דן רונן: מיהו מורה טוב? – בחינוך בכלל ובאמנויות בפרט

לחברים שלום,

מצ"ב הרצאה שנשאתי במפגש פורום דוסטרובסקי,
מייסודה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים,
הכולל את הגופים העוסקים בהוראת מוסיקה  ומחול בישראל ,
 ב- 20/3/15, במוסד ואן ליר בירושלים
נושא המפגש היה דמותו של המורה הטוב.
בברכה,
דן רונן

מיהו מורה טוב? – בחינוך בכלל ובאמנויות בפרט

לפתיחה מספר מילים למורה המובילה מיכל זמורה כהן ז"ל שכולנו היינו מתלמידיה.
ר' אברהם יהושוע השל התמודד עם אבל וכאב באומרו:
"שלש דרגות לאבל: הבכי, השתיקה והיכולת לתרגם את הכאב לשיר"
כמה שורות שירה למיכל:
– "היום דועך שקיעה נדלקת אני הולך מאד בשקט" (נתן אלתרמן)
– "האהבה מכפרת על גסות הקיום" (אורי ברנשטיין)
– "שבע חייתי בתום, בעוז ובתפארת, בכחול ובירוק ובטעם המיסתורין של היפה"
   (יוסי שריג)
– "כל הליכתי אל האין כי האין ישנו" (אבות ישורון)

ועתה "למורה הטוב"

הניסיון להגדיר את דמותו של "מורה טוב" מגלה שהמושג "מורה טוב" אינו עומד לכשעצמו. הוא אחד המרכיבים במערכת הקשרים ההדדית בין מורה ותלמיד, מושג המסייע להבנת קשרים אלה: השאלה "מיהו מורה טוב?" מעלה שאלות רבות נוספות כמו: טוב למה? לאיזה מטרות? טוב למי? לאיזה תלמידים באיזה שלב בחינוך? באיזה מקצוע? טוב מתי? ועוד.

השאלה מיהו מורה טוב?  אינה שאלה פרובקטיבית; היא טובה כשאלה, ולא כהגדרה, המושג מורה טוב הוא קנה מידה הוא מושג יחסי.השאלה מיהו מורה טוב קשורה לשאלה מהי למידה טובה?, למידה אינה שיטות הוראה בלבד, אינה רק סביבה לימודית מתאימה ופיתוח כישורים קוגניטיביים ויצירתיים ועוד. היא מסע אישי של מורים ותלמידים לבניית משמעות ולפעילויות אנושיות; מסע המערב חושים, שאיפות, סקרנות, התענינות ועשיה., איך נגדירם במושג "טוב"?

 המושג "טוב" כמו "יפה" ו"צודק" ומושגים נוספים אחרים, כבר אפלטון והפילוסופיה ביוון התמודדו אתם; יש להבינם כערכים (VALUES). ערכים גם הם אינם מושגים מוחלטים אלא קני מידה לשיפוט ערכי של התנהגויות; לכל ערך יש משקל יחסי בהשוואה לערכים אחרים; והערכים לעיתים מתנגשים ביניהם, כמו למשל "חופש ושיויון" (בזמנו ערך משרד החינוך סקר על הערכים הנכללים בתכניות לימודים בישראל ונמצאו 640 ערכים!).מיהו "מורה טוב?" קשה לענות; האם לפי ההישגים? האם לפי הערכות של תלמידים? באיזה גיל נעשות ההערכות? ובאיזה שלב של החיים של תלמידיו?; האם מורה טוב נקבע לפי הערכת המערכת את הישגים של המורה והתלמידים?, האם לפי הערכת המורים האחרים? האם לפי הערכת ההורים? ההנהלה? משרד החינוך ועוד ועוד.האם מורה טוב מוערך על פי שיטות ההוראה שהוא נוקט בהם; לפי יכולתו להבהיר את התועלת שיש בדברים שהוא מלמד; יכולתו להבהיר דברים לא מובנים ובקצב הראוי, יכולתו לשתף את התלמידים בתהליך הלמידה, יכולתו לתת דוגמאות מעשיות ורלוונטיות; יכולתו לענות לציפיות תלמידיו, כישוריו בהוראת טכניקות? וכ"ו – כל אלה הם מרכיבי הוראה טובה אבל אינם מבטיחים למידה טובה.המורה הטוב מוגדר לעתים כמורה היוצר והמהווה השראה; מהי השראה חיובית? האם כל השראה היא "חינוכית?". המורה הטוב מוגדר לעתים כמורה המשפיע על תלמידיו, משפיע הוא מושג ניטרלי, חשוב על מה הוא משפיע? איך הוא משפיע ועל מי הוא משפיע?

כדי לברר את המושג "מיהו מורה טוב?" יש לדון לא רק לא רק במורה ושיטותיו, או בתהליכי ההוראה; יש לדון בסוגיה המסובכת "מהו חינוך";הדיון "במהו חינוך", אין מטרתו להגיע להגדרה אלא לשאול שאלות ולעודד סקרנות. זלמן ארן הגדיר חינוך במונחי "הילד במרכז" הגדרה שאינה מתמקדת במורה או בשיטות ההוראה; "החינוך אמר, הוא: מדע שכל ילד יכול לסתור".הגדרה נוספת של חינוף שבה הילד במרכז היא של יאנוש קורצ'אק: "מורה טוב הוא מורה הלומד מכל תלמיד איך ללמד אותו".המסורת היהודית גם היא התמודדה עם השאלה מיהו מורה טוב". בהצגת הגישה של "חינוך לנער על פי דרכו" – פסוק שיש לו פרושים רבים אך עיקרו התמקדות בנער "כמורה הוראה" של עצמו.בהגדת פסח מוצג תהליך פדגוגי לדוגמא; והוא הנחלת סיפור יציאת מצרים ומסורת חג הפסח לילדים; לדעת פדגוגים רבים "ההגדה" שעיקרה ו"הגדת לבנך" היא אחד המסמכים הפדגוגיים המתקדמים ביותר בעולם.סיפור יציאת מצרים מתחיל בשאלות של הילדים המשתתפים בסדר, כל ילד ושאלתו על פי האופי,  הרמה וההתעניינות שלו; התשובות ניתנות ע"י האב, לכל ילד על פי שאלתו.ההגדה אינה נשארת רק במסגרת השאלות, היא מציגה במקביל, מסגרת ומרכיבים שונים של סיפור יציאת מצרים מא' עד ת', שנאמר ו"את פתח לו" – "את" במובן של א-ת. (שיטת לימוד ע"י שאלות לעידוד סקרנות דומה לשיטתו של סוקרטס)אמצעי פדגוגי נוסף של ההגדה הם האיורים המקשטים את ההגדה, ומעוררים סקרנות ושאלות והכל במסגרת הכוללת של תהליך הלמידה לשלביו.השאלה "מיהו מורה טוב?" מובילה לשאלה מהי הוראה טובה?

יש המדגישים שבבסיס ההוראה הטובה עומדת "האנטלגנציה הרגשית" היכולת של המורה "להיכנס לנעליו של התלמיד"  שיטה זו,רואה בהוראה תהליך של חיפוש תשובות משותף של תלמידים ומורים לשאלות שביסודן הסקרנות האנושית.

לפי גישה זו, מורה טוב הוא מורה ששואלים אותו שאלות. כבר נאמר "אדם ניכר בשאליתיו", אדם לומד ע"י שאלות הבאות מסקרנות.אמרה יפה בנושא שאלות היא: "מי ששואל הוא בור לדקה מי שלא שואל הוא בור לתמיד".

לפי הגדרות אלו החינוך הוא מסע אישי של תלמיד בליווי מורה לפתור בעיות, לפתח יכולות ולבניית משמעויות. וזאת על בסיס ההנחה שהאדם הוא יצור לומד שרוצה לדעת כי "לדעת אין גבול". מורה טוב לפי הגדרה זו, "מלווה טוב" וגם למסע המשותף הזה אין גבול.אמרה כבר אליס בארץ הפלאות: השיעור החשוב ביותר של החיים הוא: שהלא ידוע רב על הידוע, והלא מובן רב על המובן".כדי להמחיש עד כמה מורכב הוא תהליך החינוך אציג ניסיון להגדירו.

