מיריק מלר / פרגר אחותי, הינה מילדי קרית -חיים הגדולים ,ילידי 1926 , מלח הארץ. במהלך חייה מימשה את המושג – "אשת אשכולות ".בגיל צעיר עזבה את הבית ללמודי מקצוע ה"אחות" בבית חולים בילינסון ,משסיימה את הלימודים ,יצאה בשליחות ההגנה לאירופה הדוויה לסייע בהבאת המעפילים לארץ.הייתה שותפה מלאה בהבאת מעפילי האניות "עצמאות וקיבוץ גלויות ". עבדה שנים כאחות מיילדת ובין הזמנים עסקה במגוון רחב של עשייה,בשלנית למופת ,מארחת של נתינה עד כלות – ביתה היה בית מפגש לאורך שנים של יוצאי הפל"ים וחברים מאילת שם התגוררה מספר שנים. בגיל מאוחר למדה באוניברסיטה היסטוריה – תולדות בית ראשון ושני ולאחר ההסמכה הרצתה ולימדה בבית – ברל ובאוניברסיטה בתל אביב . למדה אומנות ועסקה בציורי תמונות כשחלק מהנושאים שבו וחזרו לבית אבא – הניה ובנימין פרגר מקרית חיים. בשנים האחרונות חלתה והתרחקה מאתנו ואינה מכירה איש כיום ,אך בני משפחתה ומכריה זוכרים טוב מאד מי הייתה להם מירי כל ימיהם .בסמוך ליום הולדתה עשו ופעלו שלושת בניה – רון יובל ויואב עשייה מבורכת של בניית תערוכת תמונות שציירה במהלך חייה . התמונות נאספו יחד עם כל משפחתה , ילדיה נכדיה וכל עשרות ידידיה לביתה שבתל אביב , באו ליהנות מהיצירות ולומר לה עד כמה היא לקחה חלק בחייהם,סביב תערוכת הציורים והכיבוד הנפלא סביב אסופה נפלאה של "דגים מלוחים" התכנסו ובאו כולם לומר לה – עד כמה היא הייתה תורמת ומשמעותית בחייהם. כיום היא ממשיכה את חייה האומללים בבית אבות "פרוטאה בכפר" שבשרון. בילדותה הייתה הכהן הגדול של חגיגות חגי הבכורים של בית ספרנו שבקריה ועד היום היא ממשיכה בשבילנו להיות "הכוהנת הגדולה "של חיינו..
חנן
סיפור > תמונת הכיתה של מיריק :
לפני מספר שנים מיריק בקושי זכרה מה שספרו לה מספר דקות קודם לכן, הייתה בידינו תמונת הכתה בלי השמות. מיריק התבוננה בתמונה וציינה לחנן את שמות כל בני כתתה וכך רשמנו את שמותיהם בתמונה המצורפת
גייזי