מחבר: גייזי

תמונות >השריפה  

מימי שניידר הלך לעולמו -מבני הקריה הראשונים   ,לוחם בפלמח. בית הוריו היה ברחוב ב'. 3. מראשוני וטובי רקדניהמחול העממי הישראלי.

יהי זכרו ברוך!.              

אבישי ברק.

הכשרת בית השיטה פלוגה ד' 

 Когда я на почте служил ямщиком

 . כשהייתי רכב של הדואר                .

מלים: פולנית – לודביג קונדראטוביץ'.

תרגום לרוסית – לאוניד טרפולב.  עיבוד לשיר זמר – לא ידוע.

לחן: לא ידוע. (אולי פריגוז'י?).

עברית: גרימי, 10.2017.

 

https://www.youtube.com/watch?v=ozjncOMDnFg  ויאצ'סלב מוצ'ארדו                              

 

https://www.youtube.com/watch?v=EjR_yf8k4EI   ואדים קוזין                                       

 

תחילתו של השיר במעשה שקרה בתחילת המאה התשע-עשרה, לפרש בלרוסי שעבד בקו הדאר סט. פטרסבורג-ורשה באזור מינסק.  באותה תקופה לא השתמש שרות הדאר הפולני בעגלות להעברת הדאר. השרות היה במתכונת בת אלפי השנים, 'מרוץ שליחים של פרשים', כאשר כל פרש מסיע בדהרה את שק הדאר בין שתי תחנות קבועות ומחליף בדרך כמה סוסים.

בשנת 1844, פרסם המשורר לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862. שם עט – 'ולדיסלב סירוקומלה') את השיר (בשפה הפולנית) Pocztylion, 'איש הדואר'. (היה זה שירו הראשון). בשיר הוא מעלה את סיפור המעשה.   בשנת 1868, תורגם השיר לרוסית בידי לאוניד טְרֶפוֹלֶב. משום מה הוא קרא לשירו   ямщик (רַכָּב) שעה שמדובר היה בפרש.

שיר הזמר שלנו, נכתב אי-אז במפנה המאות (התשע עשרה והעשרים) כאשר מעבד אלמוני עיבד את שירו של טרפולב, תוך שהוא מקצר אותו בהרבה.  מרוב קיצור, החמיץ המעבד את הפואנטה. בשיר המעובד, הַפּרש מוצא את גופת אהובתו בצד הדרך. בשיר המקורי, הוא שומע ב'הלוך' קריאה לעזרה אך מתעלם ונותן עדיפות למסירת החבילה שנשא, במחשבה שיעזור בדרכו חזרה.   בדרך חזרה, הוא כבר מוצא גופה.  תרגום (גוגל משופר) לאנגלית של השיר המקורי של טרפולב, תוכלו לקרוא מתחת לתרגום העברי. השיר הוקלט פעמים אחדות בראשית המאה העשרים והוא שיר חי עד היום.

באשר ללחן; על התקליט של נינה דולקביץ', מיוחס הלחן ליאקוב פריגוז'י, אך רוב המקורות מיחסים את הלחן ל 'לא ידוע' או 'עממי'. כנראה שפריגוז'י היה המעבד.  למנגינה זו נכתב בפולין בימי מלחמה"ע השניה שיר ביידיש הקורא למאבק – 'שטיי אויף צו דעם קאמפף'. השיר תורגם לעברית בידי אפרים דרור בשם 'הֵרוֹמוּ לקרב' אך אין עדות שהושר.

 

לודביג קונדראטוביץ' (1823-1862). עורך דין, עיתונאי, משורר, מחזאי, מתרגם – ומהפכן. היה בעל זהות לאומית מורכבת. פולין ליטא ובלרוס מיחסות אותו לתרבותן (כל אחת לחוד). בהלויתו בוילנה השתתפו 12000 איש.

 

לאוניד טְרֶפוֹלֶב (1839-1905). עתונאי, עורך, היסטוריון (של אזור יארוסלאבל ), משורר, סאטיריקון, סופר ומתרגם מלשונות אירופיות אחדות.  גם 'דובינושקה' המוכר לנו, הוא משלו.

    יאקוב פְּריגוֹז'י (1840-1920). פסנתרן, מלחין, מעבד ומנצח. ניצח על כמה מקהלות רוסיות וצועניות, להן עיבד שירי עם ורומנסות. הלחין למעלה מ 200 שירים שלא מעטים מהם היו עיבודים של אלמנטים מוסיקליים ש'שאל' ממלחינים שונים.   כמה ממנגינותיו הגיעו גם אלינו כמו למשל 'מרוסיה הורעלה' ('יש נפט של עירק'). 

                                                                                           

אִי-אָז כְּשֶׁהָיִיתִי בַּדוֹאָר פָּרָשׁ

הָיִיתִי צָעִיר וְרַב כּוֹחַ,

בִּכְפָר מִכְּפָרִים לִי הָיְתָה נַעֲרָה

אָהַבְתִי עֲדֵי אֵין מָנוֹחַ.

 

תְחִילָה נִדְמְתָה לִי כְּנֵזֶר מוּשְׁלָם

אַחַר קְצָת שֵׂרְכָה אֶת רַגְלֶיהָ,

בְּכָל מַסְלוּלַי, כֵּן, בְּכָל מִשְׁעוֹלַי

הָיִיתִי שׁוֹמֵר זְמָן אֵלֶיהָ.

 

אָהַבְתִי אוֹתָה וְלִבִּי מְיוּסָר

אוֹהֵב אַךְ הַנֶפֶשׁ אוּכָּלָה,

עַד יוֹם הַמְנַהֵל חֲבִילָה לִי מָסַר –

מַהֵר טוּס כְּכָל שֶׁתוּכָלָה.

קָפַצְתִי חִישׁ קַל עַל סוּסִי הָאָהוּב

דוֹהֵר בַּשָׂדֶה מוּל הָרוּחַ,

מַכֶּה בְּחָזִי לְבָבִי הָדָאוּב

הֵן לֹא רְאִיתִיהָ שָׁבוּעַ.

 

הָבֵן לֹא אָבִין, מִסִיבָּה כָּלְשֶׁהִי

בְּרוּחַ סוֹעָה וְצוֹרַחַת,

סוּסִי אֶת הַקֶצֶב הֵאִיט וְהֵאִיט

מַבִּיט הוּא הַצִידָה בְּפַחַד.

 

לִבִּי אָז הָלַם כְּמוֹ הִתִיר אֶת כְּבָלָיו

מַבִּיט בִּדְרִיכוּת וּבְפַחַד,

קָפַצְתִי לָאָרֶץ מֵעַל הָאוּכָּף –

גוּפָה לֹא רָחוֹק שָׁם מוּנַחַת.

 

רָקְדוּ פְתוֹתֵי שֶׁלֶג רִקוּד מְטוֹרָף

הָרוּחַ אוֹתָם מְסַחְרֶרֶת,

פִּלָסְתִי לִי דֶרֶךְ בַּשֶׁלֶג הָעָב

הַכְּפוֹר בָּא אֶל פְּנִים הָאַדֶרֶת.

 

עוֹטָה כְּסוּת שֶׁל שֶׁלֶג רָאִיתִי אוֹתָה

עֵינֶיהָ חוּמוֹת, עָצוּמוֹת הֵן,

מִזְגוּ נָא עוֹד יַיִן, מִזְגוּ רַבּוֹתָי

גָרְשׁוּ מֵהָרֹאשׁ אֶת הַשֶׁתֶן.

 

שירו של לאונידטרפולב, מתורגם לאנגלית בתרגום 'גוגל טרנסלייט' (משופר)

We drink, have fun, and you, unsociable,

You sit like a slave in a gate

And we will reward you with a glass and a pipe,

When we tell the grief.

תוכנית ערב קרייתי

 גילה לכמן/ יסעור חברתי צלצלה להודיע לי על פטירתו של גבי אחיה,   ברחוב ד' שלנו גבי היה שייך לגדולים  לחברים של אחיותיי.. אבל משפחת לכמן  הייתה משפחה מיוחדת ברחוב ד . זוכרת שבביקורים שלי אצל גילה נחשפתי פעם ראשונה לציור אמנותי שהיום אני יודעת שהוא של רות שלוס ותלוי בביתה של גילה.. חשיפה זו הייתה כה מיוחדת שהשאירה בי  אהבה לאמנות לכל חיי.,

משפחת לכמן  הייתה מיוחדת בתפאורת רחוב ד , משולבת בכל מה שהתרחש בשנים אלה בקורות המדינה. זוכרת את הקשר המיוחד שהיה בינכם השכנים, גילה מספרת את אהבתה לצפורה שיטוביץ בכל הזדמנות.. 

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים..

