דויד וינבלום :הספד לחברתנו מרים ז'יכלינסקי 1938-2014
כשארנונה התקשרה ביום שלישי בלילה,ואמרה לשרה שמרים נפטרה החסרנו פעימה פשוט לא הסתדר לנו צמד המילים " מרים איננה " כי זאת לדעת מרים ושרה זה הולך ביחד.ביום יום אנו תמיד אומרים עליה משהו. וכל שבועיים באנו אליה מאחר והיתה מרותקת.שרה ומרים חברות עוד מביה"ס היסודי,לאחר שירדנו לעין גדי. הן גרו במשק הישן יחד בחדר בצריפים למטה, הן עבדו בבית תינוקות.שעברנו למשק החדש בפלאטו הן גרו יחד בחדר בבנין הראשון ליד חדר האוכל.הן נפרדו ששרה ואני נשאינו ועברנו לחדר אחר.
לאחר שעזבנו את הקיבוץ, ומרים עזבה אחרי זמן גם הרבינו להפגש אצלה (בביתה שם גרה עם הוריה,) לאחר שיצאו למשחקי הקלפים של יום שישי בערב…ואף היינו בידידות רבה,ומאוד אהבו את חבריה של מרים.היתה שרה שליוותה את מרים ברגעיה הקשים שנפטרו הוריה בזה אחר זה, שמריםשהיתה מאד מאד קשורה אליהם,ובהמשך לצערינו החזירה לשרה מרים.אני יכול לזכור שגיורא שלנו עולה על האופניים ונוסע לסיבוב בקריה,ובערב מתקשרת מרים ואומרת לשרה גיורא היה פה,מה באת? ענה לאכול עוגה.
מרים התקדמה בעבודתה, החלה כגננת ביוקנעם, לימדה בסמינר בנהלל לימדה בסמינר הערבי בחיפה,למדה באוניברסיטה בירושלים, ולבסוף לימדה במכללת גורדון.ואף ריכזה שם מסלול. אנחנו יודעים שהיו לה תוכניות ללמד וללמד עוד ועוד, אבל המחלה שתקפה בפסח בקפריסין קטעה את כל התוכניות.בעת אישפוזה בבי"ח לשיקום בית לוינשטיין ברעננה הקפדנו, אנו החברים "מגרעין רעות" כל יום שישי אחה"צ באנו (בטרנזיט של ח.ח.י) במשך שמונת חודשי אישפוזה.כבשנו את הלובי וישבנו עם מרים ועם מטעמים שהכינו
החברות ועשינו שמח.וראינו שגרמנו למרים אושר. לא היה קל למרים עם מחלתה שהקשתה עליה את התנועה והושיבה אותה בכסא גלגלים אולם בעזרת של ג'ויס וגם הנהג המסור טוביה וכוח רצונה הלכה להצגות בתיאטרון, להרצאות וסרטים בבית נגלר, ולמתנ"ס של גבי. זאת הייתה מרים שלנו שדאגה לכנס אותנו חבריה מרעות מדי פעם לארוחות ערב וחבל ועצוב שאנו צריכים לדבר עליה בשפת עבר. היה לה רצון חיים היא הקפידה לקבל טיפולים פיזיוטרפים,ביקרה אצל רופאים אבל הקושיים הרבים עקב מחלתה כנראה הכריעו אותה.
אנחנו החברים איבדנו חברה טוב.
תהה נשמתה צרורה בצרור החיים.
דוד וינבלום.
6.3.14
******************************************************************************************************************
מרים חברתנו היקרה 6.3.14
הידיעה על מותך באה לנו בהלם קשה לדעת שאת כבר איננה זכורות לנו השבתות שהזמנת אותנו לארוחות בוקר שולחן ערוך בכל טוב מקושט בסלטים יפייפיים בפשטידות עשירות וגבינות מגבינות שונות למרות המגבלות של מחלתך וקושי בניידות לא ויתרת = המשכת להזמין חברים ויצאת להצגות ומופעים אפילו לכנס בעין גדי הגעת מרים בשעה שאני כותבת עומדת דמותך לנגד עיני וקשה להתייחס אלייך בלשון עבר ככל שאנו מתבגרים אנחנו מאבדים בדרך חברים והלב נצבט כל פעם מחדש
נזכור אותך מרים תמיד לטובה
דרורה צביק