אביגיל לא שכחה אף פעם את " כור מחצבתה" קריית חיים. אני עצמי לא הכרתי אותה, אבל אמי, מרים טדניר שעבדה בויצ"ו עד היותה בת – 80 היתה מספרת לי איך הייתה נוהגת להיכנס, בעיקר בימות הקיץ החמים לחנות הפרחים הקטנה ( שם עבדה גם פאנקה הלפרין מרחוב י"ח, אשתו של קובה, ואמא של נילי – משפחה שהיתה מיודדת עם הורי ואתי). אני זוכרת שהיו לה רק מילים טובות לומר על בעלת החנות. אני לא יודעת אפילו אם זו הייתה אביגייל או אולי אמה? מפני שאימי נפטרה כבר לפני 24 שנים. בכל אופן הזיכרונות שלי, מסיפורי אמי,מהחנות כילדה, היו זיכרונות מאירי פנים ונעימים.
נילי דיסקין-טדניר.