שישי בבוקר, שמנו את הילדים בבית ספר והתיישבנו לקפה השבועי שלנו.מה אתה לא מספר לי? יסמין שואלת. אני רואה על הפנים שלך שאתה מסתיר משהו. מגייסים אותנו. שוב. אני עונה לה. לכמה זמן היא שואלת, תהיה בחג? אין לי מושג אני עונה .ואני חושב לעצמי, לאן הגענו שאני מתבייש לספר ליסמין ששוב יש לי מילואים.ששוב אני עוזב אותה ואת הילדים בלי תאריך חזרה. ששוב היא הופכת להיות אמא חד הורית לשני ילדים שבורים מגעגוע. ששוב היא צריכה לצאת בלילות עם שני ילדים לחדר מדרגות כשיש אזעקות.ו אני חושב על העבודה שלי ששוב אני נעלם ממנה לתקופה לא ידועה. ואני רואה את הממשלה הרעה, רעה הזאת מקדמת את חוק ההשתמטות בלי להניד עפעף, ואני רואה את גולדקנוף רוקד ושר "נמות ולא נתגייס" בזמן שחברים שלי התגייסו ומתו, ואני שואל את עצמי למה, למה אני הורס את המשפחה שלי ויוצא שוב למילואים? למה זה הגיוני שלי אכפת יותר מהמדינה מאשר הממשלה שמנהיגה אותה? וכל יום יש לי פחות תשובות…
בתמונה: משפחה מדגמנת נורמליות, מצרך יקר ערך בימים האלו.
נודע לי באיחור על פטירתו של פרופ’ גבי שפר באוגוסט 2023, והצטערתי עמוקות על לכתו. לפני שנים רבות זכיתי ללמוד אצלו את הקורס פוליטיקה ומדיניות בחינוך באוניברסיטה העברית. במהלך הסמסטר פגשתי אותו בשעות הייעוץ לקראת כתיבת עבודת הסמינריון, וכשסיפרתי לו שאני מקריית אתא, ראיתי לפתע ניצוץ בעיניו. הוא סיפר לי בהתלהבות על ילדותו בקריית חיים, והחיבור האישי שנוצר בינינו הוסיף לי רובד משמעותי ללמידה.
דמותו המרשימה לא הסתכמה רק בתחום האקדמי. לא אחת, לאחר שיעוריו בשעות הערב המאוחרות, הייתי נוסע צפונה ומאזין לו ברדיו בתוכנית מה המצב, שם שימש פרשן ביטחוני ואקטואלי. כך, באורח בלתי צפוי, מצאתי את עצמי ממשיך לשמוע אותו וללמוד ממנו גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה.
פרופ’ שפר היה מורה, חוקר ואיש רוח מעורר השראה. יהי זכרו ברוך.
בספטמבר 1953 אוזרח ההיאחזות על ידי גרעין נח"ל של בני רחובות, קריית חיים ותל אביב של התנועה המאוחדתכקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים[11].בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעייה שבמזרח עזה. המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון" יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז. לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת. הסימון היחידי לגבול עם מצרים לאורך רצועת עזה, מצידו המזרחי, היה קו התלם – חריץ באדמה שחרשו חקלאי האזור על קו הגבול. מצידו המערבי של התלם בהפרש של 500 מטר זו מזו היו עמדות של האו"ם.
התמונות מתוך ארכיון "האתר החופשי של בני קריית חיים-"–ימי נחל עוז.
חלוצי וראשוני קבוץ נחל עוז, בני קריית חיים.
הפסנתר , מתנת ההורים , מגיע לנחל עוז.
תמונתמצב השכנים של קבוץ נחל עוז, בעזה ,אחרי 72 שנה ,בעקבות מלחמת "חרבות ברזל "
העברה מ" עונג שבת " בהוצאת ועריכת פרופ' דוד אסף. 14.2.25
העץ של זלמן
כתב וצילם אלי סַ"ט
מסלול נפלא של תשעה ק"מ, דרך סלולה שאין כמותה לטיול רגלי או רכיבה על אופני שטח, עובר בקטע שבין צומת מחניים ועד 'ראפטינג נהר הירדן'. זהו חלק מנחל מחניים המנקז את אזור חצור הגלילית.
