המפגש התקיים בבית יד לבנים בקריית חיים ביום 18.06.18
במפגש השתתפו 5 בנות ו4 בנים ועוד מלוים , המפגש היה מרגש עם רצון לעוד
במפגש הוקראו 2 קטעים המצורפים בזה , וכן התקיים שיח עירני מזיכרונות עבר
מצורף , בנוסף לקטעים , מספר תמונות
יצחק שי (שוסטקובסקי): אני קרייתי
נולדתי בחיפה בתאריך 08.09.1931 , הורי היו מראשוני קריית חיים (ארגון א') , כך שהגעתי לקריית חיים עם הכניסה לבתים החדשים ברחובות א' עד ד' , בינואר 1933 , ואני כבן פחות משנה וחצי.
עזבתי את קריית חיים בעקבות מלחמת השחרור , ב- 24.06.1948 , ואני כבן פחות מ- 17. כך שלמעשה גרתי בקריית חיים קצת למעלה מ- 15 שנים.
לפיכך , נשאלת השאלה: "מדוע אני מגדיר עצמי "קרייתי" , למרות שבמרבית חיי גרתי מחוץ לקריית חיים?".
התשובה שאני נותן לעצמי היא כדלקמן:
כל תקופת הילדות שלי עברה בקריית חיים. כאן עוצבה אישיותי הן מבחינת בסיס הידע והן מבחינת הערכים שקיבלתי : בבית , בבית הספר ובתנועת הנוער.
ערכים שהביאו אותי לאהבת הארץ והשאיפה לתרום להקמת המדינה וחיזוקה.
ערכים שחינכו אותי לצורך בשמירת זכויות הפרט , והשאיפה לצדק חברתי.
ערכים שהביאו אותי להכרה בערך ההשכלה הגבוהה.
ערכים שיצרו קשרים חברתיים שנמשכים עד עצם היום הזה.
לסיכום , אני גאה להיות קרייתי.
כתב: יצחק שי (שוסטקובסקי)
************************************************************************
כתבה שושנה חיניץ (דוידוביץ) : עברו הרבה שנים
18.06.2018
לחברים !!!
עברו הרבה שנים לא נמנה את כל החסרונות
ואנו שוב נפגשים, כי לגיל יש גם יתרונות.
עברנו את שנות הלימודים אמנם אנו נחשבים ל"זקנים"
וחלמנו חלומות של ילדים. אבל ברוח נשארנו צעירים.
שרנו ורקדנו בפעולות , אז בואו ונשכח את הבעיות
היו אידיאלים ושאיפות כי בפגישה זו באנו ליהנות.
חלק מהן הצלחנו והגשמנו נשיר נשמח ונספר זיכרונות
והיו כאלה שהתאכזבנו. ונקווה להתקשרויות נוספות.
בינתיים הפכנו אנשים וכעת נרכין ראש
בוגרים ומנוסים לזכר חברים שלא זכו אותנו לפגוש
עם תארים ותעודות ונתפלל בתקווה
עם עבודה ומשפחות. שנשמע מכולם גם בשנה הבאה.
ועכשיו?
הבלורית קצת התדלדלה
גם הפיגורה התעגלה
בראיה ובשמיעה קצת מתקשים
ונעזרים במכשירים.
שושנה