בני קריית חיים משתתפים בצערו של בעלה המסור , חברנו, ספקי { חיים ספקטור }ובני המשפחה.

קבוצת "רננים ", סניף "הנוער העובד "בקרית חיים. ילידי 1936. שרקה קורלצ'יק -ספקטור במרכז התמונה.

שרקה בשנת 2010

מקום מנוחתה. בית עלמין כפר חסידים. 27.8.23.

העברה מ"שירה עובדת."

מילים : יענקל'ה גלפז. לחן : מוטי שריד. ביצוע בכורה בחגיגות 20 שנה לעין גדי.

נכתב במיוחד למופע חג ה-20. ההקלטה מתוך "בין סתיו לסתיו" הרהורים ופיוט בצליל ותמונה למלאת 20 שנים לקבוצת עין גדי, 1956-1976.

לפר ערב טוב.

באחד הפרקים בספרו המתארים את קבוץ עין גדי בשנותיו הראשונות , כותב אהוד בן עזר שיהודה אלמוג , ראש המועצה הראשון של "המועצה האזורית תמר " הוא קרוב משפחה שלך. הכיצד ?

כל טוב

ליישי

תשובת צבי לפר

ללישי שלום רב

שמו המקורי של יהודה אלמוג היה אריה מצקביץ. לאחר שגויס לצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, ערק בווילנה קיבל תעודות מקרובי משפחה שבנם נפטר, ואימץ את זהותו יהודה קופילוביץ. הוא היה אח של סבתי, אם אבי. משפחת מצקביץ כללה את סבתי, מרים, בכורה ואחריה הבנים יהושע -ליב, שלמרות שהוסמך לרבנות עלה ארצה והיה חבר בקואופרטיב מחלקי חלב תנובה בקריה. 2 מבניו נפלו, ביום אחד, בשיירת יחיעם. אח אחר משה – יוסף, היה איש הבונד והיגר לארה"ב ונפטר שם ערירי. אח נוסף שלמה, שעברת את שם משפחתו לבן דוד, היה ממקימי גדוד העבודה ואח"כ עבד בנשר כאחראי על המדחסים, שבעזרתם קדחו חורים לפיצוץ ההר בעיקר בחריבה, אליה הובילה דרך מנשר שבה הובלו האבנים במשאיות למפעל נשר. אחת צעירה, שנולדה לאחר מות אב המשפחה, דוד, נקראה על שמו דבורה. 2 מאחיו של יהודה, שלמה ודבורה, הצטרפו לגדוד העבודה ועבדו בפלוגה שעסקה בסלילת כבישים.    

בברכה

צבי 

העברה מויקפדיה

יהודה אלמוג { 1895-1972}.

י

יהודה קופילביץ אלמוג (1895 – 23 ביולי^[1] 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת 1979 בצפון ים המלח.

ביוגרפיה

יהודה אלמוג נולד בסולי שבפלך וילנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (ליטא) בשם אברהם מצקביץ'. הוא הושפע בנעוריו מהפציפיזם הטולסטויאני. גויס לצבא האימפריה הרוסית וערק ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "החלוץ" ברוסיה, ונרתם למשימות התנועה הציונית בהשפעת יוסף טרומפלדור. לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלמוג יצא לאיסטנבול ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.בשנת תרע"ט 1919 עלה אלמוג לארץ ישראל עם יוסף טרומפלדור, והצטרף למייסדי קיבוץ דגניה ב׳ (טרומפלדור עלה ל״פינת הצפון״),^[2] השתתף בשנת 1920, בהקמת ההסתדרות הכללית. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם ישראל שוחט ראש ארגון "השומר", ויחדיו ייסדו את "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ של שנה זו. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת עין חרוד בעמק יזרעאל בקיץ 1921.הוא היה מהפעילים הראשיים, למען התיישבות גדוד העבודה בקרקעות הברון רוטשילד בחורן. ובשנת 1922 יצא עם חיים שטורמן וצבי נדב לסיור בחורן, והציע להקים יישוב חדש בשיטה, שלאחר שנים נודעה בשם: "חומה ומגדל", אשר התבססה על החוק הטורקי הקיים. תוכניתו הייתה כי היישובים הראשונים יוקמו על ידי כ-500 איש, שיגיעו בו-זמנית אל האתרים. המתיישבים יגיעו ברכבת עם כל הציוד הנדרש להקמת היישובים. ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת 1924, יצא אלמוג לאיראן להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן, אך משימתו לא הושלמה.^[3]בשנת 1928 בעת שחזר מאיראן, נפגש בדמשק שבסוריה עם צעירים ממועדון הנוער ברובע היהודי אשר דברו עברית רהוטה, הלהיב אותם ברעיון הציוני וסיפר להם על אדמות הברון רוטשילד בחורן. יהודה הציע לצעירים היהודים לעלות על הקרקע ולישב אותה בזכות העובדה שהם נתינים סורים. רעיון החלוציות קסם לצעירי הקהילה והתגבשה קבוצה להקמת תנועת החלוץ בדמשק בהדרכתו. יהודה הביא את דבר הקמת החלוץ בדמשק בפני מנהיגי היישוב בארץ, כדי שיארגנו את הכשרתם בקיבוץ לקראת עלייתם להתיישבות בחורן.בשנות השלושים והארבעים יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים במזרח אירופה, בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי קומונות חקלאיות.תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-1923 עבר עם חבריו לתל יוסף. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים 1927–1929, הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה בירושלים, אשר חבריה יסדו את קיבוץ רמת רחל. בשנות השלושים שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז לאילת. הוא נישא לחוה, עולה מפולין, והצטרף כחבר לקיבוץ כפר גלעדי. בכל שנות פעילותו בים המלח התגוררה חוה בקיבוץ זה.לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בשנת 1962 נפטרה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין בכפר גלעדי. לאחר פטירתו ב-1972 הוא נקבר לצידה, וחברים חקקו על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי".

פועלו באזור ים המלח

לבקשתו של משה נובומייסקי מנהל חברת האשלג הבריטית בים המלח, יצא אלמוג בראש "הפלוגה המקובצת", אשר כללה חברי הקיבוץ המאוחד, להשתתף בהקמת מפעל אשלג בבעלות בריטית בסדום. הנהגת הקיבוץ המאוחד ציפתה כי הקמת המפעל תביא להקמת קיבוץ בדרום מזרח ים המלח. יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת יישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה לסדום. ההגעה התבצעה בסירות אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.

עד תש"ח 1948 הנהיג אלמוג את ציבור העובדים המאורגן בחברת האשלג. בינו לבין נובומייסקי מנהל חברת האשלג, שראה בהקשר הפועלי החלוצי עניין ערכי חשוב, שררו יחסים מורכבים. הקמת מדינת ישראל ערערה את אחיזתה של חברת האשלג באתר. עם פרוץ הקרבות, ניסה נובומייסקי לשמור על המפעל, מתוך כוונה להפעילו מחדש כאשר תסתיים המלחמה.

ב-20 במאי 1948 ננטש אזור צפון ים המלח בהוראות המטה הכללי; כמו גם מפעל האשלג הצפוני והשכונה העברית שהקימו עובדיו, קיבוץ בית הערבה, ואחר נהרסו בידי ערבים. המפעל הדרומי גם הושבת על ידי לוחמי הפלמ"ח לפני הנסיגה מן האתר. אך עוד לפני ההחלטה לעזוב את החוף הצפוני, פיטר נובומייסקי את עובדי החברה. פיטורים אלה הקצינו את היחסים המתוחים במילא בין נובומייסקי לבין אנשי הקיבוץ המאוחד, חברי בית הערבה ועובדי המפעל ובראשם יהודה אלמוג.

לאחר תש"ח, הוביל אלמוג קו נוקשה כלפי נובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת 1952 הוקמה החברה הממשלתית "מפעלי ים המלח", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש המועצה הראשון בים המלח, כשנוסדה המועצה האזורית "תמר". בשנת 1965 נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.^[4]

במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת מלונות, יישובים, כבישים ושיקום אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו מצדה. בין יוזמותיו היו "אגודת מצדה", מוזיאון בית היוצר בנווה זוהר ובניית "משכן לתרבויות ים המלח" במצדה.

המוסיקאית המוכשרת נגה ישורון , נגנית ראשית בבסון בתזמורת הסימפונית חיפה מקדישה מזמנה ,בהתנדבות מליאה בנפש חפצה ואוהבת ,להנעים בנגינתה והסבריה את זמנן של בנות הקריה הנפלאות במפגשן הקבוע ב"מתנ'ס גבי רונן " בקריית חיים.

נגה ישורון. נגנת בסון , תזמורת סימפונית חיפה.

נגה ישורון בהתכנסות " מתנ'ס גבי רונן " , מוצאי שבת 17.6.23.

העברה מתוכנית מוזיקה קלאסית מגידו. האומנית נגה ישורון.

מיגאל ברק : ביתו של יוסינק'ה מודיעה כי אביה נפטר אתמול , יום רביעי 16.8.23

אלי רביד, ליישי :יוסי , יליד 1934 היה חניך תנועת "הנוער העובד "בסניף קריית חיים, ונמנה על חברי הקבוצה שהשתייכו למפלגת "הקבוץ המאוחד"{ שנות ה-50} והיו מחברי הגרעין שהשלימו את קבוץ חוקוק ומאז נמנה על חבריו.

שרהל'ה , מודיעה בצער שאחיה גבריאל {גבי }הלך אמש לעולמו.

מתוך אתר האוניברסיטה העברית בירושלים, המחלקה למדע המדינה , הפקולטה למדעי החברה. אודות פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה פרופסור גבריאל { גבי } שפר.

