שלום לידידיי
איזי הוד בשירה ומאיר רז בעיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה, מגישים לכם שיר נוסף במסגרת הפרוייקט 'ככה זה נשמע במקור' – צ'ובצ'יק. בעברית שרנו במנגינה זו את שירו של יעקב אורלנד 'הו נגני, נגני לנו גיטרה' (את שירי כנרת הרחבים). זהו שיר רוסי מסוף המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים. מחבר או מחברי השיר אינם ידועים ולכן הוא מיוחס ליוצר הפורה 'עממי'. גיבור השיר שר את שירו, שיר של נאשם ברצח המצפה לגזר גינו. צ'וּבְּצִ'יק (לא צ'ופּצ'יק) הוא חלק מהבלורית (פריצ'וסקה'), תלתל המגיח קדימה בקדמת הראש, מעל למצח. בחרתי להותיר את השם הרוסי, בו ידוע השיר מאז וברחבי העולם.
תהנו
גרימי
צ'וּבְּצִ'יק (תלתל בקדמת הראש)
מחברי המלים והלחן אינם ידועים. עברית: גרימי, לפי תרגום מילולי.
שיר עברי: 'נגני גיטרה' (את שירי כנרת הרחבים) – יעקב אורלנד.
איזי הוד בשירה ומאיר רז בעיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה
הביצוע הקאנוני>של פיוטר לשצ'נקו
מֶתוּלְתָל, אֶל קִדְמַת רָאשִׁי תַּגִיחָה
בְּדָל תַלְתָל, בָּרוּחַ מְנוּחְשָׁל
קוֹדֶם, הוֹ תַלְתָלְצִ'יק כַּמָה אֲהָבְתִיךָ
אַךְ הֲלֹא עַכְשָׁיו לִשְׁכּוֹחַ לֹא אוּכָל,
קוֹדֶם, הוֹ תַלְתָלְצִ'יק כַּמָה אֲהָבְתִיךָ
אַךְ עַכְשָיו הֵן, לִשְׁכּוֹחַ לֹא אוּכָל.
כּוֹבָע עָל רֹאשִׁי עִתִים אֲנִיחַ
אָטַיֵיל, עֵת יוֹם יִתָשׁ כּוֹחוֹ
מִשׁוּלֵי הַכּוֹבָע לָרוּחוֹת תַפְרִיחַ
אֶל רוּחוֹת, חָשׂוּףְ אֶל הָרוּחוֹת,
מִשׁוּלֵי הַכּוֹבָע לָרוּחוֹת תַפְרִיחַ
אֶל כֹּל רוּחַ, חָשׂוּףְ אֶל הָרוּחוֹת.
קַיִץ בָּא וְהָחוֹרֶף כְּבָר אָזָל לוֹ
בָּעֵצִים רִיבּוֹא פְּרָחִים עוֹלִים
אַךְ אֲנִי, יַלְדוֹן מִסְכֵּן שֶׁאֵין מָזָל לוֹ
וְרַגְלָי בְּשַׁלְשְׁלוֹת כְּבָלִים,
אַךְ אֲנִי, יַלְדוֹן מִסְכֵּן שֶׁאֵין מָזָל לוֹ
הָרַגְלַיִם בְּשַׁלְשְׁלוֹת כְּבָלִים
אִם-הֵם, סִיבִּיר, יְשַלְחוּנִי, אֵין בִּי רֶתָע
הָלֹא גָם שָׁם הָאֲדָמָה רוּסִית
הִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ, מְתוּלְתָל עַל מֶצָח
הִתְנַחְשֵל בָּרוּחַ הָחֹפְשִׁית,
מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ, מְתוּלְתָל עַל מֶצָח
הַמִתְנַחְשֵל לוֹ בָּרוּחַ הָחֹפְשִׁית.
השיר 'שלנו' עוקב אחרי הביצוע הקאנוני של פיוטר לשצ'נקו ואינו מביא את הטקסט המלא, (ממנו ניתן ללמוד שני דברים: א. העבירה שגיבור השיר ביצע, היא רצח בגלל אשה. ב. השיר חובר בין 1886 ל 1917, שנים בהן פעל סוג בית המשפט המוזכר בשיר השלם). לכאורה, סתם עוד שיר, שב'שירי העולם התחתון' לא נכלל ואל 'שירי האסירים' לא בא. הרעיון העיקרי של השיר הוא, שאמנם הגיבור לא יהיה חפשי, אבל התלתל שלראשו, יוסיף להיות חפשי להתנועע ברוח.
אבל, בתוך השיר, נטע המחבר האלמוני פסוק ששימש השראה ללוחמי חופש ולמשוררים, ברוסיה ומעבר לה: "אם ישלחו אותי לסיביר, לא נורא. גם סיביר היא אדמה רוסית".
ה'סיביר' של אלתרמן הוא כלא עכו:
אֵין אֲנִי, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעַכּוֹ
עַכּוֹ גַּם הִיא אֶרֶץ יִשְרָאֵל
הִיא אוֹתָנוּ פַּעַם אָהֲבָה כֹּה
עִם אַחֵר עַכְשָׁו הִיא תִּתְהוֹלֵל
ועבור שלונסקי. זהו מחנה המעצר בלטרון:
אַל נָא בִּי, אַל נָא בִּי אַחִים תַּתְּרו נָא:
"אַל תָּעִזָּה, שֶׁמָּא תִּכָּשֵׁל"
אִם מָחָר יִקָּחוּנִי הַלַּטְרוּנָה
גַּם לַטְרוּן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
ההקלטה של לשצ'נקו נעשתה ב 1933 ואינה ההקלטה הראשונה של השיר, אבל היא הפכה, מיד עם הופעתה, לביצוע הקאנוני שלו. כך או כך, השיר הפך לשיר געגועים למולדת של האמיגרנטים הרוסיים בין שתי מלחמות העולם.
נובמבר 2014.