שלום לכם.
כאחד מן המשתתפים באופרטה ובמקהלה
(המנצח היה צבי בר אולפן-ואחד מהשירים שהושרו הולחן על ידיו).
מעדת מצדה השתתפו גם שושה קנריק ועבדכם עמוס גלעד.
האופרטה חוברה על ידי רזיאלה- ויורמי זילברגלייט-
ואני זוכר מילות שיר על פי שיר האינסטלאטורים.
אנחנו רבותי התה-אוקרטים ולנו חברים הכיסאות.
עובדים אנחנו כמו הרבה מוטורים-
פותחים,סוגרים,ושוב המגרות.
מכונות כתיבה וטלפונים,הראיתם דבר יותר נפלא.
תיקי מיון ושוב לטלפונים,והמשכורת שוב עולה.
מכסא לכסא כך עולים במעלה,מתקדמים ידידי בסולם.
טלפון וכוס תה ופהוק מלוא הפה-תפוס משלט ואל תרפה.
הו מה קלים החיים למבלים במשרדים.
שבע שעות ומשכורות, וגם אתה אזרח כחוק ועתידך אינו רחוק.
כוס תה?-קפה?-כוס תה עם קצת לימון.
טעים?ושוב קורא הטלפון.
ובין כוס תה של בוקר וצהריים-הלו תבוא מחר-בעוד יומיים!!
רבות הסמכויות שבידינו-אנחנו המלכים שבמדינה.
רק קצת פרוטקציה ,סמוך בזאת עלינו-והמשכורת שוב עולה.
המחאות מכתבים ניירות ועיתונים(-ע'פ מיטב זיכרוני)
ממיינים מתייקים מדווחים.
וכשאין מה לעשות מביטים בחלונות אדיבים ללקוחות.
הו מה נעים התפקיד ראה כי טוב להיות פקיד.
חלוציות לאחרים-בא הצטרף נא לפקידים כי טוב לחיות במשרדים.
זכור לי גם שיר על פי מנגינת השיר אב וביתו שהיה מושר בפי אדי קונסטנטין
ואני זוכר כיצד אמא מקוננת על מר גורלה כשבנה יוצא להכשרה והבית האחרון הוא:
טכניון מנהלה אוניברסיטה,לפניו כל היופי הטב בחיים.
אוי ווי מיר,אוי ווי מיר.זאעל גוט היטן האם, און גיבען האם שטיק בננה אהוי.
עד כאן מזיכרונות נער בן 14 בתנועה המאוחדת-עדת מצדה.
עמוס גלעד אז מרחוב כ'ג 9 וזוכר את אילנה שגרה ברחוב ב' 85