לגייזי,
ביום שלישי 24.9.2013 הבאנו למנוחה נכונה את בת דודתי, רינה שגיב (ריסקינד)שהיום (שמחת תורה) היינו צריכים לחגוג לה 85 אין ניחומים,כי בילדותי, רינה היתה האדם הכי קרוב אלי בעולם. אין ספק הכאב של שלמה, שהיה החצי הבלתי ניתן להפרדה של רינה ושל בנותיה – אורנה, מיכל וגלית ושל בני זוגן ושל הנכדים, קשה משלי, כולנו מנסים להרגיע את עצמנו בכך שהיא לא סבלה הרבה. רוחלה פינטל (דבורצקי) היתה אתנו ואחותך הוזכרה. היתרון הגדול של הדואר האלקטרוני שהמכתב לא נרטב מדמעות
אלי סט
גייזי:
מה גדול הכאב,אני זוכר את רינה כל חיי. כנשמה הטובה שמלווה את אחותי שולה , בכל אשר תהיה, לפני 4 חודשים נפטרה אחותי בגיל 85 וכמה סמלי שרינה "מיהרה" אחריה -יהי זיכרה ברוך.
חבל על דיאבדין ולא משתכחין
תמונה > רינה ושלמה במפגש בני קרית חיים במאי2005
שיר רוסי לזיכרה-הביא אלי סט: