נילי דיסקין :" האם יתנו כבוד ליוצר ? זרקור על אלי קניאל ז"ל.".

 מודעת האבל

המוזיקאי והזמר אלי קניאל הלך לעולמו בגיל 89

 

סיפורו של המוזיקאי אלי קניאל

 

מעיין הסתיו:כתבה נילי דיסקי, לחן אלי ונועם קניאל

http://www.dailymotion.com/geyzi/video/5828766 

 

מי ששר אותו הוא "ילד הפלא" לשעבר , נועם קניאל  הבן של אלי ,שכבר עשרות שנים אינו שר . הוא מלחין מוסיקה לסרטים ושירים. ובני הדורות שלנו לפעמים שואלים את עצמם מה בעצם קרה לו ולמה הוא לא שר יותר. זו , לכן , הזדמנות נדירה לשמוע אותו כשהוא בוגר ולא כשהיה עוד ילד. נילי

 

 

בהמשך למה שכתבתי לפני מספר ימים  על יוצרים מושכחים. היום תיערך הלווייתו של אלי קניאל ז"ל. יוצר מוכשר. זמר ענק , ופסנתרן וירטואוז. בני הדור שלי התוודעו לבנו נועם קניאל שהיה בזמנו "ילד פלא" ישראלי. לא הרבה יודעים שפלא לא פחות אם לא יותר היה אביו אלי שנפטר  אתמול.    בהיותו בן  6 כבר היה משתתף בלוויות במצריים. ובגיל כזה אתה עושה מה שאומרים לך בלי שאלות .  . היה הולך ושר בראש הטור. ( על הסיוטים שזה עשה לו אף אחד לא יודע כנראה , מלבד האנשים הקרובים לו ). זמרים ישראלים מפורסמים עלו והתפרסמו עם לחניו ( כמו למשל שימי תבורי עם השירים "אין לי אהבה" "הלנה" ועוד). אבל הם לא מזכירים אותו בראיונות ומנכסים לעצמם את התהילה.

אלי לא היה איש של מרפקים. הוא לא חי בעידן היח"צנים. ורק מי ש"הלך איתו" לאורך שנים הכיר את כשרונו שלא נפל מכישרונם של "ממלאי קיסריה או אולמות אחרים".  העובדה שאינו יוצר , זמר, ופסנתרן מפורסם . "סלב" , נעוצה בהיותו בן הדור שידע להעריך כשרון אבל לא ידע לתגמל את היוצרים שבתוכו כפי שאולי הגיע להם.

את  הלחן לרוב שירי שזמרים שונים מבצעים – כתב אלי. וכמו שכבר אמרתי. יוצרים אמיתיים מסתפקים בעצם יצירתם ולא מבקשים להם גמול אחר. היינו דורות אחרים, עם ערכים שונים , לא מוחצנים וצנועים.

אני מבקשת להקים לאלי מצבה וירטואלית באתר למרות שלא היה בן קריית-חיים. הוא היה ישראלי שיצר , הלחין , ניגן ושר לאלפי בני אדם במדינה הזאת אבל נשאר די אלמוני. כמו יוצרים רבים. איש של מועדונים , מלונות ,מסיבות פרטיות, אבל  חי ונשם מוזיקה , בכשרון בקנה מידה שאינו נופל מהיוצרים והמוזיקאים המפורסמים שלנו. יהי זכרו ברוך.

 נילי

 

גבי רונן: לזכרה של איילת יחיאב

   איילת יחיאב ,בת קרית חיים,  למדה ב"ארלוזורוב" ובתיכון. לאחר מכן

לימדה בתיכון אזרחות וערבית ועברה למשרד החוץ והפכה חוקרת

ודיפלומטית במרכז למחקר מדיני.

הוריה פרחיה וחן יחיאב מבני הקריה היקירים, שהתנדבו ותרמו רבות

לתרבותה והתפתחותה של הקריה.

הוריה וידידיה הוזמנו למשרד החוץ לטכס זיכרון וקריאת חדר על שמה.

המרכז למחקר מדיני וקהילת המחקר המדיני בכלל, איבדו חוקרת מצטיינת,

עמיתה וחברה יקרה.

יהא זכרה ברוך.

