קטגוריה: ארכיון

יומן דוד אנילי- 1

יומן דוד אנילי-2

יומן דוד אנילי-3

יומן דוד אנילי-4

כתב יד מקור > י"א באב תש"א

כתב יד מקור > י"ב באב תש"א

תוספות:

דוד אנילי לוחם בשורות הפלמ"ח 

אנילי ביום הולדת 78

יוסף- אחיו של דוד אנילי הלך לעולמו

 

דפים מיומנו של הילד יצחק שכטמן 1940- 1941

מקור >  2   למרץ   1940   

מקור > 27-28 למרץ 1940 

מקור>  28-29 למרץ 1940   

המקור >16  ביוני  1941 

 

 

סרט תיעודי של היצ'קוק על השואה יוקרן לראשונה במלואו .הסרט מ-1945, שצולם בברגן בלזן, נגנז מסיבות פוליטיות והוצג מאז רק בגרסה חלקית את הסרט ניתן לראות בתוך הכתבה.

http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2214536

 

הסרט הדוקומנטרי של היצ'קוק  > באורך מלא

 

 

 Back from Manila we went to Check out the battle memorials along the old only paved road to the Negev, today's Hwy 232 to Shderot and farther south along the Gaza Strip.The intersection north of Negba with Hwy 35, the road from Ashkelon to Hebron is called Givati and the two first memorials are for the 54th Battalion on the west side and 52th Battalion a kilometer south on the east side.

Hill 138.5 meter is another kilometer south and about two kilometer west of Hwy 232.  Pictures below others in the next batch.

This   pictures where the memorial still does not show Tzfrira's boyfriend, Shlomo Benari, name rather the PALMACH 2nd Battalion (Tzfrira and Shlomo were in the 1st Battalion, my brother in the 3rd) in any event in October 1948 it was the IDF regardless what we think about the PALMACH… Igaal Alon was the Front CO and Rabin the Operation Officer. Whet I found heart warming was that Dead Sea Works Choo-Choo train with potash to the port of Ashdod was chugging along Hill 138.5 m 65 years later.  I concur with the Givati statement – when you head south remember us.  Note the group of twenty motorcycles  visiting (only visitors) on Hill 138.5 m – I doubt they had any idea about the hill's historical value but they sure enjoyed running through the mud puddles in the 2 km dirt road leading to the hill.

We headed south through Shderot, Nechal Oz, Tzalim and Ravivim to Bir Asloge's (near Mashabai Sede) 40c Hot Springs remembering the kids that 68 years ago had balls big enough to settle 11 forts in the area.  Time has sure changed.

 

Tzfrira's boyfriend Shalomo Benari is listed on the PALMACH's  Yiftach Brigade memorial at the Beit Kamah Junction (vs. Mishmar Ha'Negev

נועם >אלבום צילומי אנדרטאות במהלך הסיור

שלמה בנארי > מקום קבורתו בקיבוץ משמר הנגב

נפל בקרב ההתקפה הנגדית שנכשלה באוקטובר 1948 על משלטי חוליקאת

 

נועם מירז:בית העלמין במשמר הנגב – אתר עצוב

There is memorial in the Mishmar Ha'Negev cemetery at all; the place is isolated and not cared for.  The 700 or so inhabitants on private terms are overshadowed by the 70k or more people in Rahat.  The pictures tell the story of one of the 11 that settled the Negev on October 1946.

Noam.

 תמונות:

תמונה מס.1

תמונה מס.2

תמונה מס.3 

 תמונה מס.4

 

 

Yftach Memorial, Be'er Sheva and the Dead Sea Works

 to geyzi:

Yair wrote that he remembers Shlomo Benari from Vav Street Ally toward the new Beit Ha'Am and also Jonathan Levinson (1st column 7th down), whose younger sister Yair dated in 1952, that was when you guys enlisted to the IDF.

 

The Yoftach memorial states that it was for the 1st and 3rd Battalions that saw actions from the Upper Galilee to the Negev. Your brother, I believe, fell in Lahvot HaBashan early in 1948,  Eliezer was wounded in Lod, Danny Operation July 12th.  Once at Nabi Yusha (the 28 Fort) Eliezer said that between him and his wife, Dina of Jerusalem, they knew half of the 28. 

 

I do not have more detail, I trust that Yair knows, but Eliezer was in Fallujah Pocket after he recuperated, doing intelligence work for Yigaal Alon, the CO, and Rabin, who was the operations officer.

