קטגוריה: ארכיון

ד"ר  שמריהו בירן (שמרקה) בן קרית חיים יליד 1942 שכהן

כראש העיר עכו קיבל אתמול את תואר יקיר העיר עכו.

אתר העיר עכו

כל הכבוד לשמרקה וגאווה לבני קרית חיים

צוויגי

את הסיפור   למושיק טימור ,בוידאו המצורף ,מתאר רפאל שפינט קצין ראשון בספינה  – קפטן שפוקי אז חובל מוסמך והמכונאי אלכס צור שניהם קרייתים. כפי שמתאר מנחם בגין זו הייתה הרפתקאה בלתי אחראית ומיותרת שלא הייתה לה תכלית מדינית,שנועדה למטרות מפוקפקות. עוד אחת מההרפתקאות חסרות האחריות והמפוקפקות של של דיין וג'יבלי.

מצגת>קפטן שפוקי מספר למושיק טימור על פרשת "בתגלים"

חברי הצוות שנבחרו היו רב חובל צבי שידלו, רפאל שפינט (חובל), מרדכי כתריאל (מכונאי ראשי), קלמן פולק (מכונאי שני), אלכסנדר צור (מכונאי שלישי), מאיר שמואלביץ (רב מלחים), זרובבל תבלין (מלח), שלמה לוויצקי (מלח), יוסף חננאל (מלח) ורפי גולדנברג (טבח).

 

ויקיפדיה> פרשת הספינה בת גלים

 

אשר רון/בחמוצקי > הפלגה בים סוער עם קפטן שפוקי

כותרות בזוית אחרת מס.214 – לזהבה היקרה בת השמונים וחמש.

 

 

וידאו > הבית של זהבה

מצגת > זר פרחים לזהבה

 תודתי והערכתי על העבודה היפה,

ואני מאושר לראות שיש ויש הדים !

אני עוד צריך ללמוד איך להפיק את

מלוא התועלת מהאתר החדש שהיצבת

— אני "בסך הכול" היסטוריון, ועוד רבה

הדרך לפני לשלוט בנושא (אם כי הנכדים

עוזרים לי).

דש"ח מאילנה שעוד לא הספיקה לראות זאת.

חג שמח,

נהייה בקשר,

אלון 

התרגשתי ושמחתי — אני ומשפחתי וחברים — לתגובות האיכפתיות כולן והידעניות בחלקן הגדול.המצפור בגליל נקרא אכן במקור — "מצפור האם והבת", ע"ש הנספות. במצפור עצמו (צפונית למצודת הכוח) חקוקות בסלע שורות זיכרון שהגה אבי (ועוצבו ונחקקו בפועל ע"י קיבוץ אילון). הנוף אכן נהדר, נשקף אל אזור האסון, ומרטיט כל מי שרגש בליבו.אבינו ז"ל לא רצה לקבל כל פיצויים מהאשמים באסון הרשלני/פושעני , ובמקום זאת קיבל מקק"ל את האפשרות להקים פינת זיכרון הנשקפת לאזור האסון. אחרי שניספה ליפא בתאונה בדרכו לעבודה באשתאול הוספנו, בני המשפחה וחברים, כיתוב בסלע המנציח גם אותו (תחת הכותרת: שביל כבשו רגליו).

קק"ל אחראית לשלום המצפור הזה.

אחרי שנספה אבא בדרכו לעבודה בדרום פנו אלי חברים רבים מיישובי האזור, ממדרשת שדה בוקר (בה עבדתי כהיסטוריון) , מבאר שבע ועוד להקים בדרום משהו ראוי לזיכרו. התגייסו לכך קק"ל, המועצה האזורית (בהנהגת שמוליק ריפמן) וגופים נוספים, וגם המשפחה תרמה את חלקה. המצפור הזה נמצא על הר מחיה, כעשרה ק"מ דרומית למדרשת שדה בוקר. נשקף ממנו נוף נרחב בו פעל אבא ז"ל בפילוס דרכים ובהכשרת קרקע. המועצה האזורית רמת-נגב אחראית על שלום המצפור הזה.

זהו בתמצית, סיפור "שני המצפורים". סיפור משפחתי-לאומי עצוב, אך גם מלא גבורת-רוח ונאמנות ציונית.   — סיפור עם  מורשת  בצידו.

קק"ל (מח' ההסברה) הוציאה לזכר אבינו חוברת ובה מאמרים שונים (וצילומים) — חומר לקריאה ולמחשבה לכל מי שהמפעל הציוני בארץ יקר לליבו. ראוי שהחוברת תהייה בספריות רבות ככל האפשר ותעמוד לרשות מורים המלמדים את תולדות היישוב והמדינה.

וכך, חצי ממשפחתנו נספתה "בתאונות עבודה" (בעצם המרכאות מיותרות) של בניין הארץ.

בנוסף על אחותי אילנה הקרייתית (עד שעברנו לטבריה, כיום בהרצליה), יש לנו אחות צעירה ציפורה (ציפי שורק) אשר שרדה את האסון בחולה ומתגוררת עם משפחתה בגדרה.\ 

חזק ונתחזק,

אלון, בן ליפא ונסיה ז"ל

אחיה של רוחקה (רחל) ז"ל

 

איש של סנונית (זוטרא במקור)

אח לאילנה וציפי יבל"א כולן

שלום,

אני קרייתי במקור, חבריי הם יוסף שפר (ספירטוס) אבישי ברק (בנקיר) אליהו מירקין ז"ל ואחרים בני גילי שלמדנו יחד אצל המחנך הדגול יששכר ברקאי,והיינו בתנועת הנוער העובד, גרתי ברחוב יוד 21 ,כמו כן השפיע עלי מאד הספרן אשר רייך שהמליץ לי על ספרים שקראתי בשקיקה, בעקבות תפקיד מרכזי שקיבל אבי (ליפא) בגליל מטעם קק"ל, עברנו ב-1947 לטבריה. לי ולאחותי אילנה הצעירה ממני ב-4 שנים נשארה זיקה עמוקה לקרית חיים.

ברצוני לפרסם את ספרי החדש שאני עורכו הראשי. הנושא עשוי לעניין מאוד את הקרייתים, כפי שאפרט מייד קרייתים יוכלו לרכוש אותו בהנחה גדולה. עד כאן זה אישי פחות או יותר, ולהלן אני כותב, גייזי, עבור הפירסום באתר. אז תודה וחג שמח לך ולכל קוראי האתר.

פרטים אישיים: אני פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. עתה אני (פעיל) בגימלאות. אישתי שמה סנונית, בת קיבוץ גבעת ברנר,

(מומחית ומחנכת לגיל הרך, 0 עד 4, גם היא בגימלאות).

חג שמח והוקרה רבה,

אלון

כותרת הספר: בדרך הדמוקרטית: על המקורות ההיסטוריים של הדמוקרטיה הישראלית.

עורך ראשי: אלון גל (גולדברג)

הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

שנת ההוצאה 2012.

בכריכה רכה. 580 עמודים.

זהו ספר חלוצי הדן לראשונה שיטתית בנושא שהינו הן היסטורי-ערכי, הן אקטואלי ביותר. ארבעת שערי הספר: מורשות טרום-מודרניות וטרום ציוניות; מסורות ציוניות, מערב ומזרח; התנסויות יישוביות; הדמוקרטיה במדינת ישראל בראשיתה: הגות ומדינאות.קרייתים וכל קוראי האתר יכולים לרכוש את הספר בהנחה גדולה, כולל דמי משלוח, בסך 62 ש"ח    על ידי טלפון למוסד ביאליק (המפיץ של הספר)

ירושלים טל.      679-7942

(מחלקת שיווק של מוסד ביאליק) או פקס    678-3706

 

או דוא"ל> [email protected]

 

www.bialik-publishing.co.il

קישור של מוסד ביאליק > על הספר

גייזי: פרסומים נוספים על משפחת גל באתר:

המאמר של אלי ניסן ו-אלון גל "נקלט" באתרנו באמצעות אבישי ברק אשר כותב לנו :

אלון גל – ההיסטוריון כותב המאמר הנ"ל הינו אלון גולדברג, שנתון 1934 שבילדותו גר בקרית חיים ברחוב י' מס. 21, אביו ליפא היה מאנשי הביצוע המובילים בקרן הקיימת לישראל. אלון היה בסגלאוניברסיטת באר-שבע ופרופסור במדרשת שדה בוקר במכון ע"ש בן גוריון, עדיין ממשיך בפעילות,הוציא ספרים ומחקרים בתולדות ישראל החדשה.

