דני ענבר -שלום לכולם
בשם הצוות שהכין את המיפגש, ברצוני להודות לכם על הופעתכם המכובדת. מי שלא הופיע – ה פ ס י ד !!!! כשהצוות החל בהכנות לפני כשנה, המטרה הראשונה במעלה שהנחתה את הצוות – "על המפגש להיות מרגש
ועם טעם של עוד" ללא הופעתכם המכובדת המטרה לא הייתה מושגת. ואני חושב שהיא הושגה !שוב, תודה לכם המשתתפים !!! בברכה, דני ענבר
דן ענבר שלום לכולם,
הכי אמיתי שניתן, הצלחת המיפגש הינה הצלחת המשתתפים במיפגש.
חבל על אלה שלא הגיעו מסיבה כלשהיא. פשוט ה פ ס י ד ו !!!
תודה מיוחדת לנילי טדניר/דיסקין (מקאמה) ולמיכל למדן/סיטין (הרקדה)
מאת ישראל גרוסמן: תודה על המפגש היה מהנה ביותר
נורית סורבסקי הולדר
כמובן שגם אני מצטרפת לכל הברכות והתשבחות באמת
שכבר אין מה להוסיף.היה נחמד ומרגש .
תהיו כולכם בריאים מה שבאמת הכי חשוב בגילנו.
נורית סורבסקי הולדר.
מלכה גילוני גרושקובסקי. המפגש המבורך
שלום חברים
גם אני רוצה להצטרף למברכים את החבורה המופלאה והיקרה שאיתר .ואירגנה פגישה מדהימה. אני שגרה בקרית חיים 70 שנה זוכה מדי פעם לפגוש חברים ויש לי אפשרות לחלוק חויות ילדות.לעומת החברים הרחוקים אני מבינה לרגשותיהם העזים לחזור ליום אחד לילדות. אני רוצה גם לברך את האתר של גייזי המדהים והמקסים שמאפשר לנו להתכתב ולתקשר. כל הכבוד לגייזי.עבודה מדהימה.
אני שולחת תמונה שלנו מכתה בבית הספר מגינים. כשלרוב הבנות עוד היו ברטים בשיער.לדעתי הסרט של טובלה קוט הכי יפה וגדול. ושוב הלואי וניפגש לעיתים יותר קרובות בשמחות ובבריאות טובה.
באהבה '
מלכה גילוני גרושקובסקי.
קרית חיים.
נירה רוקח/גרינברג שלום לכולם.
אני מצטרפת לתודה של דני לכל באי המפגש ומתנצלת על שיצאתי בחופזה בלי להיפרד. אתם יודעים, האדם מתכנן ואלוהים צוחק. הוא צחק גם ממני והייתי חייבת לצאת. היה כייף לפגוש את כולם וחבל שלא הגיעו גם חברים נוספים. זה בהחלט השאיר טעם של עוד. אז שניפגש בשמחות.
חג שבועות שמח!
נירה גרינברג רוקח
אורה זרנקין: עוד שלום גם ממני,
כדי לא להיות דביקה,אכתוב מהרהורי לבי-התרגשתי לפגוש את כולם,את אלה שלא ראיתי 52 שנה!!! והיו כאלה,וגם את אלה שהתראינו אצל תלמה לפני שנה אני חושבת שראוי לנסות ולקיים מפגש שכזה מדי שנה על מנת לנסות לשמור על קשר,כל עוד כולנו רהוטים ,כולנו במלוא חושינו,ויכולים להנות מפגישה שכזו.תודה לדנים-ענבר וקורן על הכל,לאלה שהטריחו עצמם מרחוק ומקרוב,חג שמח,הרבה בריאות ולהשתמע.
אורה זרנקין
מיכאל אורון/הורנונג=תודה
לדני ענבר, דני קורן, דוד רוזנפלד וכל צוות המארגן את מפגש
ה – "שבעים" יישר כח והרבה כבוד על :
א. היוזמה.
ב. התכנון .
ג. הארגון.
ד. וההוצאה מן הכח אל הפועל.
היום היה יום מאד מרגש, מעניין, מסקרן ובלי ספק מכובד.