בשנת 1985 הקים משרד החינוך והתרבות ועדה להגדרת החינוך בכלל והחינוך לאמנות בפרט בראשותה של מיכל זמורה כהן."תהליך החינוך רצוף דילמות וסתירות של חיברות (סוציאליזציה), מאמץ מכוון וממוסד של החברה להעביר לבניה מורשות תרבות, ידע ומיומנויות שנצברו מדור לדור.. להכשיר לחיים בעלי משמעות, להפנים ערכים ונורמות התנהגות, לחזק שייכות לקהילה ולהשפיע על האופי".מהגדרה זו ואחרות, עולה כי החינוך הוא תהליך רציף דילמות וסתירות, ובראשן דילמות כמו: האם ניתן על בסיס מורשות העבר להכין לעתיד בלתי ידוע?- שאלה נוספת, האם המורה תופש את תפקידו כגנן – המאפשר לילד לפרוח בדרכו והוא כמורה נדרש להשקותו ולאפשר לו תנאים לצמיחה או האם המורה תופש את תפקידו כתפקיד הבנאי המקדם את תלמידיו להשגת ייעדים ותבניות רצויות, המוגדרות ע"י המערכת החברתית או אולי שניהם כאחד.- האם עיקר המטרה החינוכית היא להכין את התלמיד לחיים, לתחרות עולם גלובלי ובמקביל לשיתופי פעולה ולכיבוד הזולת או שהמטרה היא לחיות באינטנסיביות את חיי הילדות וליהנות מהם או לכלהמטרות כאחד.

– האם מטרת החינוך היא לפתח כישורים ומיומנויות הדרושים לאדם בוגר לתפקודו  בחברה או כישורים המתרכזים באדם עצמו המחפש לגלות לעצמו את עצמו.אלה הם רק מעט מהדילמות והסתירות בתהליך החינוך המתמודד עם דילמות רבות נוספות וביניהן: המשכיות ושינויים, מצוי ורצוי, אחדות תוך שונות ועוד.מה מקומו של התלמיד בתהליך ההוראה האם הוא במרכז או האם התרבות ומטרות החברה הקיימת הם במרכז.- האם ההכשרה לשיטת פתרון בעיות המתחילה בהגדרת  הבעיה איתור  האלטרנטיבות לפתרון, בחירת הפתרון הרצוי והגשמתו – האם שיטה זו מספקת כדי להתמודד עם פתרון בעיות? או שיש לראות בפתרון בעיות תהליך מתמשך שבו בכל שלב יש לשאול מחדש: "מה באמת היתה השאלה הראשונה?.התשובה לשאלה מיהו מורה טוב? קשורה לתשובות לשאלות הבאו- איך מחנכים בעולם משתנה במהירות, איך קובעים סדרי עדיפויות, איך ומכשירים למיומנויות בעולם של מהפכת תקשוב, פיתוח מהיר של טכנולוגיות, "עריצות הרייטינג" ועוד. כל התשובות שתהיינה הן התחלה של שאלות נוספות.

נתרכז בחינוך לאמנויות וליצירה

מיהו מורה טוב לאמנויות וליצירה? במה הוא שונה ממורים למקצועות אחרים. הגדרות רבות לאמנות וכולן מתמודדות עם מורכבותה.העובדה שאין תשובה ברורה היא ממהותה של האמנות, כי תיאורטית כל יצירה חדשה יכולה להגדיר מהי אמנות.נאמר "שהאמנות היא חתירה מתמדת לשלמות, שלמות שאולי לעולם לא תושג" והוספתי אולי, עצם החתירה יתכן והיא השלמות.נאמר "האמנות היא כל מה שישאר אחרי שכל השאר יישכח" – האם כל מה שנשכח אינו אמנות?, האם כל מה שנשאר הוא אמנות.בתפקידי כיו"ר בצלאל במשך כעשרים שנה, למדתי שהאמן לא רק פותר בעיות, הוא גם יוצר אותן.

איך מגדירים תפקיד מורה לאמנות?חינוך לאמנות מתבסס על חינוך לחיים עם אמנות על חשיפה לחוויות אמנותיות על חינוך ליצירתיות וכבר אמר פרנסיס בייקון הפילוסוף האנגלי "האדם הוא סך הכל של יצירותיו".ניל פוטסמן הגדיר חינוך לאמנות במלים חבאות:"אין מקום מתאים יותר מהאמנות לשחרר אותנו מהרודנות של ההווה".במכון גטי בארה"ב הגדירו את מרכיבי החינוך לאמנות: יצירה, הסטוריה, ביקורת ואסתטיקה.למרות חשיבות האמנות לחיי האדם האמנות אינה תופשת מקום חשוב במערכת החינוך. הסיבות לכך רבות ובין השאר: בחינוך לאמנות העקרונות המנחים הם הנאה וביטוי עצמי ואלה אינם הקריטריונים של המערכת להערכת תלמידים ולהשוואה בין תלמידים.זאת ועוד "מיומניות האמנות" הן ביטוי של האישיות כולה בתחום הלא מוגדר על רגשות; ואלה אינם ניתנים להגדרה ואינם מדידים.למרות שכבר ביון העתיקה שני מקצועות החובה היו גמנסטיקה ומוסיקה ולמרות אמרתו של אפלטון שיש לרתום את המוסיקה לחינוך האזרח הטוב.היום בישראל מוקדשות לחינוך לאמנויות, בממוצע 1.3 שעה בשבוע.

שלושה תחומים בחינוך לאמנות הקשורים ומזינים אחד את השני.

חינוך לאמנות – האמנות כנושא בפני עצמו הכולל צפיה האזנה חינוך לאהבת אמנות והתנסות בחוויות אמנותיות של יצירה ושל הנאה.

חינוך באמנות –  הכשרה במיומנויות של השפות האמנותיות אך לא בנפרד מהחוויה האמנותית (יש מורים המלמדים כלי ולא בהכרח מוסיקה).

חינוך באמצעות האמנות – אמנות כאמצעי למטרות נוספות, כמו פיתוח האישיות העשרת הדמיון הרחבת אופקים, פיתוח כושר הביטוי וההבעה, עידוד יצירתיות בכל תחומי החיים והמקצועות הנלמדים וכן שימוש באמנות כאמצעי תירפואיטי ועוד.תרומתו של החינוך לאמנות שהוא מאפשר חינוך האדם השלם – מוטורי חושי קוגניטיבי, ריגושי כחלק ממערכת תקשורת אנושית, חלק מהתרבות האנושית אמנות על אף שהיא שם נרדף למצויינות; ומורה מעולה מוגדר לעיתים כמורה אמן; ועל אף שהחינוך לאמנות אינו רק "העברת חומר" והוא למידה משמעותית, פעילה ויצירתית; בכל זאת – אינו זוכה למקום הדרוש והמתאים לו במערכת החינוך. עלינו להאבק על מקומו של החינוך לאמנות במערכת החינוך.

במרכז החינוך לאמנות השאלה איך מחנכים ליצירתיות, איך ללמוד משהו שאינו ניתן להגדרה. אין ספק שהבסיס להגדרת מורה טוב לאמנות היא תרומתו לעידוד היצירתיות, לעידוד הסקרנות, והגישה שאין נכון ולא נכון, או "יפה ולא יפה",

