אורי יסוד :המנגינה לעולם נשארת – פגישה מרגשת

כגולש ותיק ופעיל באתר, אני מאד אוהב לקרוא את המדור הזה, ה"מנגינה לעולם נשארת".חרוזיו של גדעון שדמי, סיפוריהם  הקולחים של משה ברק ויעקב משולם, זכרם לברכה. עם גדעון ומשה היו לי מגעים מסוימים, גדעון אפילו חרז לי בעקבות פרסום הפעילות ההתנדבותית שלי את ה"מתנדבים". עם ברק היו מגעים בעיקר סביב ה"נוער העובד והלומד" והכנס המפואר  שערכנו ב – 2004 .עם יעקב משולם לא היה לי קשר כל שהוא אבל אני זוכר היטב אותו, את אחיותיו ואת ההורים כמובן.  שני אנשים נמוכי קומה שהיו צועדים מדי כמה ימים מביתם ברחוב ט' דרך רח' י"ח לכיוון רחובות הקיבוצים והפלוגות בדרכם כנראה לביתן של אחת האחיות.ועוד יותר מכך, האבא של יעקב היה מראשוני מפעל "נמליט", יחד עם דודי שלמה יסוד מרחוב ג'. הסיפור על "שחורקו", הזכיר לי אירוע מאד דומה שקרה לי. בביתנו שברחוב י"ח הייתה לנו גינה קטנה ומאד מסודרת, היו כמה עצי פרי (זכורות לטובה במיוחד הגויאבות הגדולות), וכמה ערוגות ירקות, עגבניות, תפוחי אדמה, מלפפונים וכו'. יום בהיר אחד אני מוצא באחד הרחובותבקריה גור כלב קטנטן  עומד ומילל, ריחמתי עליו אספתי אותו והבאתיו הביתה, בדרך "סחבתי" ארגז עץ (של תפוזים) והחלטתי שישמש מלונה לגור הקטן הזה. קשרתי ברפיון רב חבל ארוך סביב צווארו, אך שוד ושבר הכלב הקטן  החל לדרוך על גינת הירק ועד שאבא חזר מהעבודה הרס הכל! מכאן ועד סילוקו המיידי עבר זמן קצר מאד. שנים רבות עברו!  בעיסוקי ההתנדבותי חברי ואני פועלים גם בבית הספר לחינוך מיוחד "ניצנים" שבעכו. מקום שעבורי הוא האורים והתמים בפעילות שלנו ולפני כשבועיים אני מוזמן לפגישת הכרות עם מנהלת חדשה של המקום המדהים הזה הגב' רחל אלג'ם.  מתחילה לה שיחת נימוסין ושאלות מה עשית? מהיכן אתה? וכו' וכו'. די מהר עברתי על כל ההיסטוריה שלי ואז הגב' אלג'ם אומרת לי בעצם גם שורשי הם מקרית חיים , סבא שלי בא ארצה מבולגריה בשנת 1933,והתיישב בקרית חיים. מיד עלה בראשי סיפורה של ראשית קרית חיים ארגון א' וכו' וכו'. ומי זה אותו סבא שלך אני שואל ונענה מידית, משולם היא עונה. אז יעקב משולם הוא אביך אני ממשיך והיא עונה חיובית. ההתרגשות שפרצה מיד הייתה בשיאה! עצרנו את השיחה המתוכננת ורחל המנהלת אומרת לי, עוד רגע אני מתחילה לבכות ומתקשרת לאמא. כמה מרגש? שפטו אותי אתם. שאלתי את רחל מה פתאום החליט אבא לעבור לכרמיאל? מה זאת אומרת! בן גוריון אמר שצריך לייהד את הגליל, אז אבא קם ועשה.    אכן, המנגינה והקרייתיות לעולם נשארים. פרט מעניין נוסף, המנהלות היוצאת לבנה כרם והנכנסת באות מהישוב "צורית" מבלי להכיר האחת את

השנייה.

שבת שלום!      

 

      אורי יסוד

     04-8725497 ; 052-4290301

[email protected],net   

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *