סדרי עבודת האדמה קבעו את אורח החיים בארץ ישראל. שלוש פעמים בשנה, בחג הסוכות, בחג הפסח, נהגו בני ישראל לעלות לרגל לירושלים. "שלוש רגלים תחוג לי בשנה: את חג המצות… וחג הקציר… ביכורי מעשיך… וחג האסיף." (במדבר כ"ח 26)
הדאגה לרווחת העניים
מגילת רות מציגה נקודת תצפית נוספת על חיי האיכרים. הדאגה לעני, לגר, ליתום ולאלמנה הם חלק מן ההטבות הסוציאליות שניתנו לעשירונים הנמוכים. וכך נאמר בתורה: "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ולקט קצירך לא תלקט וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט. לעני ולגר תעזוב אותם… " (ויקרא י"ט 9-10).
מהם פיאה, לקט ושכחה?
פיאה היא מעט תבואה שנהגו להשאיר לעניים בקצה השדה,
לקט הוא שיבולים שנשרו בעת הקציר.
שכחה הוא עומר שנשכח בשדה.
בתקופת המשנה קבעו חז"ל שפאת השדה היא החלק השישים של השדה. כלומר כמעט שני אחוזים מהיבול הותירו הקוצרים לעניים. גם בעת המסיק והבציר לא נשכחו העניים. הבוצרים השאירו לעניים את ה"עוללות", אשכולות שלא נקטפו בעת הבציר, ואת ה"פרט", גרגרי ענבים בודדים שנשרו מהאשכולות, והמוסקים ידעו שאסור לחזור ולקטוף את הזיתים שלא נמסקו במסיק הראשון, ככתוב: "כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך." (דברים כ"ד 20). כלומר, אין לקחת את כל פירות העץ, שהם תפארת האילן, ויש להשאיר מעט פרי לעניים. אפשר לראות בחוקים אלה כעין תשלום מס שהוטל על בעלי האדמות לתועלת החברה. בנוסף לחוקים אלה הצטוו האיכרים להפריש ללוויים ולעניים בשנה השלישית ובשנה השישית לשמיטה עשירית מן התבואה: "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת בשעריך ובא הלוי… כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו." (דברים י"ד 28-29).
שבעת המינים בסמלים ובאמנות
שבעת המינים, שסמלו את פוריות הארץ, שימשו כמוטיבים באמנות של בית ראשון ובית שני, קישטו את בגדי הכוהן הגדול, הופיעו בפסיפסים בבתי כנסת והיוו מקור השראה לאדריכלים. ציוריהם נטבעו על גבי מטבעות במקום דיוקנותיהם של המושלים, שנאסר להטביעם על המטבעות בגלל הצו המקראי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ" (שמות כ' 4).
פינת המחשב
תמונות של מטבעות, פסיפסים וכותרות עמודים שהוטבעו בהם שבעת המינים נמצאות באתר האינטרנט:
http://www.tau.ac.il/botany/judaism/htm
האתר העיקרי העוסק בשבעת המינים הוא האתר:
פינת הלשון
בלשון העברית התייחד מושג מיוחד לקטיף ולאסיף של כל אחד משבעת המינים: איסוף יבול החיטה והשעורה נקרא קציר, קטיף הענבים נקרא בציר, איסוף התאנים נקרא ארייה, קטיף הזיתים נקרא מסיק, וקטיף התמרים נקרא גדיד.