העברה מ"עונג שבת ",13.10.23 בעריכת דוד אסף.
אנו עדיין בעיצומם של 'הימים הנוראים' ומי יודע כמה זמן עוד יימשכו. אנו עדיין קוברים את מתינו, מבכים את ההולכים שלא ישובו, מתאבלים על זיו העלומים ועל חמדת הגבורה, על קדושת הרצון ועל מסירות הנפש. אנו עדיין מייחלים לרפואת הגוף והנפש של אלפי ישראלים ודואגים לשלומם של החטופים שנשבו בידי אויב רצחני. עוד תבוא עת ההתחשבנות מבית, והיא תבוא. ובינתיים – ימי נקם ושילם באויב.
את תפילת 'יזכור', הראשונה בתולדות הציונות, חיבר ברל כצנלסון בשנת 1920, לאחר נפילתם בקרב של מגיני תל חי ויוסף טרומפלדור בראשם.
שמו העברי של ברל – בארי – ניתן לקיבוץ הפורח במערב הנגב, שהפך ביום שבת לעיי חרבות ומיטב חבריו, בניו ובוניו נרצחו באכזריות ונלקחו בשבי.לבי עם אשל גת, חברי משנות המילואים הארוכות, בן קיבוץ בארי, שרעייתו כנרת, בתו וכלתו נלקחו בשבי האויב, עם פרופ' יונתן דקל-חן, חבר קיבוץ ניר עוז, שבנו שגיא נעדר, עם הרב בני קלמנזון מעתניאל שבנו אלחנן נפל בקרבות, עם חברתי ד"ר רוחמה אלבג שאחייניתה לירי נלקחה בשבי, ועוד ועוד. כל אחד מן הקוראים מכיר בוודאי משפחות כאלה, והדם רותח מכאב והלב מתפקע מזעם.
כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת,
אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו.
ננצח כי אין לנו ארץ אחרת ואין לנו דרך אחרת. ננצח ונבנה הכול מחדש. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו!
השיר מבוצע על ידי חבורת 'העוּזִים' או 'החלוצים', שם שניתן לקבוצת זמרים ישראלים ששהו בארצות הברית בשנות החמישים, ובהם רן אלירן, אֹהֶלָה הלוי, אליעזר אדורם, רות בן צבי והמלחין והמעבד אמיתי נאמן. החבורה הקליטה שיר זה בין השנים 1957-1955 (אז שהה נאמן בלימודי מוזיקה בניו יורק) בהזמנת איחוד בתי הכנסת הקונסרבטיבים.
הערה לשונית: בכל הביצועים שרים בטעות 'וִיְרוּשָׁלַיִם לדור ודור', עם שווא מתחת ה-י', במקום בהגייה הנכונה שהיא וִירוּשָׁלַיִם, ללא שווא (vi-ru-sha-la-im).
שדות בארי