נפגשנו ילידי 1936, תלמידי המורה שלום עטיה ז"ל וחניכי קב' רננים של הנוער העובד בק"ח,אני רוצה לציין שהפגישה התארגנה בימים ספורים(משנודע לנו שדליה בלינקי עומדת להגיע לארץ לביקור). "האדם אינו אלא תבנית מולדתו " ואכן – כולנו נוצקנו באותה תבנית ואנו נושאים אותה איתנו ובתוכנו לאשר נלך-ולתמיד. קריית-חיים,בית הספר לילדי עובדים,תנועת הנוער, המורים(בעיקר שלום עטיה שחינך אותנו 4 שנים (מכיתה ג' ועד ו') ואיציק לקח המדריך המיתולוגי מ"הנוער העובד". שניהם זכורים לטוב במיוחד ורבות דובר בהם בפגישה הזאת והיו גם אחרים ,רבים וטובים לאורך הדרך. וכמובן ,אותם ערכי מוסר וחברה שלאורם התחנכנו ושעיצבו אותנו להיות מי שאנחנו עד היום. המשותף העמוק כל כך במהות הפנימית בתוספת הזיכרונות המשותפים מהילדות הנפלאה שחווינו יחד הם שיצרו את תחושת הקירבה והאהבה שחשנו איש לרעהו ושעשו את הפגישה הזאת לכל כך מרגשת.
מגינה