מפת טיולים וסימון שבילים (1:50:000), 2004; האצבע מסמנת את מיקומו של 'עץ זלמן' (הקלקה על המפה תגדיל אותה לקריאה נוחה)
עד לא מכבר אחת האטרקציות בנחל הייתה 'העץ של זלמן'. העץ הזלמנאי הוא אֵלָה אטלנטית גדולה ומרשימה שצמחה על המדרון הצפוני של הנחל. בימיה הטובים הגיע קוטר האֵלָה לעשרה מטר בקירוב. אפילו אנשי הקק"ל חשבו שמדובר בעץ מיוחד. הם התקינו מדרגות מהדרך שלאורך אפיק הנחל אל העץ ולידו שלט הסברה יוצא דופן.
ילדי הקיבוץ, שעליהם מספר השלט, הם ילדי אילת-השחר והם אלה שהדביקו לעץ את שמו.
במפות טופוגרפיות מתקופת המנדט הבריטי ואילך סומן המקום בשם שייח' אבו-רישה (أبو الريش), ומן הסתם מתחתיו או בסביבתו קבור אותו שייח' נכבד שאינני יודע עליו מאומה. ערבים נהגו לנטוע עצי אלה ליד קברי צדיקיהם, ו'ריש' בערבית פירושו נוצה. ממפה טופוגרפית משנת 1942 עולה כי מצפון לקבר השייח' הייתה קרקע בבעלות שבט אבו ריש.
ומי היה המורה זלמן?
באתר של קיבוץ אילת השחר מסופר כי מדובר במורה זלמן קרסנוב, שהיה המחנך של ילדי המחזור הראשון של הקיבוץ:
האלה האטלנטית הוא עץ דּוּ-בֵּיתִי, כלומר יש פרטים שהם זכר ופרטים שהם נקבה. העץ נָשִׁיר; בסוף הקיץ עליו הירוקים נעשים אדמדמים ובסתיו הם נושרים. בסביבות ט"ו בשבט מתחילים העלים לצוץ מחדש.
שינויי האקלים בשנים האחרונות השפיעו לרעה גם על העץ של זלמן. עלוותו דלילה יותר ויותר ובתקופות הנשירה הוא מתייבש.
השנה, באין גשם ובאין מי שידאג, נראה שהעץ של זלמן הרים ידיים, ויתר ונכנע לגורלו…
העץ של זלמן .צילום אלי ס'ט פברואר 2025
______________________________
אלי סַַ"ט הוא חבר קיבוץ גדות. כתב שני ספרי שירה ושלושה ספרי הדרכה וטיולים באופני הרים.
אלי ס'ט נמנה עלפעילי "זמר רשת " , עורך מתרגם וכותב ב" ערוץ השירים הרוסים " , בן קריית חיים , פעיל ב"אתר החופשי של בני קריית חיים" ולו פרק " אלי ס'ט -שירים ומנגינות ".
היערות והפארקים לא היו קיימים כאן מאז ומעולם. ראשוני המתיישבים היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשלהי המאה הקודמת מצאו כאן ארץ שוממה ללא פיסת צל. קק"ל נוסדה בשנת 1901 במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ובעבורו. בשנת 1904, במקביל לפעילותה בתחום רכישת הקרקעות, קק"ל יזמה נטיעת עצי זית על אדמות בן שמן וחולדה שזה עתה נרכשו. המחשבה מאחורי יוזמה זו היתה לטעת עצים הנותנים פרי וכן מצטיינים בחיוניותם.
פעילות זו מציינת למעשה את ראשית מפעל הייעור של קק"ל, מפעל הנמשך עד עצם היום הזה. מאז הקמתה קק"ל נטעה למעלה מ- 240 מיליון עצים על פני 920 אלף דונם. בנוסף, קק"ל אחראית לטיפול בכ-400,000 דונם חורש טבעי וכן אחראית לגידור והסדרה של כ-400,000 דונם אדמת מרעה.
צילום : אילן שחם.{ מתוך ארכיון הצילומים של קק'ל}.
בנות קריית חיים ילידות 1943 בחגיגות הבכורים המסורתיות בקרייה. טכס שנת 1957.
הכוהנות ילידות 1942 בטכס הבאת הביכורים בקריית חיים.
קריית חיים שנת 1935, עובדות המכבסה בקיבוץ 'פלוגת הים', קריית חיים, פלוגת הים הייתה הכשרה של צעירים וצעירות בשנות השלושים לעבודות דיג בסמוך לקריית חיים, השטח בין רחובות כ"ז , כ"ח והרב קוק, שהיום הם רחוב הפלוגות והקיבוצים היה השטח שבו התמקמו הקיבוצים לפני קבלת קרקעות מקק"ל להקמת קיבוצי הקבע.
לקבוץ אפק ולקבוץ שדות ים קשרים מיוחדים. חברי ההכשרות , מייסדי שני הקבוצים תכננו להיות יישובי דייגים ואנשי ים. בשנת 1935 "פלוגת הים " התישבה כהכשרה בחולות קריית חיים מזרחית למסילת הברזל חיפה-ראש הניקרה, בסמוך לתחנת הרכבת של קריית מוצקין. בשנת 1939 , במסגרת הקמת יישובי חומה ומגדל הקימו חברי ההכשרה ישוב דייגים בחוף עכו בשם " משמר הים ". בשנת 1943 נטשו את הדייג ,התרחקו מחוף הים אל שמורת אפק , הקימו בסמוך לה את הקבוץ ועסקו מאז בחקלאות. התמונה המוצגת היא משנת 1935 ובה חברות קבוץ אפק בראשית הכשרתן בקריה. שנה לאחר מכן , בשנת 1936 הוקמה על חולות קריית חיים ובסמוך להכשרת " פלוגת הים " , קבוצת הכשרה נוספת ,של חברי תנועת "הנוער העובד " ,שבסוף המסלול הקימו את קבוץ שדות ים .{על חברי הכשרה זו נמנתה חנה סנש הי'ד אשר הייתה באותן השנים רכזת ומדריכה בסניף "הנוער העובד" בקריה. } .בשנת 1940 יזמו תנועת "הנוער העובד "ותנועת "מחנות העולים" מיזם דייג משותף ליהודים וערבים , בהדרכת דייגים יוגוסלביים . הם שכנו במחנה אוהלים בחוף קיסריה העתיקה סמוך לשפך נחל התנינים. במיזם זה נטלו חלק חברים משדות ים וגם מ" פלוגת הים "{ לימים קבוץ אפק }שראו בדייג ובספנות הים את ייעודם. באותה עת ,במקביל למיזם הדייג במחנה האוהלים על חוף קיסריה , חלק מחברי הכשרת שדות ים המשיכו לשהות בחולות קריית חיים ,חבריו היו מכובשי העבודה העברית בנמל חיפה ובשנת 1941עזבו את קריית חיים והיצטרפו לחבריהם בשדות ים.
הליכה לקיסריה{ אלי אלי }.
הליכה לקיסריה
ביצוע השיר :בת קריית חיים חוה אלברשטיין. בלווי הפלטינה מילים: חנה סנש לחן: דוד זהבי
אלי, אלי שלא יגמר לעולם החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים, תפילת האדם.
האם משחקי הכדורגל יחזרו לאצטדיון קריית חיים? ההסתדרות, מרכז הפועל וההתאחדות לכדורגל מנסים להסדיר את המשך קיומו של אצטדיון קריית חיים. ל-ONE נודע כי נבדקת לשפץ את המתחם ולהחזירו לפעילות לטובת הספורט בצפון. כזכור, הפועל חיפה התאמנה בעבר באצטדיון, אך לאחרונה הפך לפיל לבן והקבוצה מליגת העל נדדה למתקנים אחרים. כדי לשמור על האפשרות להתאמן ולשחק באצטדיון הנטוש, נבחנת האפשרות להציל את המגרש שנמצא על שטח של ההסתדרות.
לפי התכנון, נבדקת האפשרות לשפץ את האצטדיון בקריית חיים בהשקעה של מיליוני שקלים. בהתאחדות מעוניינים להקים בקריית חיים שלוחה של אחד ממרכזי המצוינות בצפון ורוצים גם שהאצטדיון יוכל לשמש למשחקי נוער בפריפריה. בנוסף, במרכז הפועל מעוניינים להקצות את המתחם לטובת קבוצת נשים להפועל חיפה בכדורגל שתוקם בקרוב. לאחרונה התקיימה פגישה לבדיקת ההיתכנות לשיפוץ המגרש, ביוזמת יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד, מנכ״ל ההסתדרות דודו בצלאל, מנכ״לית הפועל כנרת צדף ויו״ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ. כל הצדדים מעוניינים לשפץ את המגרש לטובת הפריפריה והצלת הנכס, אך בשלב זה טרם הושגו סיכומים ועדיין נבדקת האפשרות.