                                              גבי רונן

להלן כתבות מהחוברת שהוצאה לזכרה על ידי משרד החוץ

לזכרה-1

לזכרה-2

לזכרה-3

צקי (יצחק) הנדל בן קרית חיים הלך לעולמו

 קבלתי מסר בסקייפ מאורה הנדל, להיום יוליוס שאחיה צקי ז"ל, נפטר אתמול.צקי גר בלאס ווגאס .פגשתי אותו פה בלוס אנג'לס, כשהגיע לכאן לפני מספר שנים,במפגש קרייתי. המפגש היה אצל אריק צוקרמן שגר ליד דיסני לנד, כשעתיים נסיעה מביתי.צקי  הנדל ז'ל , התגורר תקופה קצרה פה בלוס אנג'לס ולאחר מכן  עבר ללאס ואגאס  בה ניפטר אתמול.תודה רבה וכל טוב לכם.

יורם סתו

         

מאורי יסוד:

הבוקר עודכנתי ע"י יהודה פורת על פטירתו של חברנו צקי (יצחק) הנדל ז"ל. צקי גדל עמנו בקרית חיים וגר ברחוב א' (אלכסנדר זייד) סמוך לקן התנועה המאוחדת (היום הנוע"ל) היה חבר פעיל בעדת "מכורה" . בסיום לימודיו בבית הספר היסודי עבר לביה"ס החקלאי כפר גלים וכל העת שמר על קשר עמנו. בהגיענו לגיל גיוסנו לנח"ל כמקובל בקרית חיים חבר אלינו צקי בשנית שכן הגרעין שלנו הורכב מבני ובנות קרית חיים, תל אביב, וכתתו של צקי (המחזור השני) בביה"ס כפר גלים. יצאנו לשל"ת מוקדם בצרעה וצקי …נפצע בעבודתו על קומביין בשדות המשק, מה שמנע ממנו להתגייס והוא נשאר בצרעה. הוא לקח את זה קשה והקפיד להיות עמנו בקשר כל הזמן והיה מגיע לכל הביקורים והמפגשים. "תעודת הזהות" שלו הייתה האקורדיאון (ראו תמונה מצ"ב), שבכל הזדמנות היה מניף אותו וסוחף אותנו לשירה משולהבת.

למיטב ידיעתי (הייתי בקשר עם אחותו אורה מעת לעת), חי צקי לאחרונה בסן-פרנציסקו. לא היה לי קשר אתו ולפיכך אינני יודע דבר על מותו, לוויתו, ומקום קבורתו.
חבל על דאבדין ולא משתכחין – יהא זכרו ברוך.

           אורי יסוד

 

 

אריק כץ : אחותי שרה רמון ז"ל הלכה לעולמה

Sara

                      

זו הפעם הראשונה שאני קובר ומספיד אחות.

שרקה, האחות היחידה שלי,

עולם ומלואו שנמוג באחת ומוקדם מידי,

אשת אשכולות, מלוא הטנא תובנות וחוכמה, צניעות וענווה. עונג צרוף לשוחח איתך, עד ימיך האחרונים. הערצתי אותך כמו שלא הערצתי אף אדם בחיי ואמרתי לך זאת. לא מעט פעמים.

 למי יש עוד אחות כזו?

כי היית זן נדיר, מלח הארץ, ערכית ומיוחדת, בלטת ביושרך ובצניעותך, בקבלת האחר, באהבת הזולת, באהבת האדם באשר הוא. גדלנו בקריית חיים האדומה, עם עיתון "דבר" בבוקר על סף הדלת ובקבוקי חלב. קנינו רבע בלוק קרח ונפט מסוס ועגלה אחרת. אימא עבדה במשק בית ואבא בתחנת הכוח, במפרץ חיפה, בשכר חודשי של 14 לירות אנגליות. הייתה לנו ילדות נהדרת.

ואהבו אותך כולם.

בגיל 17 עזבת את הבית ועברת לקומונה של השומר הצעיר בחורשה הגדולה אחרי המאפיה ברחוב ה'. באוהלים הודים. כי היית חדורת אידיאלים כבר אז.

כשנישאת לאורי, הייתי בן 10, "מהילדים שמבשרים את החופש הגדול" בקיבוץ מזרע ושאלתי אותך למה אינך מתחתנת עם חודורוב, כי בת דודתנו שלומית התחתנה קצת קודם עם שמוליק חדש, ראשון צולחי הכנרת לאורכה. ואני זוכר שגם שאלתי אותך, ביום החתונה, את מי את אוהבת יותר. את אורי או אותי…

הקמת – יחד עם אורי – משפחה לתפארת, שבט מפואר שהחל עם שלוש בנות והביא בנים ובנות כהנה וכהנה, גאוותך ותפארתך. כמעט כולם- הגדולים –  כאן מסביבך.  כולם עטפו אותך בחום ואהבה עד ליומך האחרון. כראוי לך. וזה גם הקל על סבלך ועזר לך להתמודד עם הידיעה שהזמן אוזל…ושכבר מיצית.

