:חיילים לא יוכלו לנסוע חינם ברכבת
בימי ראשון עד השעה תשע בבוקר.
תגובה: לפי לחן "הקטר" של יוחנן זראי.
בתחנה בבאר שבע עמד חייל
שמספרו שבעים ארבע מאות ארבע עשר
חייל עייף תשוש חייל עם תיק עצום
עמד בתחנה כי הקרון חסום.
הגיעה עת לזוז ברכב הממונע
בקושי יש מקום לשים את עצמך
ליבו של החייל התחיל אזי לפעום
איך יוכל לנוע אל עבר הצפון.
וצי'ף צי'ף צ'ף
החייל נשף
ותיק תיק תק
הפז"ם דפק
ואז החייל לעצמו חשב
אין התחשבות ואין שליטה
על המצב.
בדרך לבסיס הוא התקדם לאט
נסע באוטובוס ישב וקצת עמד
עבר על פני גשרים עבר על פני כבישים
וכשנוסעים לאט העצבים עובדים.
החייל גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שככה לא יוכל דבר כבר לעשות
רעיו החיילים איתו הם מסכימים
ההחלטה הזאת ירדה מהפסים.
וצי'ף צי'ך צ'ף
החייל חולם
ותיק תיק תק
ולבו הולם
ואז הר"סר את דרכו חסם
הלכה לה החופשה
הלך לו הפז"ם.
שוכב אותו חייל במארב קשוב
מונע ממחבלים כניסה אל הישוב
מגן הוא בגופו תמיד בהצלחה
גם על אלו שחסמו לו את המסילה.
הגיעה עת לחשוב שנית ולהפנים
לתת את הכבוד כולו לחיילים
יש לזכור תמיד שעם שהוא גאה
מסיע את חייליו לפני המחנה.
וצי'ק צי'ק צ'ק
החייל גאה
ותיק תיק תק
החייל מודה
ואז פס אחד לשני לחש
שוב מסיעים את החייל פה
מחדש.
כתב יוסי וולך
21.1.2012