פרופ׳ גבריאל (גבי) שפר למד מדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. כיהן כפרופסור מן המניין למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן כראש המכון ליחסים בינלאומיים ע״ש דיוויס באוניברסיטה העברית וכראש קבוצת ירושלים לתכנון לאומי במכון וון ליר בירושלים. כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות בארה״ב, בריטניה ואוסטרליה, ביניהן אוניברסיטאות אוקספורד, ברקלי, וויסקונסין, פיטסבורג, קורנל, דיוק ומרילנד. בנוסף כיהן כעמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. זכה בפרס ראש הממשלה על הביוגרפיה שכתב על ראש הממשלה משה שרת ובפרס מפעל חיים לאגודת חוקרי צבא-חברה בישראל. פרופ' שפר שימש בעבר כיועץ במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ, במשרד הביטחון ובמשרד החינוך. שפר פרסם מגוון גדול של ספרים, מאמרים, סקירות, ופרסומים אחרים בתחומים פוליטיקה ישראלית ומנהיגות, תפוצות והתפוצה היהודית והישראלית, ויחסי חברה-מערכת הביטחון-צבא.

גבי שפר { שפירא}ז'ל. 1938-2023.

אריק כץ : לזכרו של חברי גבי שפר ז'ל.

גבי שפר 1938-2023.

פרופסור, חבר ילדות , ג'נטלמן הומניסט בנשמה, אוהב אדם, מרצה מוערך, מלמד, מורה , עדין ואציל נפש, קרייתי גזעי, נחלאי, כותב, יוצר, מלח הארץ. פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ופרופסור אורח בברקלי, אוקספורד ועוד. כתב ביוגרפיה על משה שרת. מנהל מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וראש תחום ירושלים במכון ון ליר. איש אשכולות, אורים ותומים. מלח הארץ. יהי זכרו ברוך.

היה שלום חבר.

אתה חסר.

שלמה פריטל

למדתי אצלו באוניברסיטה העברית. מרצה משכמו ומעלה, תענוג היה לשוחח איתו במסדרון ללא מחיצות וללא דיסטנס. ממש בגובה העיניים. לא פעם שאל אותי איך היתה ההרצאה שלו…. (לא מצאתי ערך גבריאל שפר בויקיפדיה.) ניחומים למשפחה.

פרופסור עמירם גולדבלום

את גבי שפר הכרתי כשהצטרפתי לחוג 77 במפלגת העבודה בשנת 79. גבי היה מהבולטים בחבורה, מדור הביניים אחרי ירמיהו יובל, זאב שטרנהל ודן הורוביץ… גבי הרבה להתבטא והגענו לא פעם לשיחות המשך בטלפון.. נעים הליכות, רגוע, מבט פוליטי רחב ומעמיק, למדתי רבות מהשיחות האלה עם גבי וקולו מלווה אותי ברגע שאני נזכר בו. עוד אבדה לישראל שפויה, הגונה ומוסרית. מקווה שלא סבל. אזכור את גבי.

רחל לוי (ישראלי) ז"ל, קרייתית אותנטית שנמנתה על חברי "הכשרת מעין ברוך",

הגרעין המופלא הזה , שחברו בו אנשי התנועה המאוחדת מרחובות, קן ימיה תל אביב,

הקרייתים ותלמידי ביה"ס החקלאי "עיינות" ילידי 34-35, והקימו את נחל עוז נפטרה

בביתה בנחל עוז והיום התקיימה לוויתה בבית הקברות המקומי.

הוריה של רחל נמנו על 160 משפחות ארגון א', מייסדי קריית חיים הם גרו ברחוב ג'

(הגדוד העברי), מול יוסי וולך וועד קריית חיים, אחיה היה חבר קיבוץ חוקוק למיטב

ידיעתי. יהי זכרה של רחל ברוך.

רחל לוי { ישראלי } ז'ל , 1934-2023.

לדייג שתי אהובות מילים ולחן: דוריוואל קאימי הברזילאי. תרגום: יעקב שבתאי מתוך "שירונט." הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים זו שבחוף תישאר בודדה על החוף כשאנחנו יוצאים אל הים זו שבחוף גם בוכה או כובשת בכיה כשאנחנו יוצאים אל הים זו שבים היא הים היא הים שנושא את כולנו לדוג בין גליו זו שבים היא הים היא הים שנושא את כולנו לדוג בין גליו הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים. הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים. זו שבחוף תישאר בודדה על החוף כשאנחנו יוצאים אל הים זו שבחוף גם בוכה או כובשת בכיה כשאנחנו יוצאים אל הים זו שבים היא הים היא הים שנושא את כולנו לדוג בין גליו זו שבים היא הים היא הים שנושא את כולנו לדוג בין גליו הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים. הו לדייג שתי אהובות אחת בחוף היא אחת בים.