איפשרת לגילת לחתן את בנה ולניבה לתמוך בבתה היולדת, בארץ נכר. ואז נפרדת. היית מודל לחיקוי בחייך ובמותך. ולא בכדי בוכים אותך כולם.

אבד החן, סר הנועם, נגוז שירנו.

את האחות הכי טובה שלי, הכי יפה, הכי חכמה. שהכי אהבתי.

יהי זכרך ברוך!

אריק כ"ץ     28.05.2018

לזכרה > אלבום תמונות

שרה, נולדה בשנת 1928- נישאה בגיל 20 לאורי רמון, (לשעבר וייסברג) אחד הילדים הראשונים של קיבוץ מזרע. היה סגן במלחמת השחרור וקודם עד לסגן אלוף במילואים. אחיו הצעיר, עוזי, נהרג במלחמת ששת הימים, כשיריונאי. שלושת בנותיהם, ענת, ניבה וגילת נולדו וחונכו בקיבוץ. בשנות ה-70 נסעו בשליחות לניו יורק מטעם המחלקה לנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, למשך 4 שנים. אורי היה השליח המרכזי שם. כששבו לארץ עזבו את הקיבוץ. אורי ניהל מתנ"ס גדול בי"ם ולאחר מכן היה מפקח במשרד העבודה והרווחה. שרה הפכה למומחית בכירה בנושא הדיסלקציה ונוסף על עריכת הביטאון המקצועי בתחום זה, עסקה בתרגום מאמרים מקצועיים מאנגלית לעברית ולהפך(מתרגמת לשונית) ובהוראת החינוך המיוחד.לפני כ-13 שנים עברו להתגורר בדיור מוגן בבית "גיל פז" בכפר סבא, מפאת קשיים מוטוריים של אורי. לפני שנתיים ו-4 חודשים אורי נפטר בגיל 91. בתמונות, חלקן צולמו בשנת 1930: 2 תמונות של שרה עם אימא שלי, איתי על חומה קטנה בקיבוץ מזרע, (בתמונה מתחת: אמי ואבי עם שרה התינוקת) בתנועה ועם אורי בבחרותם. ועוד פרט ראוי לציון: לאחר שדדו- לימים הרמטכ"ל- סיים להדריך אותה בקן קריית חיים,  הם הפכו לזוג, חברות שכמעט הובילה לחתונה. ואז שרה סירבה. דדו היה מבקר בביתנו בקרית חשמל.

יהי זכרה ברוך!

אריק כ"ץ

 

 

רחל ועמוס קידר: חברנו היקר מיכה הלוי הלך לעולמו

הלוויה היום בשעה  16:00 בקיבוץ עינת – יום א׳ 27/05/18 

שיבעה יושבים מגדל המנורה 14 דירה 7 מודיעין. 

בצער רב קיבלנו , את את הידיעה שחבר ילדותנו

                מיכה הלוי

  הלך לעולמו – 

   יהי זכרו ברוך לעד !

 ציפי היקרה – שלא תדעי עוד צער את ומשפחתך,

  רחל ועמוס קידר

                     

לזכר חברנו היקר מיכה הלוי                 

בצער רב : יצחק גודס מבכירי ענף הכדור סל נפטר.

                     

יהי זכרו ברוך

מודעת אבל של אגד וגימלאי אגד

מגדולי ענף הכדורסל ושחקניו

מכבי קרית מוצקין 

תמונה>"משפחת כדורסל"

 תמונה-נערי זורדה

על המגרש בקרית חשמל

נעורים בהפועל כדורגל

קלעי כל הזמנים

 

הלוויתו של יצחק גודס תתקיים היום, יום רביעי 9.5.2018 בשעה 17:45 בערב בבית העלמין

בצור שלום קריית ביאליק

עמוס גלבוע : לזכרו של סבינועם (סבי ) אביבי שהלך לעולמו ב-29 אפריל 2018

 המוח אינו הולם, האוזן ממענת לשמוע: "סבי איננו", אומרת לי אחת משלושת בנותיו בקול שקט בטלפון. איך, הכיצד?   סבי, גבה הקומה, הרועם בקולו,  המשתחצן משהו ומצטנע במשנהו , זה הפולט פקודות בצרורות, המניף ידו ואומר: "אינך מבין כלום", זה העקשן כפרד, הגאה, עם החיוך המיוחד הזה – הוא איננו?  אבל המוח יודע גם יודע: ימיו של סבי היו ספורים, עולם האמת חיכה בפינה.

עשיתי עם סבי (יליד 1938 ) בבית הספר העממי בקרית חיים, בבית הספר התיכון וב"תנועה המאוחדת". הוא היה שנה מעלי. כולם הכירו אותו כבנה של המזכירה בקופת חולים בקרית חיים ה"אדומה". מסלול חייו היה כשל רבים מ"מלח הארץ": נח"ל קרבי, קיבוץ יפתח, ומשם לשירות הביטחון. עליה במעלה התפקידים עד לפסגה: ראש אגף האבטחה. והוא היה קפדן, מחמירן, יודע שהפישול הקטן ביותר יביא לאסון הגדול ביותר. סבי היה כולו אבטחה, ולפתע עוברים לחיים אזרחיים. מה עושים? וסבי מפתיע את כולם: הוא עובר לתעשייה כעוזרו של בני גאון מנכ"ל כור, ומתמנה ליו"ר חברת סולתם פושטת הרגל. וראה זה פלא, החברה מתאוששת, עוברת לרווח. ומאז, סבי, איש האבטחה, איש שירות הביטחון, הופך למציל חברות, ליו"ר של דירקטוריונים. כן, סבי בן קרית חיים.

שלוש אהבות היו לו לסבי:

 האחת,לאה האישה, שלושת הבנות והנכדים.   מה שלא יכול היה לתת בשרות בשב"כ, נתן בשנים שלאחר מכן.

 השנייה, קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב. וזאת הייתה אהבה משוגעת, שלי היה קשה להבינה. "סבי", הייתי סונט בו, " אתה בן קרית חיים אוהד מכבי?, אתה כבר שכחת איך אהבנו את הפועל תל-אביב"? הוא היה מביט בי בחיוך מזלזל כאומר: "מה אתה כבר מבין בכדורסל".

 השלישית ,קרית חיים

זאת הייתה האהבה שהכי הכרתי. הקריה הייתה בשבילו הכל , כל ילדותו הקשה, כל חינוכו וכל האידיאולוגיה שספג.  קרית חיים לא הייתה סתם מקום ליד חיפה. היא  זאת שנתנה לחיפה את  הכינוי "חיפה האדומה".  חולצה כחולה ושרוך אדום, משפחות פועלים קשי יום, כמעט ולא היה כלום חומרי, אך לנוער היה הכל.  סבי היה גאה בכל בן קרית חיים שהצליח, כאילו היה ממשפחתו. "עמוס, אתה ידעת שהוא מהקריה?", הוא היה אומר לי תדירות.   פעמים דומה היה לי שהקריה היא מעין "אבא" שלו, והוא גדל יתום.

הלב החם שלו ,הרחב שלו, בגד בו כבר לפני שנים רבות, והתמיד בבגידותיו. עד שהגיע הרגע והוא נלקח.  בן כתה שלו, אריק כץ, שלח לחבריו תמונת ילדות של סבי: סבי משחק בלורות עם שכן. אתה מתבונן בתמונה ודמעות ניגרות מהעיניים. כמה יפה היה, כמה חמוד, כמה יפים החיים. ואתה יודע: תמיד יהיו חיים יפים, לנכדים, לנינים.

יהי זכרו ברוך

עמוס

(במקור אצל אהוד בן עזר)

סבינועם אביבי(סבי) חבר יקר בן הקריה הלך לעולמו

                    

                             1938-2018

 

מודעת האבל

 

גייזי: מאז שהתגייסתי לצבא ועברתי לנחל עוז ,להרבה שנים ניתק הקשר שלי עם חניכי בקן התנועה המאוחדת בקריה, ב-18 השנים האחרונות שב הקשר עם חניכי, באמצעות האינטרנט, ביוזמת חניכי היקרים ומאז אני בקשר איתם. סבי אחד מחניכי ידיד  וחבר מפרגן מאד, היה אחד מאלו שהיו בקשר קבוע איתי. סבי איש עשיה רציני ומלא הומור בקשריו החברתיים. מותו גרם לי צער רב.   יהי זכרו ברוך                              גייזי

 

סבינועם אביבי, איש עסקים בכיר ולשעבר ראש אגף האבטחה בשב”כ וציר מרכזי בשיקום כור. בן קרית חיים וחבר בתנועה המאוחדת.

אלבום תמונות > לזכרו של סבי

סיפור חייו  

סבי על האחות יוה 

   קופ"ח בקריה > למען   הדיוק ההיסטורי

 

סבי על מנו ברק שיבדל"א : מנו, ברק- האדמו"ר מעין גדי (כל המציל נפש…..) 

איחולי החלמה למנו: לא רק הדתיים דואגים לשלומך. גם אנו חבריך , מטיפת חלב והפוארה   ,בטוחים שתמשיך להיות חזק ,חסון ולנצח. נתראה  ביום ראשון הקרוב

 אוהבים אותך

סבי

 

 14.1.09   מסבי אביבי לגייזי : למדריך הצעיר לנצח אלף ברכות ליום ההולדת שלך. לא ברור לי  איך עלם צעיר מלא אנרגיה,מרץ ויוזמה,  מגיע במהירות לשבעים וחמש. נראה לי שמשהו "מזויף" כאן. שא ברכה  מקרב לב.  

  ובהזדמנות  זאת–אלפי תודות על תוצאות פעילותך  האדירה שמחזירה את כולנו אחורה לימים נפלאים

  מהחניך שלך מעדת תקומה    .  סבי

 

 

 

7.3.08   מסבי לנילי במעמד מחנות המוות

לנילי שלומות,

דווקא בעת שאנו מקבלים ,כמדינה וכחברה , מכה כואבת, קשה ומזעזעת  ברצח בנינו ,— עלינו להרים את הראש, כפי שעשו הורינו ולרוע המזל, כפי, שיעשו ועושים ילדינו, ולדאבון ליבנו—גם נכדינו.!!! התרגשתי שבכית, {כמוני} ואני  מקווה ובטוח שהייתה גם  גאווה על פניך שראית את המטוסים שלנו מצד אחד, ואת אנשי חיל האוויר שרים את  התקווה —  בעוצמה  וברגש ודווקא במקום ההוא הידוע  לשמצה ולדראון  עולם.

סבי,     הבן של חמדה ז"ל  מקופת חולים .

 

 

מסבי לאורי יסוד :אל תפול ברוחך

אורי ידידי

אני מבין את כאבך  המוצדק והכנה.!!! חבל מאד שנבחרי הציבור בקריה לא פועלים מספיק ובעוצמה  לכיוון של המורשת, הערכים והנורמות שלאורן גדלנו, והעברנו אותן הלאה. היטיב להביע רגשותינו דן רונן  במכתבו המרגש אליך, ואני מסכים עם כל מילה שלו  .!!!   אנא,  למרות הכל, אל תרפה ואל תיפול  רוחך. אנו כולנו נפעמים מהמסירות וההתלהבות שלך, והפעילות המבורכת   המבוצעת על  ידך, ותמשיך בדרך זאת   .   שלך    סבי

 

 

20.4.08  סבינועם אביבי (סבי) על הספר של רות ריכטר/יצחקי "התמונה"

ידידי וחברי הטובים.קראתי  הכתבה  על הספר "התמונה" בעיון באתר החופשי של בני הקריה   שמופעל ונושם בצורה  מקצועית  ורגשית ברמה גבוהה ביותר ע"י מדריכי, גייזי ,   שהשפיע עלינו  רבות בילדות מופלאה בתנועה המאוחדת בקרית חיים.אני  מציע, שתקראו זאת בעיון, ותעבירו את פרטי הספר  לדורות החדשים  שלנו. עלינו  האחריות שפרקים אלה לא ישכחו מהזיכרון הקולקטיבי   הלאומי. המחברת רותי ריכטר יצחקי  גדלה כמונו  בקריה,ואחיה דני היה איתנו   בתנועה.

חג שמח,   סבינועם אביבי (סבי)

 

סבי על כשרון הנהיגה -אמי ז"ל אמרה לי פעם: "כנראה שאתם מוכשרים ,או שגנבתם מכוניות בקריה"

 כל טוב    .     סבי

 

סבינועם אביבי: לדעתי, הוא {אבו מאזן} "משדר" לנו—ניתן לבנות אופק אמיתי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568154,00.htm

ידידי

לדעתי, הוא {אבו מאזן} "משדר" לנו—ניתן לבנות אופק אמיתי

בין שני העמים. צר לי—לא ברור לי למה ההנהגה הישראלית ממתינה???

לסבוב הבא??שהפעם יכול להיות גם עם  פעילויות של החיזבאללה  בצפון???

שבוע טוב

סבי