אבישי ברק

אלון > עם כתה וו  

מאמר של אלון גל

דן בניהו(בניס)>לזכרו של ליפא גל

אלי ס"ט > על פרשת האסון באגם החולה

 

תמונות:ללחוץ על הקישורים למטה

אלון ואילנה

ליפא גולדברג(גל)

אמא נסיה

ליפא עם לוי אשכול בצפון

סיור בדרום עם בן גוריון

1."דור בארץ" – המרד הערבי הגדול והמאבק בבריטים (1936 – 1947)
I II III2."מדינה בדרך" – מלחמת העצמאות והכרזת המדינה (1947 – 1948)
I II III3."מגש הכסף" – הדיפת צבאות ערב והסכמי שביתת הנשק (1948 – 1949)
I II III4."קיבוץ גלויות" – העלייה ההמונית (1948 – 1955)
I II III5."עם במדים" – פעולות התגמול ומבצע סיני (1949 – 1956)
I II III6."בצל השואה" – שתיקת הניצולים ומשפט אייכמן (1948 – 1961)
I II III7."הגידו כן לזקן" – מנהיגותו של דוד בן-גוריון (1948 – 1956)
I II III8."קו פרשת המים" – מלחמת ששת הימים (1967)
I II III9."מעולם מצבנו לא היה טוב יותר" – ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור (1967 – 1973)
I II III10."רעידת אדמה" – מלחמת יום הכיפורים (1973)
I II III11."האופסימיסט" – ערביי ישראל ממלחמת העצמאות עד "יום האדמה" (1948 – 1967)
I II III12."ישראל השנייה" – המחאה העדתית והמהפך הפוליטי (1959 – 1981)
I II III13."הלנצח תאכל חרב?" – הסכם השלום עם מצרים (1977 – 1979)
I II III14."אתחלתא דגאולה" – התנחלויות "גוש אמונים" (1973 – 1982)
I II III15."בנתיב הטרור-בילאדי בילאדי" – ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים (1976 – 1982)
I II III16."סדק בבית" – מלחמת לבנון (1982)
I II III17."תנו לחיות בארץ הזאת" – כלכלה מימי הצנע ועד נפילת הבורסה (1949 – 1983)
I II III18."שלח את עמי" – ישראל ויהדות ברית המועצות (1948 – 1993)
I II III19."בבל וירושלים" – ישראל ויהדות ארצות הברית (1948 – 1993)
I II III20."הכותל וההר" – יחסי חילונים ודתיים (1948 – 1993)
I II III21."האבן וענף הזית" – האינתיפדה הראשונה והסכם אוסלו (1987 – 1993)
I II III22."שלום חבר" – מהסכם אוסלו ועד רצח רבין (1993 – 1995)
I II III

יהודה יגר שלח לי תמונות לפרסום באתר :אבא שלו מילו יגר מגדוד 21.
אולי יזהו אנשים בתמונות? מקומות? ארועים….?
תודה רבה לך
להתראות
נילי

אלבום התמונות > מילו יגר בגדוד 21

אחרי שפותחים בלחיצה את הקישור מקבלים את התמונות.

לחיצה על תמונה מגדילה אותה

לחיצה נוספת על התמונה המוגדלת

מקבלים בצד ימין למעלה : View all sizes

לחיצה על View all sizes מקבלים תמונה מוגדלת מאד

בכל מקום בעולם בית כזה היה משומר ע"י פרנסי המקום כנכס תרבותי היסטורי משמש אטרקציה לתיירות ולמוסדות חינוך…..אבל לא בקרית חיים.  גייזי

 

