אברהם כץ עוז (כצלה) :מכתב לשועי המדינה הממשלה והצבא

נחל  עוז

קיבוץ  של איחוד  הקבוצות והקיבוצים.נבנה  כהאחזות נחל  ראשונה  בשנת 1951   ומתחילה יועד   לגידול ירקות, ונקרא  האחזות נחלאים  א'.מיקומו של  הישוב  נקבע  על ידי   אלוף פיקוד  הדרום   משה דיין  .לדעת המתיישבים  במקום , המיקום  גרוע  ונמצא  בתוך טווח  האש  של  מרגמות  81 מ'מ של  העזתים.(ועל כן  חטפנו  הרבה  הפגזות    במשך  61  שנים )

 ב 1953   הגיעה  הכשרה של התנועה  המאוחדת  מתל אביב , רחובות וקרית חיים. את  ההכשרה  במסגרת  הנחל  עשו  בקיבוץ מעין  ברוך  . מ1951  עד 1953  עסקו  הנחלאים  הבודדים במקום , במלחמות יומיות  במסתננים וגנבים – יום ולילה .

 

מ1953 עד 1956  עסקו  חברי  הקיבוץ החדש בבנית הקיבוץ, בביצורים ,בהתגוננות ,בחיסול מסתננים, ברדיפה אחרי  גנבים  ומציתים,  בהתחפרות והחזרת אש אל  מול  עזה  שממול.

  במחסן  הנשק  של  הקיבוץ היו : 2 מרגמות  81 מ'מ/  שלוש  מכונות יריה  מסוג   בזה/  4 מרגמות  2 אינץ, / מטולים  נגד  טנקים, /40 רובים  צכים  , / 25  סטנים/  4 מקלעים  מסוג  MG/רימונים ותחמושת , ולימים  גם  2  תותחי   נ'ט  של  51 ממ. הגבעה  הקדמית  היתה מבוצרת ,"  האגודל"  היה  מבוצר  גם  הוא    מאחורי  הגבעה  היה  בונקר  מפקדה .   והתעלות והעמדות  היו  מדופנות  כראוי. צלצול  מהיר  בפעמון  שליד חדר  האוכל  היה  האות לעזוב  הכל לקחת  נשק ולרוץ לעמדות. המפקד  במקום  היה רועי  רוטברג  שעבר  קורס  קציני  מילואים וגם  צביקה  הלוי   שעבר את אותו  קורס. השמירות  סביב  הישוב בלילות  היו בתורנות  קבועה  של כל חברי וחברות  הקיבוץ.  בדרך  כלל  היו  4- 5 עמדות  =  מגדלי  שמירה ,עם  שומר אחד  בכל  נקודה  ושומר  אחד  שמסתובב  ברכב כל  הלילה  בין  כולם.

  בשלוש  השנים  הראשונות,  מספר  פעמים  בשבוע , יוצאו למארבים יחד  עם  היחידה  הדרוזית  שגרה בקיבוץ המארבים  היו  על  דרכי  המעבר מחברון לעזה,  את  החמורים והסחורות מהשיירות הביאו לקיבוץ ,  את  ההרוגים  קברו  ליד  הבוסתן. ב1955  התגברו  מאד  הגנבות וההסתננויות . הקיבוץ פנה לרמטכ"ל דיין,  וביקש  סיוע  של  גדוד  חיילים  נוסף לגבול  הרצועה .      הרמטכל דיין  ענה-  "אני  לא  מתכוון  לתת  הגנה  של  צהל  נגד  גנבים  של  צינורות". הקיבוץ פנה  בתלונה  על  הרמטכל  ישירות לראש  הממשלה ושר  הבטחון  בן  גוריון,  בן  גוריון  חייב את  דיין לבוא להתנצל בקיבוץ על  דבריו.  דיין  הגיע  למפגש  עם  הקיבוץ  שהתקיים בצריף  המועדון.   דיין נכנס התישב ואמר  "שלא  הבינו  את  כוונתו  בסרובו לסייע  בהגנת ישובי  הגבול", לא  רצה  לענות  על  שאלות , קם  ויצא.   שוב  התלוננו  אצל  רוה'מ  ,  בן  גוריון  בא לפגישה  עם  הקיבוץ  בצריף  המועדון  בעצמו.   בסוף 1953  נהרג  טומי  בן ארי   על  קו  השדות והגבול. ב1956  נהרג  רועי  המפקד  בסיור  שדות לאורך  הגבול ( גבול הרצועה שלא היה  אלא  חריץ  סימון   באדמה) רועי  נהרג  בל'ג  בעומר, יום  בו  היו  צריכות להתקים  5  חתונות  בקיבוץ, לאחד  הזוגות  היה  אורח  –  משה  דיין – קרוב  משפחה.

 דיין  הרמטכל  הגיע לחתונה  שבוטלה  בשל  הרצח של רועי. ועל  כן חזר למחרת  לשאת את  נאומו  על קברו  של  רועי. הנאום  ההסטורי  אומנם  נחשב לנאום   חשוב,

    אבל  הוא  היה  יותר  פיוטי   מאשר  מעשי. אמרו  "איזה  נביא ", אנחנו  חברי  נחל  עוז  אמרנו    "מנוול  אמיתי,"  להגיד לנו  בנחל  עוז  שלא  ראינו  את  ברק  המאכלת ? להגיד שכבדו  שערי  כזה  מכתפינו?   הרי אנחנו יושבים  כאן ורואים  את  המאכלת   המנצנצת  יום יום , נלחמים נושאים ומנצחים,  הרי  אנו אלה שנמצאים  כאן ונושאים לא רק את  שערי  עזה ולא  נותנים  לאיש  לצאת או  לבוא  בהם ,אלא  נושאים  את  הגנת  המדינה  על  כתפינו  וכתפי  ילדינו  , מה  הפטפוט  הזה  על  רועי ועלינו?   עמדתי  עם  צביקה וביני   מאחורי  דיין והפמליה ,ורתחנו  מזעם  מאחורי  הקהל  האבל . דיין  כדרכו     אמר   – קם  – והלך. לאחר  מבצע  קדש   בו  כבשנו  את  עזה ואת סיני והחזרנו לאחר  שלושה חודשים, העתונות  כתבה   שדיין לא  ראה  לנכון  לצאת   אך  בן  גוריון  חייב אותו.  עוד נאמר  שדיין  יצא  אחרון  מן  הרצועה  בחזקת  מאסף ,לא  היו  דברים  מעולם,  האחרון יצא  אלוף  פיקוד  הדרום, חברי  נחל  עוז   עמדנו ליד  המחסום  שעל  הגבול,   ושוב  כבעבר ועד  היום  הזה,מקבלים  ונושאים  את  שערי  עזה  כתפיים ,  רואים  את  ברק  המאכלת  הנוצצת  ולא  זזים.ויודעים  על מה ולמה  יושבים  במקום. אבל  כמו  בעת  ההיא   על  ראש הממשלה  והרמטכל  יחד עם  שר הבטחון  יואילו  לרדת אל  האדמה , לתת  כבוד לאלה   שנושאים  את  המדינה  על כתפיים  ,  מעל  שני  דורות.  לתת  הגנה למגינים  בפני  המלעיזים  ,  ולא  בפטפוטי  תקשורת  והכרזות שווא,

אלא  בשיחה בצריף  המועדון  עם  כולם,  להסתכל אליהם  בעינים .  אין  למדינה  טובים  מאלה  גם לא  בממשלה.

כץ עוז  אברהם 

 יו'ר  המועצה לישראל יפה

 הערת גייזי: אולי גם כצלה לא שם לב או לא מודע שהנאום של דיין היה מסע ביקורת נוקב על הממשלה שהסכימה להפרדה בין הכוחות על הגבול על פי המלצת מזכיר האו"ם  !

על המחלוקת שבין בן גוריון למשה דיין       <  לפתוח קישור

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *