אני מאד מעריכה את העובדה שאתה נותן "קול" לקרייתים שכבר אינם איתנו.מי שמתגעגע אליהם מוצא בכך נחמה פורתא. אני מודה שלפעמים אני חושבת ביני לביני , מי , חוץ מהילדים שלי , יזכור שהייתי כאן אי פעם ?. ואני אפילו מתבדחת בליבי שהייתי רוצה למות לפניך כדי שאזכה למחוות שאתה עושה לקרייתים שכבר אינם. לקריה שכבר איננה, לעולם שהיה , לאמנים הנהדרים שהיו לנו כאן ( ההברקה של הגשש החוור , כלומר הופעת ה"איחוד" עם ההולוגרמה של פולי 10 שנים אחרי מותו נראית לי כשימוש נפלא בטכניקה המתקדמת של ימינו) איפה עוד אני יכולה לשמוע את נחמה הנדל או מישה אפלבוים ? לראות חברי ילדות ושכנים ? ( אם הם לא בני כיתתי שאז אפשר לפעמים לראותם בפגישות מחזור). סרטים נשכחים ושירים רוסיים שחלקם אפילו לא ידענו שהם במקור רוסיים…..בקיצור אני קוראת לזה "נוסטלגיה פלוס" ומוצאת את עצמי נהנית מאד מכל השפע הזה. מסתבר שמקומות רבים בארץ "עלו על הפטנט" הזה רק כעת, והם יוצרים קבוצות ווטסאפ נוסטלגיות כאלה. לנו יש את זה בזכותך כבר שנים רבות בהיקף ואיכות שלדעתי בשום מקום אחר – אין. אז שוב , תודה על האתר הנפלא הזה
נילי דיסקין.