מרדכי הלפרין ,אליושה כפי שנקרא בין מכריו,היה מקורב לנושא האומנויות ורבים מבין חבריו היו אומנים יוצרים, אליושה נעזר ברבים שבאו להטביע את ציוריהם על קירות ביתו בשיטה שהכיר: צביעת הקיר  בשכבות צבע ואח"כ גרוד שכבות לתמונה הסופית  אשר הייתה מוטבעת בקיר. בנו איתן סיפר שלאביו הייתה תערובת סודית לשימוש עם הצבעים.אליושה נפטר בשנת 1980   והבית הושכר   . איתן בנו מספר שדיון עם הגורמים הציבוריים לשימור הבית לא העלו דבר ולבסוף הבית נמכר לקבלן  ונפל טרף לצורכי הנדלן….כך בא לסופו  כמו מגדל המים, עוד ערך של תרבות והיסטוריה-כמה חבל ! בקישור למטה אלבום תמונות מן הבית.

אלבום התמונות > בית  ציורי הקיר 

 

 מצגת יוטיוב  > תמונות הקיר בבית

 

 

למתעניינים באופן הביצוע של ציור סגרפיטו להלן קישור לסרט הדרכה בשלושה חלקים, באדיבות תלמידי בית ספר לשימור בבואנוס איירס ארגנטינה.

סגרפיטו 1

https://www.youtube.com/watch?v=AUwL3UAUp8U

סגרפיטו 2

https://www.youtube.com/watch?v=eHajtEOh7yw

סגרפיטו 3

https://www.youtube.com/watch?v=ZYIl6NQkkQ8

 

 

  

משפחת הלפרין שושנה ומרדכי מראשוני קריית חיים הייתה "ממש מוסד"  : הבית היה מקום התכנסות לדיונים ומעשים של צרכי הציבור והקהילה, בית לענייניי חינוך, אמנות ותרבות, בבית התבצעה פעילות של ארגון ההגנה, מרדכי הלפרין התנדב לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה ובהמשך פעל בקרב הפליטים  בתחומי הכלכלה התרבות והעלייה.כך היה מראשוני מקימי המפעל בנהריים.בנם איתן מחזיק חומר ארכיוני  רב, יחד עם אבישי ברק מיין את החומר ובשמחה העבירו אותו אלי לאתר החופשי של בני קרית חיים, החלק הראשון   מתפרסם כאן באלבום, וכן כתבה של איתן ושל דב אהרונוב מימים עברו – ובהמשך יצורף חומר רב ומגוון

  

האלבום > מסמכי משפחת הלפרין  

לחיצה על הקישור למעלה פותחת אלבום.

עמידה עם החץ על תמונה מופיע כותרת התמונה.

לחיצה על תמונה מגדילה אותה:אפשר לדפדף עם החיצים שבקצוות

 

לחיצה נוספת על התמונה שהוגדלה מוסיפה בצד ימין

למעלה כתובת:VIEW ALL SIZES   

 לחיצה על הכתובת מגדילה את התמונה לקריאה

גייזי

 

3.6.2007 מאת דב אהרונוב:

משפחת הלפרין > מחלוצי הבוהמיינים בקרית חיים 

 

  בית הלפרין ברחוב ח' 35 –"הבית המצוייר"

 

פתיחת החוג לשוחרי  תרבות ואומנות בבית הלפרין > מנחה זאב ברודסקי

 

איתן הלפרין > בית אבי

 

 ראיון עם הבת כרמל על הפלמ"ח , ילדות ונעורים בקרית חיים 

בראיון השתתף  איתן רן במסגרת קבוצת טלביזיה קהילתית בירושלים

 

איזו ליברמן נגן המנדולינה > בקטעי נגינה בבית הלפרין

 

 

מצגת > זאב ברודסקי מספיד את שושנה הלפרין

 

מרדכי הלפרין מבוני תחנת הכוח בנהריים(כולל תמונות)    

 

 

חן ברנט: מצוות הסקר של יד בן צבי: ציורי הקיר של בית הלפרין 

שלום גייזי,

רציתי להודות לך על התמונות והלינק לכתבה המעניינת. אכן חבל סופו של הבית, אבל מטרת הסקר היא מיפוי ותיעוד ולפחות חסד זה ייעשה עם יצירות הקיר הללו.בשלב זה המידע ייכנס לכרטיסיות והתמונות למאגר. 

תודה שוב וחג שמח,

חן ברנט, חברת צוות הסקר