נילי דיסקין/שיר: השתקפות

 בעולם הגועש שלנו,

  יש רעשים משונים.

  מפלט מכונית,

  רעמים וברקים,

  צעקות של מפגינים.

  אל הרעש הזה, הרגיל , המצוי,

  התגנב קול סירנה עולה ויורדת.

  לא קולות מלחמה.
  לא היסטריה של קרב.

  קול יריה בודדת.

  יריה שפילחה את ראשו של גוסס,

  ששילם את מחיר דמנו.

  יריה של חייל,

  אל אוייב מנוטרל

  שפילחה בעיקר את ליבנו.

  רועמת נורתה אל קצוות עולמנו,

  אל ראשו של אוייב – או מסכן.

  אם נדון שוב ושוב,

  זה ממש לא חשוב,

  כי איבדנו מצפון ומצפן.