השבוע, בבית יד לבנים ולהגנה, הופיעה מתנדבת חדשה. תוך כדי שיחה, היא מראה לי דף נייר מודפס ושאלה אותי אם ידועים לי פרטים על המאורע.
קבלה זו נשמרה אצל סבה, אחיו של אהרון דניאלי ז"ל.
סיפרתי לה על סניף הנוער העובד בקרייה שנקרא בזמנו " בית השלושה", על שמם של אברהם דניאלי ויוסף רוטבלט שהיו מדריכים בסניף הנוער העובד בקרייה וחזרו מחניתה שזה עתה עלתה הנקודה על הקרקע. ליד באסה, שלומי של היום, עלו על מארב של כנופייה ערבית ושניהם נהרגו. שם המונצח השלישי, אריה זלנפרויד, פועל בביה"ח "שמן" בחיפה שניספה בתאונת עבודה ומשפחתו תרמה לזכרו.
הפליה בין דם לדם:
במאורעות תרצ"ח נפלו 3 מתושבי הקרייה, אך רק שניים מהם מונצחים בספר נופלי הקרייה ועל קיר ההנצחה בחדר ההנצחה שבבית יד לבנים ולהגנה בקרייה.
יוסף רוטבלט- שנפל בדרך מחניתה.
אריה שוסטקובסקי– שנפצע ומת מפצעיו מפצצה שהוטלה לאוטובוס בעיר התחתית בחיפה.
השלישי, מרדכי שכטמן, שהיה נהג קטר ברכבות המנדט ונרצח ע"י עוזרו הערבי מסיק הקטר, שרצח אותו על הקטר בבלאד-א-שייך (תל חנן של היום) ונמלט. שכטמן לא הונצח
אשתו צילה וילדיהם יצחק ורחל, המשיכו להתגורר בביתם ברחוב א' 79 שנים לאחר הירצחו.
שכטמן הקומוניסט, אשר סבל מן הנאמנות של המפא"יניקים למסורת "בלי חרות ומקי" .
כשנספה במאורעות ב-1938 לא צויין בין הנופלים, הוא היה נהג קטר כאשר עוזרו הערבי המסיק של תנור מנוע הקיטור, רצח אותו בבאלד א שייך וברח.
אלמנתו לפרנסתה ולקיומה הייתה מקבלת לחצר הבית ערמות של סלעיםאותם הייתה מנפצת בעזרת פטיש ביד ,לאבני התשתית המשמשות לבנית הכבישים, כך היו מביאים לה מסמרים מישנים מעוקמים אותם יישרה והחזירה לשימוש, ב-1942 פתחה גן בחצר לילדי המגוייסים,
ושם אפשר לראות את ברכת השחייה הראשונה בקריה.
הבריכה הראשונה בקריה > בגן צילה שכטר
הסיבה שאינו מונצח: כי מרדכי שכטמן היה חבר המפלגה הקומוניסטית (מק"י), לכן היה "מוקצה". ("בלי חרות ומק'י ")
מן הראוי עתה, שבקרוב יערכו שיפוצים נרחבים בחדר ההנצחה לתקן את העוול ושמו של מרדכי שכטמן יונצח גם על קיר ההנצחה.
שנה טובה,
אבישי