01/04/2017
השבוע הלכה לעולמה שרהלה ליסובסקי
בהטביעה חותמת על חיי התרבות והאמנות בישראל ובמיוחד התאטרון.
רבים בקריה הכירו אותה ואת אחותה מלכהלה
מימי ילדותן בקריה.
עבדתי עם שרהלה במשרד החינוך והתרבות שנים רבות
ואני מבקש לצרף מכתב שכתבתי למשפחה עם מותה
ולזכור אותה על מי שהייתה ועל פעלה.
דן רונן
למשפחת שרהלה ליסובסקי
כואבים עמכם את לכתה של שרהלה טרם זמנה לעולמה, הליכה כאשר עוד היה לה כה הרבה מה לתרום; פרידה כאשר כל כך רצתה להמשיך ליצור למרות הקשיים הבריאותיים; כאשר כל כך האמינה שתתגבר.
למרות מצבה הבריאותי, היתה שרהלה כמעט עד ימיה האחרונים מעורבת, מתענינת ומאמינה שתתגבר; ושאולי תוכל להמשיך.נפגשנו עם שרלה מספר שבועות לפני מותה בהצגת בכורה של החאן בירושלים וזכינו למאור פניה. חברותנו נמשכת עשרות שנים, מאז ימי קרית-חיים בה גדלנו ואח"כ בפעילות המשותפת במשרד החינוך והתרבות – היינו חברים לילדות ולעבודה.כולנו, חבריה לעבודה הערכנו את שרהלה הערכה רבה, את חכמתה את כושר הביצוע שלה, את יכלתה להלך עם אנשים, את רוחב ידיעותיה, את יוזמותיה, בתחומים המגוונים של התרבות.שרהלה זכתה להערכה על יכולתה להפעיל ולפעול, על דבקותה במטרות, על נאמנותה בכוחו של התיאטרון; כל מי שפעל עמה נדבק בהתלהבותה, ברך על דבקותה זו במטרות ששאפה להשיג. המפעלים שיזמה ושהפעילה ימשיכו לחיות וישאו את זכרה כאשה יוצרת, פעילה, אנרגטית, חכמה ומיוחדת במינה. נפרד משרהלה במילים של יוצרים גדולים אנשי אמנות ותיאטרון: "אינני רוצה להיות אינני אני רוצה להיות אני" (אלכסנדר פן)
"הזכרונות הם שומרי הסף של הנפש" (שקספיר באותלו)
"לעולם אין בשלים להיקטף" (המשוררת ש. שפרה)
"כל הליכתי אל האין – כי האין ישנו" (אבות ישורון)
בידידות, דן רונן