הסקרנות היא המפתח ליצירה כפי שאמרה אליס בארץ  הפלאות "לא מענין אותי חיוכו של צ'יסר החתול, מעניין אותי חיוך ללא צ'סר החתול". מורה טוב מעורר סקרנות, מעודד להעיז ולחפש, אמנם נכון ש"רוב בני האדם הם יצירתיים במידה זו או אחרת, אך מעטים הם אמנים" (פאול גודמאן), החינוך לאמנות ביסודו הוא חינוך ליצירתיות והעשרה ע"י חוויות אמנותיות, על ידי מתן כלים והזדמנות ליצירה לכל אדם בכל גיל- ואין ערוך לחשיבותו. "יצירתיות" כפי שהגדירה אריקה לנדאו היא:
"העזה לקראת החדש להיות שונה להיות עצמך".מורה טוב מעודד את היצירתיות המבוססת על רצון ללמד על התענינות ואהבת העשיה, על פתיחות למקריות ולאינטואיציה ועל רצון לפתור בעיות.החינוך לאמנות מאפשר לכל אדם לחפש ולגלות את עצמו ולהכיר את עולמו.וכמו שהגדיר מישל פוקו: "היצירה הבאה לעולם היא לעולם פירושו של  היחיד"ביסודה של היצירתיות "יצוג ומתן נראות לדבר מדומיין".סר קן רובינסון הבריטי מספר על ילדה מציירת המורה שואל אותה "מה את מציירת"; הילדה עונה "את האלוהים", המורה: אבל אף אחד לא יודע איך הוא נראה?" הילדה: "תנו לי עוד דקה אני אסיים ואז כולם יידעו".האמנות ביסודה היא דיאלוג מיסתורי ומרתק בין אמן יצירה וקהל, בין מורה ותלמידו, וכפי שהגדירה הועדה לחינוך מוסיקלי באנגליה: "החינוך למוסיקה הוא עידוד למגע בלתי אמצעי של האדם עם רגשותיו, הוא חינוך למשמעת שהמוסיקה תובעת מהעוסקים בה; הוא חתירה אל היופי וגילוי משמעויות, הוא חוויה חברתית, הוא תמצית ההקשבה לזולת והכרה בזולת ובלעדיה אי אפשר לבצע מוסיקה.אשר למיהו מורה טוב למחול, ראוי לעיין בדו"ח הועדה הלאומית לגיבוש תכנית לאומית למחול באנגליה מ 1993 בו נכתב: "המחול יכלל כנושא בפני עצמו העוזר לפתח דמיון ויצירתיות באמצעות ריקוד וקומפוזיציות של ריקודים…. ובאמצעות שליטה בגוף, פיתוח היכולות שלו לתקשורת ותנועה. המחול בחינוך מיועד לכולם, לא רק לבעלי מבנה גוף מסוים או כשרון מסוים. השליטה בגוף והשימוש בו למטרות ביטוי מפתחים בטחון עצמי עם תועלת פסיכולוגית גדולה, דבר המעודד ומשחרר השגיות ומקוריות הנובעות מתוך בחירה מודעת ומכוונת… מספק אפשרות הצטרפות לתוך צורה אחרת של ידע והבנה, מאפשר גישה לביטוי יחודי של משמעות, מפתח מיומנויות תפיסתיות, מפתח את היכולת לשפוט בצורה מודעת וביקורתית, מפתח חשיבה ופעולה יצירתית ומספק הזדמנות ליצירת צורות אמנותיות ולהערכתן". מורה טוב למחול הוא מורה המאמין ופועל להשגת מטרות כמו המטרות המצוינות לעיל.

לסיכום

על השאלה: מיהו מורה טוב לא עניתי כי אין זה מושג העומד בפני עצמו. בהגדרה כוללת הגדרתי את תפקידיו של המורה ומקומו בחינוך בכלל ובחינוך החינוך לאמנות בפרט.שאלתי יותר שאלות מאשר עניתי והשאר "זיל וגמור" (צא ולמד).

ראוי להדגיש כלל חשוב כי באמנות אין הבדל בין המציאות ובין דמיון כהגדרתו של פיקסו:"כל מה שהאדם יכל להעלות בדמיונו זו המציאות".כמוטו של החינוך לאמנות והוראה טובה יכולה לשמש אמרתו של ברנרד שו:

"אדם רואה דברים ושואל מדוע?" והאמן שואל "מדוע לא".
כדי להדגיש שוב את חשיבות החינוך לאמנויות נסיים בדבריו של ניטשה: "האמנות עושה את החיים לדבר אפשרי".