רותם רוזנבוים,מביא לדפוס רשימה ואיור ,של אביו ,זאביק ז'ל ,בן הקריה וחבר עין גדי.
איור של זאביק > פער המעמדות בקיבוץ"המתחדש"
מאת זאביק רוזנבוים ז"ל, עין-גדי
ברוניה הגננת חוללה את כל המהומה
ותחילה הסבר קצר: ברוניה הגננת הנה דמות ייצוגית, והיא מסמלת את פגמיה של הדמוקרטיה הקיבוצית, שבה לכולם יש זכות להתערב ולפסוק בתחומים שאינם מבינים בהם ושאינם כשרים לעסוק בהם. כך הם משבשים את פעילותם של "אנשי המקצוע", המבקשים לבנות ולקיים משק כלכלי רווחי, ובתור דמות סמלית היא משמשת גם אותי.
התנועה הקיבוצית הייתה, לפני יותר מעשור, תנועה פורחת וגאה, והיו שראו בה את היצירה המקורית היחידה של העם היהודי ושל מדינת ישראל בדורות האחרונים. תוך שנים ספורות הפכה להיות תנועה מושפלת, שקועה בחובות של מיליארדים, ובעצם פגר מובס, שסביבו מרקדים מכשפים ויידעונים במסווה של יועצים למיניהם, וממרחקים מתחילים להתקבץ סביבם הצבועים לסעודה.
כיצד קרה הדבר? רבים ניסו לתהות ולפרש, לחפש אשמים תחת כל עץ רענן, ולא הבחינו – ממש מתחת לאפם – בדמותה השקטה והחביבה של ברוניה הגננת, שחוללה את כל המהומה.
ואכן, ברוניה הגננת, שעיסוקה בצעצועים, הדיחה את כל אלה שפעם נקראו "משקיסטים", והיום הפכו "בעזרת השם" למנכ"לים ולדירקטורים – לקנות צעצועים לפרויקטים שלהם בעשרות מיליונים, ובהשראתה סיפרו אחר-כך לציבור, עם בוא המפולת, אגדות ילדים, במקום לערוך חשבון נפש אמיתי וכן.
ברוניה הגננת וחברותיה, סוניה המבשלת וגניה הכובסת, הן שעמדו מאחורי כל התבשילים שהוקדחו, בימי ארידור העליזים ואחריהם, וברוניה הפרובינציאלית היא ששיבשה את שיקול דעתם של העושים במלאכה בהתחככם בשועים ובמצליחנים.
ומאחר שמדובר בדמות מרתקת, אשר היא לבדה הצליחה לגרום לכל כך הרבה נזק, מן הראוי לעקוב אחרי קורותיה, ולשם כך אני רוצה לבצע קפיצה שפילברגית מן העבר היישר אל העתיד.
התרמה למען קניית קלנועית
ובעתיד – קיבוץ "עין מצוק", קיבוצה של ברוניה, הוא קיבוץ אמיץ – חדש, לאחר שעבר שורת שינויים בהליכים דמוקרטיים מסודרים, בליווי "מקצועי" צמוד.ולפני שנחזור אל ברוניה, נתוודע אל חניכתה לשעבר בגן – יפית. יפית היא מזכירת רש"ע (רשות שכר עדכני), מוסד מפתח בקיבוץ. הוא מסווג את דרגות שכרם של חברי הקיבוץ. ליפית יש דרגה של מזכירה בכירה. בעלה, איש עם אי-אלה כישורים ועם הרבה מאוד קשרים, זכה לא מזמן במינוי הנכסף של סמנכ"ל לעניינים של מה בכך בחברת "קו-קו-ריקו בע"מ" לגידול עופות, אחת מהחברות הכלכליות שהקיבוץ שותף בהן
עם שתי משכורות טובות יחסית אפשר לחיות ברווחה – אבל תמיד קיים המרוץ אחרי עשירי הקיבוץ, ובדיוק עכשיו, כשהם מתכוונים להחליף את המכונית, צצה הוצאה לא צפויה: מתארגנת התרמה למען קניית קלנועית לברוניה, על-ידי קבוצה מחניכיה לשעבר בגן. כי ברוניה היא היום פנסיונרית וחיה מקצבת הפנסיה הדלה שהקיבוץ ארגן בעבר, במאמצים רבים. את דירתה היפה, הפונה אל הנוף המרהיב, נאלצה מזמן לנטוש, כי הקהילה, שלה שייכות כל הדירות – העלתה במכוון את השכר בדירות היוקרתיות, כדי להרחיק מהן את החלכאים ולהשכירן לבעלי אמצעים מבין הבכירים שבעובדי המפעלים ומבין אנשי העסקים שהקיבוץ קשור אליהם, ושנפשם חשקה במגורים בחיק הטבע. כעת גרה ברוניה בדירה קטנה בקצה הקיבוץ, סמוך למאהל הבדואי, שממנו באים מרבית עובדי החברות הכלכליות של הקיבוץ. בחזית הדירה שרידי גינה מוזנחת, כי ידה לא משגת לשלם לקבלן הגינון.
בעת האחרונה החלה ברוניה לסבול ממחושים שונים, ומאחר שתקציב הבריאות כבר הופרט מזמן, הם הכניסו אותה להוצאות נוספות. העיסויים של גלית מקלים עליה, אלא שגלית מאוד יקרנית. לא כל כך נעים לה כלפי ברוניה, אבל המשכורת של בעלה היא לא מי יודע מה, והנה בחופשה הקרובה, ילדיהם של כל "החבר'ה הטובים" יוצאים לקייטנת סקי בשוויץ, והיא לא תוכל למנוע זאת מילדיה.
הביאה על עצמה את סבלה במו ידיה
היו לברוניה ציפיות להקלה במצוקתה הכספית. היא חברה בקהילת קיבוץ עין-מצוק, ולחברות שבבעלות הקיבוץ הייתה שנה לא רעה, ולכן הייתה ציפייה שחברי הקהילה ייהנו מתוצאותיה. העיניים נשואות בייחוד אל המפעל לסיכות ראש. המפעל עבר הרבה שלבים בעבר, והוא נחשב ל"מפעל בהתארגנות". אחר-כך היה "מפעל בצמיחה" ו"מפעל בהתבססות", ובכל השלבים, שנמשכו שנים רבות ותחת כל מיני שמות, שאב כספים ממשאבי הקיבוץ. השנה האחרונה הייתה מוצלחת ורווחית, וחברים מסוגה של ברוניה חיכו בקוצר רוח לחלוקת הרווחים הצפויה. אלא שחלפו הימים שברונקות, סוניות וגניות בחשו בקדרה. היום יש למפעל דירקטוריון, ששיקוליו עסקיים בלבד, ובדירקטוריון החליטו לחלק קודם כול מענק שמן לבכירי החברה ובונוסים לשאר העובדים. כמו כן, הוחלט על השקעות נרחבות במפעל, שבמרכזן בניית בניין משרדים חדש ומפואר, כיאה לחברה חובקת עולם, ועל מסע שיווק אגרסיבי לכיבוש שווקים חדשים, כי שיווק הריהו "שם המשחק". בכל זאת הגיע סכום כלשהו לקופת הקיבוץ, אבל בהנהלה החליטו שלא לחלקו לקהילה, אלא להשקיעו בבניית קיוסק חדש בצומת, ולשם כך כבר נשלחה משלחת נכבדת לסיור קיוסקים ברחבי תבל.
בקיצור ולעניין, לברוניה, שמתקשה כעת בהליכה, אין כסף לקניית קלנועית, וכמה מחניכיה לשעבר בגן, שלבם נכמר עליה, התארגנו לאסוף תרומות למענה, ומכאן הרי התחיל הפרק על מצוקותיה של ברוניה מקיבוץ עין-מצוק, שאפשר להאריך בו עוד ועוד.
אני מעריך שכמה מהקוראים יגלו בדבריי אהדה אל ברוניה ואל מצוקותיה. כמו כן, אפשר אולי לחשוב שאני מוצא אותה חפה מכל אשמה, אבל אני חושב שבמידה רבה היא הביאה על עצמה את סבלה במו ידיה – כי לא השכילה להבחין שכל תהליכי השינוי, שהועברו בקיבוצה ושהיא שיתפה אתם פעולה, הובילו אל יעד ברור, שאת תיאורו פגשנו בפרק הקודם; כי נתנה ידה לרעיונות "חדשניים" למיניהם, אשר היו ברובם בסך הכול רעיונות קפיטליסטיים פרימיטיביים מראשית המאה, שבחלקם נזנחו זה מכבר על-ידי העולם הנאור; כי אפשרה לכל מיני בעלי מודלים ארגוניים להפוך את קיבוצה לשדה ניסויים לרעיונות העוועים שלהם; כי כדי להמשיך ולקיים חברה של ערכים ועקרונות, קיבלה אל שורותיה חברים אשר בזו בעצם לעקרונותיה ולה, ובקבלה אותם הפכה אותם לשותפים לא רק לנכסיה, שאותם צברה בעמל של שנים, אלא גם לעתידה ולגורלה; כי לא הבינה ששמירה על חברה ערכית היא ערובה לזקנה בכבוד יותר מכל פנסיה, שכל כך התאמצה לארגן לה; כי האמינה אמונה מיסטית, כמו שאחרים מאמינים במים קדושים, בכל מיני סיסמאות אופנתיות, כמו: "הפרדת המשק מהקהילה", "פיתוח משאבי אנוש", "טיפוח מצוינות" וכו', ולא העלתה בדעתה מה מחכה לה מאותם מצוינים טעוני טיפוח; כי לא ראתה ש"הפרדת המשק מהקהילה" היא, בראש וראשונה, הפקעת זכותה להתערב בנעשה בנכסים שהיא שותפה בהם; כי טעתה לחשוב שמערכת כלכלית המבוססת על ביצועיהם של אי-אלה מנכ"לים, המפעילים אי-אלה מאות שכירים זולים, יכולה לקיים לאורך זמן קהילה שלמה, בריאה וצודקת; כי לא שמה לב שאותם חברים, שהלעיטו אותה בסיפורים על חיוניותה של בניית מערכת כלכלית חדשה לטובת הכלל, כבר מיהרו וחישבו כמה הם "שווים" במערכת החדשה – ובדולרים דווקא; כי לא הבינה שבמערכת שכל מטרותיה מסתכמות בחמדנות בלבד, רוב הסיכויים הם שטובת האחד תהיה על חשבון הזולת.
לכן, בואו לא ננוד לברוניה. גורלה היה בידיה, והיא שמטה אותו.
הביא לדפוס: רותם רוזנבוים