שיר ערש קוזקי. מלים: מיכאיל לרמונטוב.לחן: לא ידוע.עברית: גרימי, לפי תרגום מילולי, 4.2015.שירה: איזי הוד. עיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה: מאיר רז. Cossack lullaby Казачья колыбельнаяקָאזָאצְ'יָה קוֹלִיבֶּלְנָאָיה.שירים עברייים: 'דומם שטה' (דרך היידיש), 'מארי מתחתנת'Казачья колыбельнаяשירים עברייים: 'דומם שטה' (דרך היידיש), 'מארי מתחתנת' הוקלט: 6.8.2015. שלום לידידיי 'שיר ערש קוזקי', בלחן הידוע ביותר מבין עשרות הלחנים שחוברו לשיר זה של לרמונטוב (ושרובם לא שרדו). קרוב לודאי, שמנגינה זו שימשה מקור לשיר הערש היידי 'שלאף זשע מיין פייגעלע' שהגיע אלינו בצורת 'דומם שטה תיבה קטנה'. תהנו תודה גרימי |
|
https://www.youtube.com/watch?v=x2A21Ny9rPY
מרינה ולאדי,תזמון 00:00 עד 02:00
https://www.youtube.com/watch?v=qGGQuvrxBZ8
אלכסנדר דוֹנסקיך. (שר את שתי השורות האחרונות של כל בית פעמים).
השיר נכתב בידי מיכאיל לרמונטוב ב 1838, כנראה כתוצאה מהתרשמות ישירה משירי אמהות קוזקיות אותן שמע במחוז 'טֶרֶק' (ויש אומרים במחוז 'קוּבאן').
כבר במאה ה 19 נכלל השיר בתכניות לימודים של בתי ספר ברמות השונות והופיע באנטולוגיות, מה שתרם לשימורו.
המנגינה הראשונה לשיר, חוברה בידי לרמונטוב עצמו. אחריו חוברו לו עשרות מנגינות, שכמה מהן חיות עד היום. בין המלחינים היו גם וארלאמוב וגראצ'נינוב (קטע קטן מהשיר, בתרגום לעברית, בלחן גראצ'נינוב, נכלל ב'זמרשת' בשם 'שכב והרדם').
מחבר המנגינה שאנו שרים אינו ידוע. מנגינה זו שמשה מקור לשיר הערש היידי
'שלאף זשע מיין פייגעלע' שהפך ל'דומם שטה' בעברית.
שָׁן בֵּן טוֹב לִי, מָה יָפִיתָ
לוּלִי לוּ לְךָ
בִּדְמָמָהמִמָרוֹם יַבִּיטָה
סַהַר בָּעֲרִישָׂתְךָ.
אֲגָדוֹת לְךָ אֶלְאֲטָה
שִׁיר יַנְעִים קוֹלִי
עַפְעֲפִּים, הַשְׁפִּילָה מַטָה
לוּלוּ לוּלִי לִי.
יוֹם יָבוֹא, תַשְׂכִּיל לַדָעָת
הַחֲיִים אֵין הֵם צְחוֹק
רֶגֶל בָּאַרְכּוֹף תִנְעָץ אָט
וְהַיָד רוֹבֶה תַחֲבוֹק.
בַּד-אוּכָּף לְסוּס תַחְתֶיךָ
מֶשִׁי סִין לָךְ אָשִׂים
בֵּן יָקָר עֲצוֹם עֵינֶיךָ
נוּמָה נוּמָה נִים.
כְּמוֹ גִיבּוֹר יִהְיֶה מַרְאֶיךָ
לֵב קוֹזָק בָּךְ פּוֹעֵם
אָמַהֵר לַחֲבוֹר אֵלֶיךָ
רַק יָדְךָ הָרֵם.
כּוֹס דְמָעוֹת מָרוֹת אֶזְלוֹגָה
בּוֹ בַּלָילָה הָהוּא
נוּמָה מַלְאָךְ בִּמְתִיקוּת בְּרוֹגָע
בָּאיוּשְׁקִי בָּאיוּ.
מוֹת אָמוּת מִגַעֲגוּעַ
לֹא אֶחֱדָל מֵחַכּוֹת
בּוֹקֶר עָד עֶרֶב בִּתְפִילָה אָנוּעַ
וּבַלֵיל אֶנְחָשׁ עֲתִידוֹת.
אַדָמֶה, צָרָה נָחַלְתָ
אֵי בְּאֶרֶץ לֹא-כָּאן
שָן כֹּל עוֹד עֶצֶב-צַעַר לֹא סָבַלְתָ
נוּמָה נוּם וִישָׁן.
שַי לַדֶרֶךְ אָמְצִיאֶךָ
אִיקוֹנִין לִבְרָכָה
וּכְשֶׁתִישָׂא תְפִילָה לֶאֱלוֹהֶיךָ
תָחֲזִיק אוֹתוֹ מוּלְךָ.
עֵת אֶל קְרָב אַכְזָר תָבוֹאָה
אָנָא זְכוֹר אֶת אִמְךָ
שָׁן-בְּנִי הַטוֹב יַלְדִי יְפֵה הַתוֹאָר
שָׁן בְּרוֹגָע שָׁן בִּמְנוּחָה.