982 השלים את הדוקטורט. בעבודתו האקדמית חקר את שפת החדשות ואת הזיקה המורכבת שלה למציאות שהיא מבקשת לתאר. כמו כן חקר את ההבדלים בין סוגי העיתונות השונים.

באוקטובר 1982 שב לרדיו, להגשת בחצי היום שלוש פעמים בשבוע[5]. בינואר 1986 החליף לזמן מה את אלכס אנסקי בהגשת 707 בגלי צה"ל[6]. בתחילת 1987, לאחר שסורבה בקשתו להגיש בטלוויזיה, סירב להגיש את יומן היום הזה ברדיו[7]. בעקבות זאת, הודח מהגשת היום הזה ברדיו[8].

ספרו "אחרת על תקשורת" פורסם ב1993, בהוצאת רכס.

ב2004 פרש מהאקדמיה. ב-2008 יצאה לכבודו אסופת המאמרים "סיקור כסיפור: מבטים על שיח התקשורת בישראל", בעריכת מוטי נייגרמנחם בלונדהיים ותמר ליבס, בהוצאת מאגנס ומכון סמארטהאוניברסיטה העברית.

רועה היה נשוי למרים ואב לשלושה בנים. בנו, יואב, הוא מפיק סרטים

  

אלי פטישי על יצחק רועה ז"ל צער רב מילא את לבי עם קבלת ההודעה על פטירתו של יצחק רועה (רויך). יצחק ואני נולדנו באותה שנה וגרנו שנינו בקרית חיים. למדנו בשני בתי ספר יסודיים ולכן הכרנו אחד את השני עם הצטרפותנו לתנועת הנוער העובד. מאז לא נפרדנו וכאשר אומרים יצחק רועה עולה דמותו עם חיוכו הביישני. הערצתי את אופן הגשת התכנית בחצי היום על ידו ובראשית שנת 1973 הגעתי לאחר תיאום מוקדם עמו לאולפן הרדיו בשעת שידור התכנית וישבתי לידו באולפן כולי נרגש. מובן שבזמן שידור השירים שוחחנו רבות. ראיתיו בפעם האחרונה לפני כ- 10 שנים כשהמחלה הארורה כבר פגעה בו וממש נחנקתי מצער. אין מילים בפי לנחם את אשתו מרים וילדיו

 

יהודה להב(לנדסברג), בן חמודות לקרית חיים, יקר וטוב לב-הלך בטרם עת לעולמו

 

                                                             

ההלוויה ביום רביעי 19.7.2017 בשעה 11:30 בבית העלמין בית רגב-יוצאים מהיכל חרוב.  השבעה תהיה בישוב עין יעקב, רח הזית (זה בהרחבה של הישוב)

 

יהודלה, בן משפחת לנדסברג שגרו בבית מול ביתנו ברחוב ד', שקירבה גדולה ושותפות הייתה בין דיירי הרחוב, דרכינו נפרדו אני לדרום והוא  לצפון, אך קשר טלפונים ומיילים היו בינינו כל הזמן .מותו הכה אותי בתדהמה ובצער רב. יהי זכרו ברוך, תנחומי למשפחה.   גייזי  

אלבום תמונות > לזיכרו

 

יהודה להב: נוסטלגיה – בתגובה לשמוליק פרידלר על מסיבת מחזור

 

תמונה מסתורית שיהודה להב(לנדסברג) מצא בארכיון המשפחתי :

 ובה מוזכר "מפעל הופמן את פחטר"  > התמונה

 

    פחטר והופמן-חשבון (קבלה )  

    המלצה על טיב העבודה

    פיגור בתשלום (לא דבר חדש)

   חייבנו חשבונכם ב- 15 לירות (עבור כטונה ברזל)        

נילי פחטר > איך הכל מתחבר כאן 

 הסיכום   <"כאן שביתה" 

  חידת וילבושביץ

 

 

 

 

 

 

טוביה סוקולסקי מניצולי הטבח במינכן ,איש הפועל קרית חיים ,הלך לעולמו 1942-2017

                          

היה מרים משקולות ישראלי ,הפועל קרית חיים  אלוף ישראל תשע פעמים ברציפות במשקל עד 56 ק"ג (1959 – 1968), שיאן עולם לנוער (1962), אלוף שתי מכביות (השישית 1961 והשביעית 1965) ומאמן נבחרת ישראל בהרמת משקולות. חבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן 1972 ומניצולי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

הודעה שהתפרסמה בפייסבוק

איש רב פעלים הלך לעולמו

 

מרים המשקולות שניצל מטבח מינכן – אחרי מות – הארץ