ריביק

 

 גייזי:

בקרית הפועלים קרית חיים- בלטה משפחת לכמן   במה שאפשר להגדיר רוחניות, בתרבות השכלה ובהלכות חיים, ויחד עם זאת  קשורה ונטועה עמוק בהווי הקריה והקשר החזק למשפחות . הם היו שכנינו ,השכלתם הייתה רחבה משל הורי, אבל לא היה בהם שמץ של התנשאות, להפך הם היו שכנים נהדרים חברותיים אוהבים-אנשים נפלאים. כאלו היו גם ילדיהם גבי ז"ל וגילה שתבדל"א.

 הלך מאיתנו היקה הכי צברי. פטר >גבריאל>גבי- פטר מעצמו את הזר הילדות והשפה. עברית ללא שמץ מבטא זר. כיהן במקהלות בתנועה בבית הספר בקריה. תכופות ואהב שר בעצמו את השיר:"כאן בבית זה מתים כל כך בשקט כאן בבית זה שוכנת השחפת". חייל נחל, הכשרת גשר הזיו, חבר ראש הנקרה, הנחיל ישראליות כמדריך בתנועה המאוחדת. ראשיתו מדריך בקן הקריה, 1948. לאחר מחנה מדריכים ברמת יוחנן. אברהם אדרת, ליסק, ועוד. גבי בבסמ"ת כתב על מאורע בתי הזיקוק. כיצד ביצר, ריתך מבפנים את דלתות הפלדה. מורה לספרות היסטוריה-יעקוב טורי- ציין בפני הכיתה וגם בהערכה כתובה, את גודל האירוע כפי שהתבטא מאחד שחווה, נער בן 16 וחצי. גבי המקור וגבי הכותב.

גבי במגמת רכב, בהדרכת מקס ווגנר ואליעזר וויסברג, הוערך בציון טוב מאוד. את האופנוע Ariel שיפץ בעצמו. מידי פעם, תחזק את האופנוע (אוגר) של מרכז התנועה צבי באצ'ה.

בסיס טירונים מחנה אליהו/ מחנה דורה/נתניה. בקרבת שמורת האירוסים דהיום. אחד מהאימונים שהיו לשמצה, קרוי התגוננות קרבית. מפקד מדריך אכזר מדגים הכאות אמיתיות וכואבות קצת דם. מדגים על גבי חניקה. גבי מתעלף. אנו נתקפנו בהלת. זו הייתה קבורתה של תוכנית אימונים זו. גבי הוביל בכוח כושר ריצה וטיפוס. בין היתר לאורך ובתוך הים, אל מעלה צוק תלול, למקום בו עתה מכון וויגייט.

סופ"ש גבי ועוד חמקו בדרך בורמה. הטרמפים לא היו משהו. כמעט מסדר בוקר, מ"כ עלול להציץ לאוהל בתרועת לקום לקום. עיצבנו בתרמילים על מיטתו מצב שכיבה, מכוסה שמיכה.

בקיבוץ גבי עובד מוסך, מתקן את הפרמל, אליס צלמרס, GMC, מחוללי חשמל נציונל ובודה. נקרא להדרכה בתנועה, קן נהריה. תחבורה באמצעות אופנועו הפרטי. עד שרגלו הימנית התרסקה בחיכוך צידה השמאלית של משאית. בשנים מאוחרות טראומת העצם שבה לחיוניות מציקה.

גבי חבר לאיגוד כלכלי קטן, בילה שנים ספרורות בחו"ל. שב לארץ עלה תכופות למשרד האוצר בירושלים ומוסדות כלכלה אחרים.

אנו בבסמ"ת חלקנו שולחן משותף שורה אחרונה משמאל, וכסאות נפרדים. רכבנו לבית הספר על האופנוע מידי יום ביומו. כביש שדה התעופה גשר הקישון הישן, עליית הבורג- מעלה השחרור, בלפור. ארוחת צהרים צנע. גבי אוכל דג פילה, זכור לשמצה. אומר דודתו עושה מזה מטעמים אירופאים.

גבי היחידי שהיו לו אופני בלון תוצרת גרמניה. כך רכבנו יומיים קריית חיים עכו, אגם כנרת, חזרה דרך עמק יזרעאל.

גבי שימר חברות וחברה. השתתף קבוע בהתכנסות נוסטלגית.

גבי חבר ויקר מנערות עד קשישות.

ברן

 

זמרשת>"אל תתנו להם רובים"