אני רוצה לספר לכל מיודעינו איפה היינו אתמול אחה"צ על אף מכאובי הגוף של שנינו. מזה כמה חודשים יצרה איתנו קשר מורה צעירה מקסימה וסיפרה לנו שהיא רוצה להכיר את גייזי ,אח שכול כדי לשמוע מפיו על אחיו דוביק שהיה בן 19 בנופלו ימים ספורים לפני קום המדינה. הוא היה לוחם פלמ"ח שלא זכה לראות בהקמת המדינה ונהרג בהגנת קיבוץ להבות הבשן. מסתבר שאיש מופלא , אדיר זלצר ,הגה רעיון להנצחת הנופלים על הגנה והקמת מדינה ,ובשיתוף העיריה ,יד לבנים בתי ספר ומכללות למורים פעלו במשך חודשים רבים התקשרו ובאו לביתנו ולבתי משפחות נופלים אחרים לשאול ולהתעניין ובסופו של דבר להוציא ספר מיוחד לכל נופל בקרב. למפעל הזה צרפו המארגנים תלמידי תיכון שליוו את המורה רונה , צעירה שנתנה את ליבה ויכולתה הרגשית להוצאת הספר המרגש , אלו ביקרונו בדירתנו, ליקטו ולמדו מפינו על דוביק אח של גייזי . אתמול היה טקס חלוקת האלבומים פרי עבודתם ,נפגשנו עם רונה שהיא עצמה מורה ועם אלה שעזרו לה בביקוריה צליל ודניאל שסיימו לאחרונה את לימודיהם בתיכון ועל אף הבחינות מצאו זמן לפעולה חינוכית ציונית נהדרת כזאת. תודה לכל מי שעסק במלאכת הקודש הזו ולטקס התרבותי שנערך במכללת גורדון בחיפה. יעל
תמונת סמרטפון > עם "המאמצים" שלנו
קובץ > האלבום שהופק לזכר דוביק שייטוביץ