הייתי בן 12 "בשבת השחורה " והיה לי פצע בעין,אמא לקחה אותי לד"ר טיברי(?) בחיפה חיכינו לאוטובוס קו 14 ליד הצרכניה ברחוב ג' ,לפתע ניגש אלינו משה שקלר,בן כתתו של אחי דוביק,שפרק ירקות מהמשאית של אביו,ואמר לאמא:"נסעתי אחרי משאית בריטית מלאה בעצירים אנשי פלמ"ח וזיהיתי שם את דוביק",הם הובלו למחנה המעצר בעתלית".עלינו לאוטובוס ומאחורינו ישבו שתי נשים שפטפטו וסיפרו בהגזמה מרובה, איך הבריטים מתעללים בעצירים, אמא בכתה כל הדרך לחיפה . אחי נעצר בדגניה ב' וסיפר יותר מאוחר שעמדו שם בריטים שהתארחו לא פעם בדגניה והיו בינהם שהזילו דמעות-אבל היו שם גם "כלניות"(צנחנים בריטים)ש 5 מהם החזיקו בכל עציר והתנהגו בברוטליות,"אני מקווה שיום אחד אפגוש את הג'ינג'י הרשע שאחז בי ואסגור איתו חשבון" כעבור תקופת מעצר הגיע למחנה עתלית המוכתר של דגניה נחום רוזנפלד, הוא צייד את אחי ,את אורי גלין ואת יעקב בעל תשובה, במכנסי התעמלות וכובעים לבנים רחבי שוליים ושכנע את הבריטים שאלו ילדים צעירים מחברת הנוער, שאין להם שום קשר למחתרות….בערב נחום בא עם השלישיה "הילדותית" לבית הורי והתכבדו כיד המלך ממטעמיה של אימי,ואני ילד ,על באמת התקנאתי בגדולים שנושאים על כתפיהם את המדינה שבדרך.
גייזי