היי
אתמול מלאו לגייזי 89 (אם לא טעיתי בחשבון…)
מצורפת ברכתי אליו, בשם ידידי האתר, לחגיגת הגבורות שלו…
לקראת שנת התשעים, שהחלה היום, אני מאחלת לגייזי
בריאות, בריאות ועוד בריאות. כי הגיל הוא רק מספר… ואת
העשייה שלו מאז נעוריו, ובקבוץ נח"ל עוז ועוד ועוד הרי לא סופרים,
אלא אם כן גייזי כותב ספר "אלה תולדות"…
בריאות ליעל ולכל בני המשפחה. זה מה שחשוב.
בידידות, דבוישה
העברה משירונט סרנדה לעדה.
ביצוע להקת הנח'ל. מילים : לאה נאור. לחן : משה וילנסקי
| סרנדה לעדהלהקת הנח"ל מילים: לאה נאור לחן: משה וילנסקי היא עומדת במטבח ומבשלת, כל הנח"ל מצטופף ליד הדלת, – היא עוברת! – היא חוזרת! היא עושה קציצות של תרד ושורפת את כולן, הפלא ופלא. לה שפתיים נפלאות ושמה הוא עדה, מתוקה היא כמו עוגה של מרמלדה, הסתכלו איך היא פורחת בין הסיר והקלחת כל הנח"ל מזמר לה סרנדה; אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה, כמו לחם טרי עם ממרח שוקולדה. ואם לא תכיני, כלל לא נתרגזה, נאהב אותך "במקום" כמו מיונזה. עדה איזו מבשלת מקסימה היא, את קסמיה היא עושה מול הכיריים: היא לוקחת כף של מלח, קילו לחם, קילו קמח, ומכינה מזה בשר לצהרים. לפעמים ריקה אצלינו הצלחת, אך הלב , הלב מלא את הטבחת לה נגיש ברב אידיליה זר ענק של פטרוזיליה, וברגש לה נשיר כולנו יחד: אנחנו אותך אוהבים, עדה, עדה… הסתכלו בה, הסתכלו ישר עליה, מה נאה לה הסינר שלמותניה. היא אמרה לי: קח שני וופלים כי האוכל שוב נשרף לי, וחייכה אלי, אפשר להשתגע. בכל יום נישא ליבינו המטבחה, ולעדהל'ה נאמר בערך ככה: עד מותנו מרעב פה רק אותך, אותך נאהב פה, כי טבח יפה כמוך אין עוד בנח"ל. |
בתקופת שירות הצבאי הייתה לאה נאור בגרעין שנשלח, בתחילת שנות ה-50, להיאחזות הנח"ל נחל עוז[1]. במהלך שירותה בקיבוץ נפגשה נאור עם הטבחית שעבדה במקום, עדה דלוגץ'-רז מקיבוץ רמת יוחנן[2]. עדה הגיעה לנחל עוז במסגרת תמיכה של חברי קיבוצים ותיקים בקיבוצים צעירים (נחל עוז הוקם ב-1951)[3]. את חוויית מפגש זה ביטאה נאור בשיר זה.
גייזי נמנה עם מייסדי קבוץ נח'ל עוז והיה בו חבר שנים ארוכות.