חמסין באביב/ רות ריכטר rrichter@012/net.il
רק אתמול צלפה הרוח
בפני פנינים של קור.
ומִטְרות של עוז וכוח
צבעו עירנו באפור.
פתאום ראו נא! מה קורה פה?!
ים של תכלת, שמש אור!
רוח ים פה מלטפת
כף ידי בלהט חום.
וידעתי: לא טעות פה!
בשמים ריב מדון.
יום של קיץ נעלם לו,
רץ למחוק ענן אפור.
הוא האיר את כל הארץ
במדבר השקה עצים
בגן חימם זקן וילד
העלה חיוך על כל פנים
אלוהים ספק כפיים,
מלאכים שם כעסו:
"נעניש אותו כפליים!
יש מותר ויש אסור!"
למחרת חזר הגשם,
עבים של מים בלהקות.
יום של קיץ אל שמים
חזר ללקות עשרים מלקות.
הציץ האל מתוך שמים,
שמע צחוק אם וילדים.
ולשובב הושיט ידיים,
החליף מלקות בחיוכים.