כ"ו סיוון תשע"ג (04.06.2013)
יוסף עמנואל, פועלו והקהילה המסורתית-משפחתית בבית הכרם, ירושלים
יוסף עמנואל (1933-2013) הלך לעולמו בט"ו סיוון, תשע"ג (28.5.2013), כמה שבועות לאחר יום הולדתו השמונים.
כפי שהוזכר בהספד שכתב אחיינו ישראל וגנר שנשלח אל חברי הקהילה ובביוגרפיה שהפיצה אשתו הדרה שתיבדל לחיים ארוכים וטובים, יוסף היה איש רב פעלים שעשה עבודה חלוצית בקידום תפיסה נאורה של היהדות. פעולות אלה כללו התיישבות בארץ המשקפת ערכים של חלוציות ורוחניות לפי תורתו של מורו ורבו בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה, יוסף שכטר. הן גם כללו קירוב לבבות בין יהודים ולא-יהודים בארץ. לשם כך היה יוסף שותף לייסוד קיבוץ יודפת בגליל, ולאחר שנים היה שותף לייסוד נווה שלום לא הרחק מלטרון. נווה שלום הוא היישוב היחיד בארץ שבו שותפים יהודים וערבים על בסיס שוויוני. עד היום נווה שלום מקדם את המטרה של דו-קיום בכבוד של שני העמים דרך בית הספר לשלום המנוהל שם, שבו השתתפו בסדנאות דו-שיח אלפי בני נוער יהודים וערבים במרוצת השנים.
בירושלים היה במשך שנים המנהל של האגודה הבין-דתית, ארגון שקידם את המפגש וההבנה בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. יוסף יזם מפגשים, כינוסים וסיורים למען מטרה זו. פגשתי אותו לראשונה בפעילויות אלה. התרשמתי מן הדבקות שלו למטרה של דו-קיום, ההשקעה הגדולה שלו בפעילות של הוועדה, ותשומת הלב שלו לכל פרט הקשור לפעילויות אלה.
בשנים האחרונות של חייו יוסף והדרה עברו לגור בבית הכרם, והצטרפו לקהילה המסורתית-משפחתית בבית הכרם. יוסף הקפיד לבוא לתפילות במשך תקופה ארוכה. במשך הזמן הזה הוא והדרה היו בין הראשונים לבוא בשבתות בבוקר. יוסף הכיר ושוחח עם אנשים בקהילה והשתתף בישיבות של הקהילה. אך בגלל האופי השקט והצנוע של יוסף, היו אלה שלא הכירו אותו ואת פועלו בעבר.
יוסף היה בולט בין האנשים שמעבירים דברי תורה על פרשת השבוע לקהילה. דברי התורה שלו היו מוכנים למופת, וכפי שניתן היה לצפות מן הרקע שלו, הם שלבו היבטים של רוחניות ואוניברסאליות של היהדות, בנוסף לתרומתו של יוסף להבנת ה"פשט" של הכתוב. באחד הנאומים שלו הוא סקר את עיקרי הגישה של יוסף שכטר. אחר כך בקשתי מיוסף לעיין בספר של יוסף שכטר, והוא נתן לי בהשאלה את הספר שיצא לאור הודות למאמציו של יוסף (עמנואל). למדתי מן הספר הרבה, וברור לי ששני ה"יוספים" פיתחו גישה ארץ-ישראלית ליהדות שהיא מקורית ופתוחה, זו שמקבלת את הזולת כפי שהוא. זו גישה שאנו זקוקים לה מאוד היום.
יוסף חלה ונחלש בשנים האחרונות לחייו והיה מאושפז במחלקה הגריאטרית בבית החולים "הרצוג", שם קבל טיפולים רבים. יוסף תמיד שמר על מצב רוח והדרה דאגה לו לכול. סגל בית החולים היה מסור מאוד אליו. אך יוסף במצבו כמעט ולא יצא את בית החולים.
בביקורים שלי אתו היינו מדברים על נושאים רבים: מצב האומה, ספרות, יהדות, יחסים בין יהודים וערבים. אך יוסף תמיד שאל ראשון על הקהילה, על הפעילויות, על האנשים. הקהילה הייתה חשובה לו, והוא ראה בה חלק מן הפעילות הציבורית והחברתית שלו. אני מצטער שלא הגעתי יותר לבקרו, כל פעם למדתי ממנו. לפחות פעמיים ארגנה הדרה קונצרטים לכבודו בימי הולדת, בהשתתפות מוסיקאים דגולים שהכיר יוסף. אירועים אלה רוממו את רוחו של יוסף, ונהנו ממנו חברים והשוהים בבית החולים.
לפני כמה שבועות הייתה מסיבת יום הולדת ליוסף ב"נווה שלום" שבה נכחו חבר הקהילה פרופ' חיים אבני ואנוכי. היו שם אנשים שהיו עם יוסף בשלבים שונים בחייו שהיו שותפים לפעילותו, אנשים שקטים וצנועים כמוהו. חיים דיבר שם על הקשר בין יוסף לקבוצות מבקרים מאמריקה הלטינית. יוסף העלה כמה זיכרונות, והוסיף פרטים חשובים לנאמר על ידי אחרים.
לאחר שבועות ספורים, התקבצנו ללוויה של יוסף. היו אותם האנשים, בתוספת כמה צעירים יותר מנווה שלום ובני משפחה. ההלוויה הייתה גם בנווה שלום. שוב נאומים, אך הפעם לזכרו של יוסף, שוב ע"י האנשים השקטים והצנועים, שכמו יוסף היו אנשי מעשה בנייה פיסית ורוחנית. הייתה גם שירה של תהילים.חבל רק שלא יכולנו הפעם לשמוע את יוסף.
הקבר של יוסף בבית העלמין של נווה שלום הוא ליד הקבר של האח הנוצרי-דומיניקני ברונו הוסר, המייסד והרוח החיה במשך שנים של נווה שלום. לא הרחק משם נמצא הקבר של אחמד חיג'אזי, פעיל דו-שיח ושלום, ובנו אדם בן ה-11, חברים בנווה שלום, שנהרגו בתאונת דרכים טרגית לפני כמה חדשים בזניזבר במזרח אפריקה. הנה נקברים באותה פיסת אדמה יהודים, נוצרי ומוסלמים, שפעלו בחייהם למטרות של דו-קיום, דו-שיח ושלום. כמה שונה מן המציאות המרה בענייני חיים ומתים בארצנו.
מבחינה חומרית, לא היה ליוסף בסוף ימיו כמעט כלום. הכול הלך לאחרים ולמטרות ההומניטאריות אותן שרת. אך בנשמתו היה יוסף אדם עשיר, והוא התחלק בעושרו עם כל דורש. אנו זקוקים לעוד אנשים רבים כמו יוסף, והדוגמה שלו חייבת להיות נר לרגלנו.
להדרה ולמשפחת יוסף עמנואל, נחמות ותפילות לבשורות טובות מן הירושה הרוחנית של יוסף.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. יהי זכרו ברוך.
זאב (צ'רלי) גרינבאום