נילי דיסקין:השלמה לסיפור המכונית המקומטת – הכל מתחבר בסוף!
מיכה שנור אחיה של רבקה, הוא שזיהה \באתר לפני כשנתיים,תמונות מקריית – חיים ( נדמה לי גם מגב ים) שהיו באתר עד אז ללא זיהוי. ההורים שלנו היו חברים ואני זוכרת את הוריו ( בנימין וציפורה) . מיכה הוא גם פותר תשבצי הגיון נלהב ( כמוני) ובקרב ההגיונרים הוא נקרא "מיכה איש קריות". את רבקה לא ראיתי מאז שהיינו ילדים. את מיכה פגשתי, אם כי בהגיונריה שהיתה ביום חמישי האחרון לא ראיתי אותו ( ייתכן שהיה ולא נפגשנו. היו מאות אנשים).גם יורם הרועה ( לשעבר הפנר) שנחשב היום לגדול מחברי תשבצי ההגיון , והוא גם הוותיק שביניהם,( יש כ-3 גדולים ועוד כמספר הזה "מתחילים" ,כל השאר – פותרים).היה נוכח. הוא בן קריית – חיים, וסיפרתי לו שראיתי אותו קורא מקאמה קצרה שכתב ביום הולדתו של משה ברק ז"ל שהיה מדריך שלו. הוא התפלא מאד כי אין לו מחשב……. חגגו לו במפגש הזה יום הולדת 80, וגם בערב שנערך בבית נגלר לכבוד משה ביק, הוא היה וניגש אלי. האתר הוא לא רק אתר.הוא גם "מקום מפגש" מרתק לקרייתים וקרייתים לשעבר, שיודעים מה היתה פעם הקריה, מתגעגעים, וישמחו, לדעתי, אם יוחזר לה במעט זוהרה מאז. אגב,צלצלו אלי מלשכת ראש העיר, ואמרו לי שהמכתב שלי נמצא אצל העוזר שלו ו"העניין בטיפול". אשרי המאמין….. אבל, כמו שכתבת לי אולי לא יועיל, אבל בוודאי לא יזיק. ביי.
נילי
על "הפרצנר" קו 14 של "משמר המפרץ" מספר יענקלה קורן(ש.ח)
גייזי:כיצד נפתרה תעלומת הרכב המקומט של שנור:
ברחוב ו' 49 הבית הצמוד לבית יציב מצפון גרה משפחת שנור ובתם הצעירה מאיתנו במעט, רבקה גם היא חניכה בתנועה המאוחדת. אבא של רבקה היה מנהל ,אולי בסולל בונה או במקום אחר,והיה אחד המעטים המיוחסים בקריה להם הייתה מכונית צמודה, בחניה בחצר עם שער נפרד. אנחנו שכבר היינו חברי גרעין בתנועה המאוחדת : פרגר, צ'מני, וולך, כושי, גורי וכל האחרים, היינו חדורי רגשות צדק חברתי ושוויון ובערבי שבת לאחר ערבי קן , הלכנו לממש את רעיון השוויון : "מכונית לכל בן של פועל" כל ערב שבת ממשנו את הרעיון עם מכוניתו של "מנהל מיוחס" אחר : באותו ערב שבת עליו אני מספר , באנו לחצרו של שנור, התגברנו בקלות על מנעול השער והחלקנו את המכונית (קונטסה ?)לרחוב, המכונית המיועדת ל-5 נוסעים בדוחק, קלטה לתוכה 9 חברה מתבגרים וחזקים, והיישר לכביש הניסויים : כפר אתא – שפרעם. באחד העיקולים איבדנו שליטה והמכונית התהפכה על צידה עשתה כמה גילגולים ונעמדה על הגג והגלגלים למעלה. מאחר שהיינו דחוסים כמקשה אחת חוץ מכמה חבלות קלות לא סבלנו ממאום, לאט לאט יצאנו מן המכונית הפכנו אותה ב- 18 ידיים בקלי קלות , נכנסנו לאוטו המקומט , התנענו וחזרנו לרחוב ו', בחשאי ובזהירות דחפנו חרש את המכונית למקומה מאחורי השער ,נעלנו אותו ופרשנו לדרכנו כאילו לא קרה דבר. ואכן לא קרה דבר והאירוע נבלע ונשכח כאחד מאירועי הרפתקאות נעורים בהם נתברכנו באותן השנים.
לאחר כ-50 שנה יעל ואני הוזמנו ברמת אביב ,לביתם של רבקה ויאיר מגן (קרייתי בילדותו ואחיו של דודקה מגן לוחם פלמ"ח שנפל במלחמת העצמאות) לרגל השקת אחד מספריה של רבקה, יאיר למד בסמינר למורים/ות עם יעל ורבקה לימדה יחד איתה בבית הספר הריאלי, למפגש באו אורחים נוספים אותם לא הכרנו. לידי ישבה גברת נחמדה וחיש מהר התברר מה שקורה כאשר שני קרייתים נפגשים….לבסוף התברר שהיא רבקה שנור, אחרי שהזכרתי את עניין המכונית של אביה היא מהרה להשלים את הסיפור: אבא שלה היה בסיור בחו"ל לרגל עבודתו, כשחזר התברר שהמכונית עומדת במקומה השער נעול , אבל בשום אופן לא היה מובן איך היא נמעכה והתקמטה באופן כל כך חמור ? עכשיו היא אומרת אחרי 50 שנה אתה מסביר לי את הטראומה אשר השאירה אותותיה על המכונית ועל בני המשפחה……
השער מאחוריו עמדה המכונית:
גייזי
מזל טוב:שרקה מורגנשטרן בת 80
עמנואל (מנו בנקיר) ברק: אלבומי ברכות של אחותי התאומה הדסה ז"ל ושלי בגיל 6
בגיל 6 בגן ציפורה בקרית חיים, קבלנו ברכות ואיחולים מחברינו. השנה היא שנת 1944 ימי מלחמת העולם,בקריה הרגישו היטב את המלחמה, היו הפצצות וירידה למקלטים, רבים עזבו באותה התקופה את הקריה למקומות יותר בטוחים…אבל לא אנחנו או חברינו שהשאירו חותם באלבום,אשר מהציורים והאיחולים אפשר לחוש היטב את תקופת המלחמה והתחושות שבלב הילדים, מה שמסביר את מעורבות הילדים כשבגרו בזרועות הביטחון רמטכ"ל, אלופים ,מחטים,מגדים סגן מפכ"ל, מודיעין ועוד. אני מזהה חלק מהמברכים, ואחרים לא,אני משער שהגולשים באתר יוכלו להוסיף זיהויים.
מרשימת המברכים:
חיים קופרמן
פרופ' גבי שפר
אילנה ברזובסקי
נעמי
יהודית
דן
הדסה בנקיר ז"ל
עמליה לויתן
בנימין סבאג
יגאל מוצ'ן
מנו
5317371- 050
פקס: 6520145 – 08
ברלין – לא סתם מקום
למיטב זכרוני כמעט כל ילדי הכיתה שלי בקריית – חיים,
גדלו בלי סבים, סבתות, ומשפחות מורחבות שנספו בשואה
נילי
מן העבר-הזאת קרית חיים ?
אברהם ארליך :יסוד קרית חיים-להעמיד את האמת על דיוקה !
בוקר טוב.
לויכוח: מתי נוסדה קריית חיים.
כל החגיגות בקריה בעבר נערכו לפי מועד כניסת ראשוני המשפחות שהיו בארגון א', כלומר, בינואר 1933. לא קשור בהנחת אבן הפינה ולא ברצח חיים ארלוזורוב, שחל מעט לאחר מכן.
אברהם
גייזי :אין ספק בכלל שאברהם ארליך צודק, מי שמסמן תאריכים אחרים , הדבר בא רק בכדי לכסות ולהסתיר מחדלים או מעשי מירמה.
והראיה:
מתוך ויקיפדיה :
במאורעות תרפ"ט החלה להתארגן קבוצה של פועלים שביקשו לעבור מהשכונות המעורבות לאזור שכולו יהודי. הקק"ל ביקשה ליישב את אדמותיה ועל כן ארגנה פרויקט בנייה לפועלים מאזור התעשייה בעמק זבולון. הוחלט לחכות עד להרשמה של 200 משפחות, ועל כן הבנייה החלה רק בשנת 1932 ו-160 המתיישבים הראשונים – שנשארו לאחר שחלק מהנרשמים פרשו – נכנסו לבתיהם בתחילת 1933, ובכך הייתה קריית חיים לשכונה העירונית הראשונה בעמק זבולון, והבסיס להקמתן של יתר ה"קריות".
דב אהרונוב, תואר כבוד לאחי יקיר אהרונוב
חשבתי לנכון לציין שאחי יקיר אהרונוב זכה בתואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת באר-שבע.האירוע התקיים בבאר שבע בשבוע שעבר ביום רביעי ה-26 בדצמבר.איתו זכו גם הסופר מאיר שלו,עדינה בר-שלום בתו של הרב יוסף ואחרים. כן הוענק פרס "יקיר הנגב" למומחית הייטק ישראלית בעלת שם על תרומותיה החשובות לפיתוח הנגב.
זכו בתואר מלבד אחי
גם הסופר מאיר שלו
ועדינה בר-שלום
בתו של הרב יוסף :על תרומתה החשובה והפורצת דרך בתחום החינוך האקדמי
גם שגריר בריטניה בישראל זכה בתואר
כן הוענק תואר "יקיר הנגב" למומחית
בעלת שם בתחום ההי-טק
שתרמה רבות לפיתוח הנגב
אחי זכה בעבר בארבעה תוארי דוקטור כבוד באוניברסטאות שונות בארץ ובחוץ לארץ-ביניהן תואר דוקטור כבוד שהוענק לו על ידי הטכניון בו סיים את התואר הראשון בפיסיקה בשנת 1956 עם התואר בבאר שבע זהו התואר ה-5
בפקולטה לפיסיקה בטכניון החל שיתוף הפעולה המבורך כל כך בינו ובין פרופסור דוד בוהם שהיה חבר סגל הפקןלטה לפיסיקה בטכניון באותה תקופה
בברכה
דב אהרונוב