העברה מ" זיכרונות ילדות קריית חיים ".18.8.23
אז, לא כהיום:
לא בוזבזו שעות על מחשבים וטלפונים ניידים, היה מותר לקטוף פרחים ולבצע שלבי טיפוס על גזעי עצים מלוחות עץ שנפלטו מהים, היו חמורים שננטשו על ידי הערבים שברחו מחיפה משוטטים בכרמל ובקריות, יצרנו אנחנו את התשתיות למשחקי רחוב – לא היו גני משחקים ואתרים כפי שיש היום, היה "שיעור חופשי" בכל בתי הספר שעה בשבוע בימי שישי, היינו אוספים בולים ומשחקים שח, אוספים כל מיני מכסים מעוטרים בתמונות כוכבי קולנוע/כדורגל של מוצרי צריכה, גם פקקים וגוגואים, כל ילד ידע מה זה חמש אבנים, חבל היה משחק, אהבתי את × שהפנתה לי עורף, נתלינו כאילו טרמפ מאחורי עגלות סוסים ואוטובוסים, והיה גם קרח בקיץ.
כשהיינו ילדים העברה מ" שירונט "
מבצע: אריק סיני
מילים: אורי אסף
לחן: משה וילנסקי
כשהיינו ילדים
שיחקנו בחולות על שפת המים הכחולים.
איבדנו דלי של פח וכף של פח
עמם צנחה, נשרה דמעת ילדות
של ילד מתייפח.
דבר לא עוד…
דבר לא עוד.
כשהיינו נערים
טילנו בחולות עם נערות בתלתלים.
פרח חן נפל, נשמט לחול,
עימו הלכה, אבדה דמעת ענות
של נער מתייפח.
דבר לא עוד…
דבר לא עוד.
כשהיינו בחורים
הלכנו בחולות בנשק ירי חגורים.
עת רע וחבר נפל בחול,
בחול אז נספגו דמעות שותקות
של לב מבין, יודע.
דבר לא עוד…
דבר לא עוד.
והנה ילדי גדל
והרוחות נושאות אותם חולות, גלים גלים,
על דלי של פח שכבר אבד בחול,
על אהבה…
ואם חבר יפול
גם הוא דמעה יורידה.
דבר לא עוד…
דבר לא עוד…