 

I found the view from Hill 138.5 amazing – the green scenery where the Dead Sea Works potash (ashlag in Hebrew) train was chugging to the port of Ashdod.  Also the dates, Hwy 232 was cleared October 19/20th 1948 and Be'er Sheva taken October 21st.

 

חללי חטיבת יפתח > בקרבות הנגב

יד זכרון

רכבת > של ים המלח

מעריב>אסון הרפתנים שהושכח

אתר הקיבוצים > אסון הרפתנים בכנרת

וידאו>סרטו של איציק הדר מקיבוץ גשר 

http://www.palmach.org.il/Items/00772/dor.hapalmach.sep.2012.pdf

לכאורה, סופר הכותב פרוזה יכול לכתוב כל דבר, כיד הדמיון הטובה עליו. אך אם הוא עוסק בנושא "מדמם" כפרשת קסטנר, מוטב לו לחקור היטב ובצורה מקיפה את כל שנחקר ונגלה בפרשה מאז עלתה לכותרות בשנות ה-50 של המאה הקודמת. לדאבון הלב בחרה הסופרת עפרה עופר אורן, בספרה "מעקב", לאמץ דווקא את ספרו העוין של רייכנטל, המסתמך על "עדויותיהם" של פושעים נאצים כעדויות אמת, השמחים להאשים את קסטנר בשואת היהודים ובכך להסיר אשמה מעצמם ("ספרים", 20.11).

במחקרים רבים שנעשו לאורך השנים על ידי חוקרים שונים הוכח ללא ספק, כי קסטנר וחבריו ב"ועדת העזרה וההצלה" פעלו במלוא כוחם להצלת יהודים רבים ככל האפשר, ובתנאים הבלתי אפשריים שנוצרו לאחר פלישת הנאצים להונגריה. אם יש את מי להאשים באי העברת המידע על העלול לקרות ליהודים, הרי אלה ראשי הקהילות השונות, אשר פעילי תנועות הנוער הציוניות שנשלחו אליהם מטעם ה"ועדה" וראשי תנועות הנוער, עם תעודות מזויפות, כספים ורשיונות, וביקשו שיידעו את קהילתם בצפוי לקרות, גורשו בחזרה כמקימי פאניקה מיותרת (דרך אגב, אלי ויזל היה תלמיד בישיבה, ואם לא שמע על הצפוי לקרות, הוא יכול להאשים את ראש ישיבתו). קסטנר, אשר סיכן את עצמו לאורך כל הדרך בעת ההתמודדות עם אייכמן, לשם הצלה רבה ככל האפשר, הציל עוד אלפים רבים, בדרכים שונות, הרבה מעבר ל"רכבת" הידועה. והרכבת לא היתה של "מיוחסים". עלו עליה אנשים מכל גוני הקהילה, ולפי בחירת ראשי הקהילות השונות, וכמובן גם פליטים, יתומים, חלוצים, וסתם עמך (קסטנר לא צירף עצמו לרכבת). גם כשהרכבת הגיעה לשווייץ וקסטנר נוכח שאכן כולם כבר בטוחים, הוא לא נשאר בשווייץ הנייטרלית, אלא חזר לתופת המופצצת על ידי בעלות הברית. יחד עם קורט בכר, שהתמנה על ידי הימלר לאחראי על כל מחנות הריכוז, עברו ממחנה למחנה, כדי למנוע את ביצוע פקודת היטלר לחיסול הסופי של שארית האסירים ולגרום להעברתם לידי צבאות הברית הקרבים. בברגן בלזן לבדו היו באותו מועד כ-60 אלף אסירים. ניצולים אלו אינם יודעים עד היום על חלקו של קסטנר בהצלתם. עדותו של קסטנר בנירנברג לאחר המלחמה נעשתה בשליחות הסוכנות היהודית והקונגרס היהודי העולמי, וכן שימש חוקר של נאצים בכירים לבקשתם של האמריקאים. קסטנר הוא זה שהעלה בנירנברג את נושא "שואת היהודים" כפשע בפני עצמו, ולא כ"תוצר לוואי" של פשעי מלחמה. הוא גם זה שהדגיש שם את אשמתו של אייכמן בהשמדת היהודים. ברור שכל אלו שלא ניצלו במאמציו של קסטנר, נוח להם לחפש ולמצוא בו את האשם לגורלם, וחברו אליהם יריביה הפוליטיים של מפא"י, שעשו את פרשת קסטנר כלי ניגוח נגד "משטר בן־גוריון".
עפרה קציר, רחובות

 

עשיתי "עבודת שורשים " בנושא האסון בים החולה – משפחת גולדברג. בקשתי  להמשיך את שעשה אלי סט  בנושא זה  כפי שפרסם  באתר .שולה רעיתי  ואנוכי ,ניסינו  לאתר את מקום האירוע, לגלות את שלט ההנצחה  ולאתר אנשים שהיו עדים לאירוע אני מעביר לאתר את מה שכתבתי  בצירוף מפות וצילומים

  

א. שוחחתי עם אמנון לוין  ,חבר קיבוץ  חולתה אשר הכיר וזכר  היטב את האירוע  .אמנון בדק את הדברים עם אליהו חצבני ,גם הוא חבר קיבוץ חולתה,אשר במועד האירוע (1954)  השתחרר משרותו הצבאי ועבד בענף הדייג . סיכום הדברים :האסון אירע בין שני המזחים(מעגני סירות)  שהיו באזור בעת ביצוע  עבודות הייבוש.המעגן הצפוני , היה ממוקם סמוך למשרדי מרכז המבקרים  ב"אגמון החולה" של היום.המעגן הדרומי ,היה המזח של קבוץ חולתה ,ששרידיו נמצאים  גם  היום בתוך מטע פרי .לדבריהם האסון אירע בתעלה המערבית ,סמוך ליציאה  אל האגם.לא זכור להם שבמקום בו אירע האסון הוצב  שלט לאזכורו.

ב.מראה מקום : מאז האסון,פני האזור השתנו ללא הכר.  כללית ניתן לומר שהשטח המוכר  היום כ"אגמון החולה " ,היה עד לעבודות הייבוש והשיקום ,שטח רווי ביצות, גומא,יתושים  ו…מלריה. מדרום לו  השתרעה  ימת החולה ,כשלגדותיה המערביות המושבה  יסוד המעלה וקיבוץ חולתה.  "שמורת החולה " של היום ,היא צפונה של ימת החולה טרם הייבוש.עבודות מפעל ייבוש החולה הקיפו הן את שטח הימה והן את שטח הביצות  והיום רובו הוא שטח

חקלאי רחב ידיים.

ג.  "שמורת החולה".בכניסה לשמורה ,על קיר האבן הסמוך לביתן  ,מסומן בצבע כחול ,קו גבול הגדה המערבית  של ימת החולה טרם  עבודות הייבוש והיעלמותה.  מצאנו   עדויות למפעל הייבוש כמו  דוברה שהייתה פעילה בעבודות הייבוש ושלטים  לאזכור המפעל הגדול. לא הצלחנו  לאתר  בשטח שמורת החולה ובסביבתה ,ציון או שלט אזכור האסון.

ד.  " אגמון החולה".—ניסיון  איתור מיקום  משוער להתרחשות האסון.כאמור ,שטחים אלה, הנקראים היום "אגמון החולה " ,  שכנו מצפון לימת החולה ,נוקזו ,יובשו ושוקמו.עיקר עבודות  הניקוז בוצעו בתעלות ,כאשר התעלה המערבית והתעלה המזרחית הן הגדולות  והחשובות .בהן.נסענו בשטח "אגמון החולה  " ובשטחים החקלאיים  שמחוצה לו.התמקדנו במיוחד בתעלה המערבית. על פי הממצאים שהעלה אלי סט  , הסברי אנשי חולתה  והממצאים שלנו בשטח ,סביר שאסון התהפכות הדוברה התרחש בתחומי או סמוך מאד לתעלת הניקוז המערבית, בקטע שבין כניסת ערוץ נהר  הירדן  אל ימת החולה,ובכוון מערבה אל   תחנת השאיבה הבנויה על גדת התעלה המערבית ,בקרבה  או בסמוך  לסכר.(נ.צ. 256184/776826  גבה 67,המצוין בתוכנה לנווט  "עמוד ענן " המצורפת כאן).

על המפות המצורפות  סומן  xכמקום שאני משער בו אירע  האסון. תעלות הניקוז והדרכים שבשטח "אגמון החולה " מתוחזקים היטב.מבוצעות בתדירות גבוהה  עבודות כיסוח ,גיזום ,ניקוי התעלות ,שיפוצן וחיזוקן .גם כאן ,לא מצאנו שלט או אזכור לאסון.אם הוצב במקום,יתכן ואבד במהלך השנים.

