כתבתי שירים וגם סיפורים
על פרחים , עצים , ציפורים , ילדים .
עכשיו כותב אני שיר לכבודי
ליום ההולדת , החל היום , בתאריך העברי .
זה קורה תמיד , כ"ו אלול , לפני ראש השנה
סוף הקיץ , מייחלים מצפים לסתיו , לשנה חדשה .
השמש מכה בחוזקה , כמתאגרף בזירה
המתנדנד על רגליו , לקראת מכה אחרונה .
בטרם כדור הארץ משלים הסטייה
גם הפעם , כמו תמיד , הוא חוטף בפינה .
לפתע , מתרומם בשקט ומופיע חצב
סימן שהגלובוס עייף מהקיץ
מסתובב , מפנה לשמש ת-גב .
הימים מתקצרים
הלילות מתארכים וקרירים .
שמים כחולים מתקשטים בגדי חג לבנים
לובשים עננים .
לקראת ערב , השמש באופק שוקעת לים
ושוב לקראת בוקר , היא תזרח ותאיר לעולם .
אם יש אלוהים ?
מדוע האור לא מספיק לכולם ?
אוי כמה חבל …
חודש אלול , מבשר סופה של עונה ושנה
עם ישראל מתפלל מתחנן , מבקש סליחה מחילה .
האל במרומים , ניסה כבר הכל על העם הנבחר …
דילמה קשה : לסלוח ? האם לרחם ?
" והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם " .
( קוהלת פרק ד' )
אשר רון (בחמוצקי) כ"ו אלול
שנה טובה לכל בית ישראל ערה"ש התשע"ד
נ.ב. "במדור מי מכיר מי יודע" מחפשים שמונה בנות שנולדו בחיפה , בבית חולים
רמבם או רוטשילד , בכ"ו אלול שנת התרצ"ח . מאחל לכולן ,
יום הולדת שמח ושנה טובה .