הפגישה עם הנערים והנערות שהיינו, הפגישה למעשה אותנו
עם עצמנו, ונתנה לעניות דעתי, מבט רטרוספקטיבי על עצמנו ,
ועל מי שהיינו במחיצתם בנערותנו לא מעט שנים .
הזקנה (אשר כרונולוגית כך אנו, לפחות במונחים של פעם)
כנראה גם גורמת לאנשים להיות רגשנים יותר ומכילים יותר את זולתם.
אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו לשוב ולהפגש לאחר
כמעט 50 שנה (עם אחדים אף יותר מכך).
תודה, איחולי אריכות ימים בבריאות טובה.
מיכאל אורון (הורנונג)
תודה מיוחדת לדני ענבר, דני קורן ודוד רוזנפלד, ולנירה ואורה!!!
היה לי מאוד נעים לפגוש את כולם ולהיזכר בימים עברו . הכל היה
במינון הנכון, לטעמי.יישר כח! ולהתראות במפגשים הבאים.
אילנה אלנקווה (וובר)
המפגש היה מקסים ומרגש. נהנינו מכל רגע. כל הכבוד למארגנים.
מצפים למפגש הבא.
תודה וחג שמח!
שמחה ורחל הראל
תודה לכם!
היה מרגש ונפלא. מוצלח ביותר. הורגש שטיפלתם
בכל הפרטים, קטנים כגדולים. כל הכבוד והמשך עשייה פוריה עוד
שנים רבות, ובבריאות טובה.
דבורה אשוח (קציר)
מצוויגי :שלום חברים,
חוויתי היום מפגש מרגש במיוחד אליו הגיעו עשרות חברים וחברות שאת חלקם לא ראיתי ב 50 השנים האחרונות. היה כיף לראות את כולם ולהיזכר בימי הילדות והנערות היפים בקרית חיים. תודה לדני ענבר ולשאר חברי הוועדה המארגנת דני קורן, נירה ואורה שהכינו והוציאו אל הפועל מפגש שבועות ע"ש עמוס כרמלי ז"ל מיוחד במינו ותודה לכל יתר החברים והחברות שתרמו לתוכנית המרגשת והיפה. מי יתן ונזכה לעוד מפגשים רבים ויפים כאלו בהמשך. שמעתי במפגש גם כמה "רמזים" על גילנו המופלג והמשמעויות השונות הנובעות ממנו וחשבתי להציע רעיון (נא לא לפסול אותו על הסף). מכיוון שלכמה חברים יש קושי להגיע למפגש בשבועות עקב כל מיני התחיבויות משפחתיות, ומכיוון שבגילנו המופלג קשה לדעת בכמה מפגשים עוד נוכל כולנו להשתתף, אולי כדאי שנפגש פעמיים בשנה, נניח בשבועות ובסביבות החגים של תחילת השנה. מה דעתכם?
באהבה רבה
צוויגי
עזרא אורני-תודה :
דני ענבר, דני קורן, אורה זרנקין, נירה רוקח ודוד רוזנפלד יקירינו. עשיתם דבר נהדר! כל מה שכל המגיבים עד עתה אמרו נכון מאד – היה מרגש, מזכיר המון חוויות מהעבר, התבררו עובדות שהיו לי לפחות – חדשות, כי אתמול שמעתי אותן בפעם הראשונה והן השלימו חללים בפאזל של חיינו והעובדה שאחר כך, האדרנלין של הכנס המשיך עד שעה מאוחרת בלילה ומנעה ממני להירדם, אומרת בעצם הכול – אכן אתם חברה'מנים אדירים ומגיעה לכם תודה ענקית. מלצר – זה שאתה רצת הכי מהר מכולם, עוד לפני שהיית ספורטאי מצטיין לאחר מכן, (הרי בכתה ז' כבר רצת 60 מ' ב – 7 שניות !!! אתמול שמחה הזכיר לי שאף פעם לא הצלחנו להשיג אותך – לא אני ולא הוא…) זה ניכר עד היום. לפני שמישהו מאיתנו הספיק להפנים ולעכל ולנסות להודות – אתה כבר הודית לכולנו ואם אני מבין נכון – אתה כבר רץ הלאה קדימה וזה פשוט נפלא. אז כמו כולנו – אני