ה. מצפור   האם והבת  –  מצפה ליפא  גל: הכניסה לאזור השמורה חסומה לכלי רכב מזרחית לקיבוץ יפתח ,על  הגדה הצפונית של נחל קדש, ,צעדנו  עד שהגענו לשלט הכוונה שקרס ונפל בצומת דרכים ו…טעינו בדרכנו .החל גשם  ושבנו על עקבותינו. חזרנו למקום כעבור מספר ימים ,מצוידים במפה והסברים  מיודעי דבר , ולאחר צעידה נינוחה של  כ 30  דקות ,בשטח  מיוער ויפה מאד  ,הגענו ליעדינו. תצפית מהמצפה מגלה  חבל ארץ יפה מאד ,עשיר בנופים, ציפורים וצמחייה. ממרום ההר ,נצפה מקום האסון בעמק החולה   בבהירות ,פרוש כעל כף ידינו. המצפור הנמצא על דרך "שביל ישראל " מתוחזק יפה ,נקי ומסודר.כיתוב ההנצחה נשמר . שלטי ההכוונה    אל המצפור  וגם בסמוך לו נעקרו  ומוטלים על הקרקע. ו. מצבת  האם נסיה גולדברג. האם ,נסיה נקברה בבית העלמין בעפולה. פקדתי את קברה.(חלקה 6 שורה 6 קבר 2). בכיתוב המצבה מונצחת בתה רחל ,בת 6 שנים ,נספתה איתה. גופתה לא נמצאה. ת.נ.צ.ב.ה.

ז. איתור עדים לאירוע: עדים לאירוע עצמו יכולים להיות אנשי " משמר הגבול " אשר סיירו במפעל הייבוש והיו על הדוברה שהתהפכה. לא הצלחנו לאתרם.יתכן ונוכל לשאוב מידע מעובדים שלקחו חלק בעבודות הייבוש.אם נצליח בכך ,כמובן שנעדכן.

מצורפים תצלומים מהאתרים שבקרנו ומפות האזור.

 

  אסמכתות ותיעוד:

  הכתבה של אלי ס"ט וסיפור המעשה

 המיקום המשוער של התאונה > מסומן באדום   

מצגת וידאו > תמונות מהתחקיר של אלי רביד(ליישי)

פרוייקט שיקום החולה > מקום התאונה המשוער > מסומן באדום 

אלון ואילנה

 אמא נסיה

ליפא גולדברג(גל)

 חבורה עליזה > ילידי 1938  

 

 

 

 

 

 

 

 

מצורפים שני קבצים. האחד ,סריקת המסמך האוטנטי השמור אצלי ,ובשני הדפסה של הכתוב בו. איסוף  כספים להנצחת  זכרה של  הגננת טובה רזניק ז'ל,שחינכה רבים מבני הקריה     אשר נפטרה   סמוך לראש השנה תשכ'ה  1964 . כנראה לנטיעת עצים  לזכרה ביערות  הקרן הקיימת לישראל.מרבית המשפחות מוכרות לי  מרחוב ט'.  יתכן ותגענה  הערות לשמות המשפחה שרשמתי  בסעיפים 4,10.11.

שבת שלום

אלי

 

תמונה > המסמך המקורי

 

להלן המסמך המודפס:

ישראל דיין

קריית חיים

רחוב ט' 13 טל. 72740       

חיפה ,  יום        18.9.1963

 

לחברה מרים רבינוביץ'   ,שלום

לשנה טובה תכתבו.

ח.נ.     מצ'ב  ציק מס  99715  –

לחשבון מסד בנק מורים ,בחתימתי.

צפורה אספה 22 ל'י  ובקשה ממני 

להעבירן אליך

לזכרה של טובה רזניק  ז'ל

 

ואלה התורמים:

1.משפ' שדמי                                                                            

2. "     דיין   

3.  "   בן ציוני מניה     

4."    ארלן                                                          

5."  פלינק                                                               

6. "כהן  {מרדכי ?}

7.  "  מלצר                                                               

8. "  גולן                                                                                                               

9. "  אנגלשטיין                                                              

10.  משפ'  קובק                                                             

11   " תמרי

כל אחד 2 ל"י

כפול 11= 22 ל"י                                                            

העברתי שני קוים

על הצ'יק פירושו שאפשר

לפדותו רק בבנק שלכם

ששם אתם שומרים כסף.

אני מניח שיש לכם חשבון

בבנק איזה שהוא.

 

בברכת שנה טובה ,

י.דיין.