מילים של נחמה לציפי יניר ולמשפחתה על מותו של אבי המשפחה אבינועם יניר ז"ל מערד.
ציפי היא בת משפחת רסין מוותיקות המשפחות בקריה, האב יונה רסין היה מראשי ה"שומר" ומבכירי מפקדי "ההגנה", לפני קום המדינה שנהרג בשיירה מירושלים במלחמת השחרור; האם אהובה, מהמובילות של ארגון אימהות עובדות בקריה שתרמה רבות לחברה בקרית חיים. משפחת רסין ומשפחתנו משפחת רולניק, היו שכנים וחברים קרובים שנים רבות, ציפי וגבי רונן (רולניק) היו חברות ילדות קרובות וגם היום.
אבינועם ז"ל בעלה של ציפי נקבר בבית הקברות של אנשי "השומר" בשייך אברק, בליווי שירת חברי "מקהלת ערד" שאבינועם כל כך אהב לשיר בה וחברים מהגרעינים שהשלימו את קבוצת חמדיה במשך השנים.
דן וגבי רונן רולניק
06/08/2016
לציפי ולמשפחת יניר
ציפי יקרה אני מבקש להשתתף בצערך ובכאב המשפחה על לכתו של אישך אבינועם. הפרידה מעלה זכרונות על הקרבה הרבה שהיתה בימי ילדותנו, בין המשפחות שלנו בקרית חיים ואת החוויות שחווינו יחד. אחותי גבי ואת הייתן חברות נפש; והאמהות פעלו יחדיו למען קרית חיים "האוטופיה הסוציאליסטית" וארגון אמהות עובדות ועוד. כבר נאמר ש"הזכרונות הם שומרי הסף של הנפש" (שקספיר)
גבי ספרה לי על דרכו האחרונה של אבינועם בליווי שירים שאותם אהב, כשהשרים חבריו. אכן גדול כוחם של השירים; מבטאת זו יפה, אימרה של ר' נחמן מברסלב: "הדמעה פורצת שערים אך השירה מפילה חומות". היטיב לבטא רעיון זה גם ר' אברהם יהושוע השל: "שלש דרגות לאבל: הבכי, השתיקה והיכולת לבטא את הכאב בשיר".
הפרידה תמיד קשה כי "לעולם אין בשלים להקטף" (ש.שפרה) הכאב תמיד גדול והדרך להתמודד עם הכאב היא "לנהוג באלה שאינם כאילו הם ישנם" ולשמור את הזכרונות המשותפים".
ותמיד לזכור: "האהבה מכפרת על גסות הקיום" (אורי ברנשטיין)
עמכם,
דן רונן רולני