מצטרף לתודה ממני ומכול האחרים. אכן – מי שלא בא בוודאי הפסיד בענק ובהחלט כדאי וצריך לנסות ולקיים כנס כזה שוב מדי פעם – בוודאי כדאי לפני חלוף חמישים השנה הקרובות… הדבר ייתן הזדמנות לכל אלה שלא היו, מכל סיבה שהיא, לבוא בפעם הבאה, דוד יוכל להשלים ולשפר את המצגת עם תמונות נוספות שלא הצליח להכניס אליה עד עתה, (שרה הוברמן לא סולחת על תמונה שלא נכנסה…) ועם תמונות חדשות שנשלח אליו וכדאי גם לשקול תוכנית שתכלול סיפורי חוויות אישיות על ידי המשתתפים, כחלק מתכנית היום. באופן די מוזר אנו כולנו אוהבים להיזכר בדברים טובים, אך גם הרעים שהיו אז מצטיירים פחות גרועים היום, עם חלוף השנים. אתמול אמרתי ליוסי נודל וגם ליעל, שאחרי ששלמה חרובי טבע באסון, הוא – נודל, יכול להיות פחות מודאג מהמרד שבוב ניסה לעשות עליו, (בכתה ג'), אז נודל אומר לי שחרובי כבר הפסיק הרבה לפני כן מהניסיונות, כי הוא ידע היטב במה שזה עולה לו… מוישיק ואני יכולים לספר לאלה שלא היו נוכחים, יחד עם המחנך אברהם שימחוני, איך טיפסנו על מגדל המים של הקריה, (שהפילו אותו לאחרונה) בטיפוס על הצינור החיצוני, כי דלת הברזל הייתה נעולה במנעול שלא יכולנו לפרוץ, כי מוישה רייס, שהיה מומחה בפריצת מנעולים לא היה איתנו בכתה ולא רצה לטפס עד ראש המגדל ועוד המון סיפורים. לאחרונה שמתי לב שאני באופן אישי, השתתפתי באירועים, שמעט מאד אחרים היו שותפים להם – אחד או שניים. זה כולל אירועים מסעירים מאד בתולדות המלחמות, שבהן השתתפתי, אך גם אירועים שלמשל – רק מוישיק ואני ומוישה רייס השתתפנו בהם, ומוישה רייס כבר איננו, ואם לא נספר עליהם או – כמו שמוישיק אמר אתמול – נכתוב אותם – הם פשוט ייעלמו, וזה חבל מאד, כי חלק מהם היו דברים מדהימים ממש.אם נהייה יותר בטוחים בהשתתפות רבים, בוודאי גם יותר מדריכים שלנו מהתנועות יצטרפו. הרי גם הם – כמו שאמר יונתן זמיר, די מופתעים, (כמו כולנו) שהחניכים שהם אירגנו בכתה ד' ואחר כך הדריכו עד סוף התיכון – אלה הקטנטנים הגיעו לפתע לגיל שבעים. כמו לרובנו – גם לי זה לא נראה סביר בכלל! הצטערתי לאחר מעשה שאת הדברים האלה לא אמרתי מייד, סמוך לפני סיום הכנס, במיקרופון בנוכחות כולם, אך טוב מאוחר מלעולם לא ואני מקווה שתקבלו את ברכתי – כמו את אלה של כל המברכים האחרים, בשמחה וברצון. בהחלט יישר כוחכם והרבה כבוד והערכה על כל מעשיכם.
עזרא אורני
יהודה פאר
שמח על האפשרות להודות לכם על הארגון, האווירה הנהדרת והכבוד שהענקתם לנו בעבודת ההכנה שלכם והנוכחות של כולם. יצרתם רף ציפיות גבוהה ואני שמח ונהנה על כך.
בכבוד והערכה
יהודה פאר [פריינטה]
מנירה זינדל/שטהל
לצוות המארגן ולכל באי הכנס,גם אני מצטרפת בתודה ובהערכה ליוזמה, לארגון ולביצוע של הכנס.הרגשתי גם לפני הכנס, בכנס עצמו ולאחריו שעברתי מסע בזמן ובמרחב. זה עורר בי זכרונות שונים מעברי שלי ומעברנו המשותף. ורובם נעימים (זה כנראה אופייה של הנוסטלגיה…).
תודה מקרב לב
היו בריאים
נירה זינדל- שטהל
פר-עזה
נצחה בר-גל אפשטין : לכל בני מחזור 1942
תודה למארגנים, כוחכם כוחינו בידנו.
מכל קצוות הארץ הגענו והתרגשנו.
אנחנו נראים נפלא יותר טוב מהמדינה.
אמנם כמה חסרים וחבל. יהי זכרם ברוך.
מאחלת לכלם בריאות לעתיד.
ההרגשה שעוד לא תמו שאיפותינו ומעשינו.
להתראות במפגש הבא.
בברכה נצחה בר-גל אפשטין.
שולה ומוישיק ניב: תודה על הכנס המרגש
למארגנים היקרים ,דני מלצר, דן ענבר ודני קורן ,דוד רוזנפלד ,
אורה זרנקין , נילי טדניר , צווגי ולכל מי שתרם מזמנו ומרצו
לקדם את המפגש :\היה נהדר, מרגש ומחמם לב .
כל הכבוד על היוזמה ועל העבודה הרבה שהשקעתם .
להתראות בשמחות
שולה ומוישיק ניב
נירה שפריר וברוריה רז
לאחר כל התודות גם נירה ואני רוצות להוסיף מספר מילים וראשית להגיד תודה מקרב לב לצוות המארגן שבלעדי השקעתכם הרבה כל זה לא היה מתקיים. לכל המשתתפים שהגיעו מכל קצות הארץ ובאמת כמו שנאמר אח, פגישה שכזאת. בשבילנו, שהקריה היא כבר רק נוסטלגיה, זה היה מרגש והחזיר אותנו לרגע קצר הרבה שנים לאחור. ושוב תודה לכל המארגנים והמשתתפים
נירה שפריר, ברוריה רז
נחל עוז
שוקה (וואלך) הראל.: תודה למארגני המפגש.
שנים שלא השתתפתי במפגש החברים, ולא משום שלא רציתי ו/או לא יכולתי, פשוט לא ידעתי על קיום מפגשים כאלה.אני יודע עד כמה טרחתם לאתר את כול החברים ומוקיר את המאמצים שעשיתם לאתרני, דבר שבסופו הצליח ביוזמתו הברוכה של חי אלופי שהצליח אחרי עמל רב להשיגני ואודה על האמת שכאשר צלצל אלי (וזיהיתי את קולו אף שלו דברנו "איזה" עשרים שנה) התרגשתי מעמקי נפשי לשמוע על ההזדמנות למפגש החברים.לפיכך, שמחתי מאוד על קיום המפגש האחרון בו פגשתי את חברינו הרבים.הצטערתי לשמוע על חסרונם של חברים ותיקים, אך התנחמתי בחברינו הרבים שבין החיים.תקוותי היא כי בעתיד, יקוימו מפגשים סדורים בהם נתראה ונשמח בצורך להספיד, רק את אלה שהלכו מאיתנו עד היום, מבלי שנצטרך להוסיף לרשימת המוספדים, שמות חדשים.הארגון היה מצויין וההנאה מלאה.על כול אלה ועל ההשקעה שהשקעתם במימוש החזון, תהיו ברוכים.הרבה תודות מקרב לב וכבר מחכה למפגש הבא.אשמח באם תאורגן רשימת חברים עם טלפונים/פלאפונים, כתובות ומיילים, כך שנוכל לפי רצוננו להיות בקשר קצת יותר אישי ויותר חברי ולהלן אתן את פרטי האישיים:
נשוי ל: דיאנה הראל.
גר ב: מכבים – רעות (מ"ר) רחוב חרוב 84 מכבים.
מיקוד 71799 מודיעין (מכבים כיום היא חלק ממודיעין)
טל בבית: 08-9261445
פקס בבית: 08-9261049
נייד: 052-3680905
מייל: [email protected]
וגם (רק כגיבוי) [email protected]
שלכם מכול הלב
שוקה (וואלך) הראל
מי שצילם בסטייל או בוידאו מי שרוצה לכתוב רשמים –אפשר לשלוח אלי לפרסום באתר , גייזי