בסיור האחרון, לתולדות הקריה שהעמותה לתולדות חיפה, שהדרכתי השתתף גם מורה דרך שעומד בקשרים עם מורי דרך אחרים, קיבלתי תגובה ממורה דרך בשם אמיר טל מחדרה שסבו ואביו היו בין ראשוני מתיישבי קרית-חשמל.
מאת צבי אמיר
הדפים מסיפורי קרית חשמל:
מצורפות שתי כתבות מאת גיל הצפון, אותן צילמנו בקרית חיים בשבוע של יום העצמאות.
ברכות ושבת שלום, אילנה.
חנוכת האנדרטה בקרית חיים
שרים לזכרם – בית יד לבנים
קבלתי מסר בסקייפ מאורה הנדל, להיום יוליוס שאחיה צקי ז"ל, נפטר אתמול.צקי גר בלאס ווגאס .פגשתי אותו פה בלוס אנג'לס, כשהגיע לכאן לפני מספר שנים,במפגש קרייתי. המפגש היה אצל אריק צוקרמן שגר ליד דיסני לנד, כשעתיים נסיעה מביתי.צקי הנדל ז'ל , התגורר תקופה קצרה פה בלוס אנג'לס ולאחר מכן עבר ללאס ואגאס בה ניפטר אתמול.תודה רבה וכל טוב לכם.
יורם סתו
מאורי יסוד:
הבוקר עודכנתי ע"י יהודה פורת על פטירתו של חברנו צקי (יצחק) הנדל ז"ל. צקי גדל עמנו בקרית חיים וגר ברחוב א' (אלכסנדר זייד) סמוך לקן התנועה המאוחדת (היום הנוע"ל) היה חבר פעיל בעדת "מכורה" . בסיום לימודיו בבית הספר היסודי עבר לביה"ס החקלאי כפר גלים וכל העת שמר על קשר עמנו. בהגיענו לגיל גיוסנו לנח"ל כמקובל בקרית חיים חבר אלינו צקי בשנית שכן הגרעין שלנו הורכב מבני ובנות קרית חיים, תל אביב, וכתתו של צקי (המחזור השני) בביה"ס כפר גלים. יצאנו לשל"ת מוקדם בצרעה וצקי …נפצע בעבודתו על קומביין בשדות המשק, מה שמנע ממנו להתגייס והוא נשאר בצרעה. הוא לקח את זה קשה והקפיד להיות עמנו בקשר כל הזמן והיה מגיע לכל הביקורים והמפגשים. "תעודת הזהות" שלו הייתה האקורדיאון (ראו תמונה מצ"ב), שבכל הזדמנות היה מניף אותו וסוחף אותנו לשירה משולהבת.
למיטב ידיעתי (הייתי בקשר עם אחותו אורה מעת לעת), חי צקי לאחרונה בסן-פרנציסקו. לא היה לי קשר אתו ולפיכך אינני יודע דבר על מותו, לוויתו, ומקום קבורתו.
חבל על דאבדין ולא משתכחין – יהא זכרו ברוך.
אורי יסוד
שלום לכם
אני שמחה לבשר לכם שהשבוע יצא לאור ספרי החדש, מס' 12, "העיניים של אימא". שלשום מלאו לו שבוע. הוא מתאים גם לבני נוער וגם למבוגרים, ועוסק בקושי להתגבר על נכות. חלקו אוטוביוגרפי וחלקו דמיוני. הוא אופטימי מאוד. כן אני מזמינה אתכם לצפות בשתי כתבות קצרות שלי ושל אריה שהתפרסמו החודש בערוץ 98. הנה הקישורים:
https://www.youtube.com/watch?v=GjAej73bbcU
שיקום. כתבת שיר. 3 דקות.
https://www.youtube.com/watch?v=671KSIDX4SU
כתבה קצרה, 9 דקןת, על לאה מילר פורשטט, שהקימה באוגנדה בית ספר לילדי המגורשים.
תיהנו.
רותי יצחקי ריכטר
במכתבו שאל אריק רייכמן:
"לא כדאי לצרף לשיר המתוק הזה מילים בעברית".
כדאי !
השיר בלארוסי (משום כך היה צורך בעזרה של תרגום מילולי)
הוא אחד מסדרה של מלוי בקשות גולשי הערוץ לתרגום שירים.
במקור השיר נקרא "מגבות", בהסבה לעברית "מפיות".
הנה הקישור לשיר
—
שבת שלום
אלי סַ"ט Eli Sat
זו הפעם הראשונה שאני קובר ומספיד אחות.
שרקה, האחות היחידה שלי,
עולם ומלואו שנמוג באחת ומוקדם מידי,
אשת אשכולות, מלוא הטנא תובנות וחוכמה, צניעות וענווה. עונג צרוף לשוחח איתך, עד ימיך האחרונים. הערצתי אותך כמו שלא הערצתי אף אדם בחיי ואמרתי לך זאת. לא מעט פעמים.
למי יש עוד אחות כזו?
כי היית זן נדיר, מלח הארץ, ערכית ומיוחדת, בלטת ביושרך ובצניעותך, בקבלת האחר, באהבת הזולת, באהבת האדם באשר הוא. גדלנו בקריית חיים האדומה, עם עיתון "דבר" בבוקר על סף הדלת ובקבוקי חלב. קנינו רבע בלוק קרח ונפט מסוס ועגלה אחרת. אימא עבדה במשק בית ואבא בתחנת הכוח, במפרץ חיפה, בשכר חודשי של 14 לירות אנגליות. הייתה לנו ילדות נהדרת.
ואהבו אותך כולם.
בגיל 17 עזבת את הבית ועברת לקומונה של השומר הצעיר בחורשה הגדולה אחרי המאפיה ברחוב ה'. באוהלים הודים. כי היית חדורת אידיאלים כבר אז.
כשנישאת לאורי, הייתי בן 10, "מהילדים שמבשרים את החופש הגדול" בקיבוץ מזרע ושאלתי אותך למה אינך מתחתנת עם חודורוב, כי בת דודתנו שלומית התחתנה קצת קודם עם שמוליק חדש, ראשון צולחי הכנרת לאורכה. ואני זוכר שגם שאלתי אותך, ביום החתונה, את מי את אוהבת יותר. את אורי או אותי…
הקמת – יחד עם אורי – משפחה לתפארת, שבט מפואר שהחל עם שלוש בנות והביא בנים ובנות כהנה וכהנה, גאוותך ותפארתך. כמעט כולם- הגדולים – כאן מסביבך. כולם עטפו אותך בחום ואהבה עד ליומך האחרון. כראוי לך. וזה גם הקל על סבלך ועזר לך להתמודד עם הידיעה שהזמן אוזל…ושכבר מיצית.
איפשרת לגילת לחתן את בנה ולניבה לתמוך בבתה היולדת, בארץ נכר. ואז נפרדת. היית מודל לחיקוי בחייך ובמותך. ולא בכדי בוכים אותך כולם.
אבד החן, סר הנועם, נגוז שירנו.
את האחות הכי טובה שלי, הכי יפה, הכי חכמה. שהכי אהבתי.
יהי זכרך ברוך!
אריק כ"ץ 28.05.2018
שרה, נולדה בשנת 1928- נישאה בגיל 20 לאורי רמון, (לשעבר וייסברג) אחד הילדים הראשונים של קיבוץ מזרע. היה סגן במלחמת השחרור וקודם עד לסגן אלוף במילואים. אחיו הצעיר, עוזי, נהרג במלחמת ששת הימים, כשיריונאי. שלושת בנותיהם, ענת, ניבה וגילת נולדו וחונכו בקיבוץ. בשנות ה-70 נסעו בשליחות לניו יורק מטעם המחלקה לנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, למשך 4 שנים. אורי היה השליח המרכזי שם. כששבו לארץ עזבו את הקיבוץ. אורי ניהל מתנ"ס גדול בי"ם ולאחר מכן היה מפקח במשרד העבודה והרווחה. שרה הפכה למומחית בכירה בנושא הדיסלקציה ונוסף על עריכת הביטאון המקצועי בתחום זה, עסקה בתרגום מאמרים מקצועיים מאנגלית לעברית ולהפך(מתרגמת לשונית) ובהוראת החינוך המיוחד.לפני כ-13 שנים עברו להתגורר בדיור מוגן בבית "גיל פז" בכפר סבא, מפאת קשיים מוטוריים של אורי. לפני שנתיים ו-4 חודשים אורי נפטר בגיל 91. בתמונות, חלקן צולמו בשנת 1930: 2 תמונות של שרה עם אימא שלי, איתי על חומה קטנה בקיבוץ מזרע, (בתמונה מתחת: אמי ואבי עם שרה התינוקת) בתנועה ועם אורי בבחרותם. ועוד פרט ראוי לציון: לאחר שדדו- לימים הרמטכ"ל- סיים להדריך אותה בקן קריית חיים, הם הפכו לזוג, חברות שכמעט הובילה לחתונה. ואז שרה סירבה. דדו היה מבקר בביתנו בקרית חשמל.
יהי זכרה ברוך!
אריק כ"ץ
הלוויה היום בשעה 16:00 בקיבוץ עינת – יום א׳ 27/05/18
שיבעה יושבים מגדל המנורה 14 דירה 7 מודיעין.
בצער רב קיבלנו , את את הידיעה שחבר ילדותנו
מיכה הלוי
הלך לעולמו –
יהי זכרו ברוך לעד !
ציפי היקרה – שלא תדעי עוד צער את ומשפחתך,
רחל ועמוס קידר
לזכר חברנו היקר מיכה הלוי
שלום גייזי,
האירועים באותו ערב היו כך: אנחנו ערב חג השבועות כב 3.6.1968 ניקבעה לנו חתונה חג שבועות,ובאותו ערב אני מסתובבת ברחובות הקיבוץ הרחובות ריקים מאדם רק בחדר האוכל הישן ובצריף המועדון מתקבצים אנשים ומכינים לנו את החתונה ומבחוץ אני שומעת הרבה צחוקים ושירה כשאני ואילן הנושא המרכזי, אני עומדת ליד. צריף המועדון ולפתע אני רואה מרחוק שריפה בשדה,קרונטל ז"ל כבר הספיק לרוץ למועדון ןלצלצל בגונג שהיה ליד המועדון, אני הולכת לכוון המזכירות ומהחדר של רוחקה רצים חברים לעבר הג'יפים וההמשך ידוע. כצלה בתור מזכיר הקיבוץ שולח אותי באותו לילה להורים של אריה וויס וסיפרנו להם שבנם פצוע,ולאח של זובה שאחיו נהרג. משם נסעתי להורים שלי והודעתי שחתונתי מתבטלת. העמדנו חופה ב 3.6.1986 ליד המועדון לחבר,(ובתמונה אחת אתה מרכיב את תמר על הכתפיים.)
השנה אני ואילן נשואים 50 שנה!!!!
תודה וכל טוב
האלבום יפה ומרגש.
צפרא