צוויגי –אופנועים :
אופנועים היו לקרייתים בני השנתון שלי (1942) עוד לפני קומנדו מריו ואפילו BSA מודל 1942 מעודפי הצבא הבריטי (מושיק קבשנייבסקי בעת שהיינו סטודנטים בטכניון). באותה תקופה נפוצו אופנועים שהביאו איתם עולים חדשים מהגוש המזרחי. אני לדוגמא החזקתי בבעלותי אופנוע איז' רוסי מודל 1956 שהיה העתק של ה DKV הגרמני. לאחרים היו אופנועי JAVA צ'כים אם אינני טועה (שמריהו בירן למשל) וכמובן היו לנו ווספות ולמברטות (עמוס אלפסי, מיכה חן, שלמה חרובי ז"ל ואחרים). אמנם לא ישבנו על הברזלים ליד קולנוע אורות ולא הסתבכנו בקטטות בנתניה אך היינו עורכים טיולים רכובים בארץ בחבורה עליזה לא פחות כאשר במושב האחורי חיבקונו הבנות.
אותי שימש האופנוע רבות כדי להגיע לטכניון וממנו למקומות שבהם עבדתי חלקית כדי לממן את הלימודים. עבודות אלו כללו הדרכת חוג לשרטוט וחוג לריקודי עם בבתי הספר בקרית חיים ובקרית ים. הנסיעה מקרית חיים לטכניון באופנוע היתה אורכת כ 20 דקות לעומת נסיעה של למעלה משעה בשני אוטובוסים האחד מהצריף בקריה לחליסה ומשם באוטובוס נוסף לטכניון בנווה שאנן. החיסכון של כשעה וחצי ביום על נסיעות הלוך ושוב לסטודנט בטכניון עם עומס הלימודים והעבודות היה משמעותי ביותר ושווה כל לירה שהוצאה על האופנוע. אגב, רוב האופנועים הללו היו בעלי מנוע שתי פעימות והשתמשו בדלק שעורבב בשמן במתקן הזנה ידני מיוחד בתחנות הדלק. תאונות לא חסרו כפי שתיאר דני והרכיבה בחורף בגשם הייתה חוויה לא נעימה במיוחד. הימים הללו חלפו והיום זבי החוטם משתמשים במכונית המשפחתית (למי היה פעם דבר כזה?) או מקבלים במתנה מהוריהם מכונית משלהם וכל השאר הוא היסטוריה.
צוויגי
זמן קצר אחרי הצילומים הלך מוטהל'ה לעולמו יהי זכרו ברוך.
יחזקאל ניסנוב וירטאוז קרייתי אחר על אופנועים , היה פעיל עליה: רוכב על האופנוע לאירופה מתחתן בנישואים פיקטיביים ומעלה את "כלתו" ארצה רכובה על האופנוע.
יעקב משולם ז"ל מספר על תקרית האופנוע של ניסנוב
יום אחד, יצא ניסנוב, שהיה נצר למשפחת ניסנוב מן "השומר", לנסיעה לעבודתו בחברת- החשמל בחיפה, רכוב על גבי אופנוע עם סירה. ניסנוב היה קטוע רגל והיה לו תותב, שהיה מחובר לירך בחגורה. ליד בתי- הזיקוק, על הכביש, הייתה מהומה. החורנים, שעמדו להיכנס בשער המפעל, התפרעו. ניסנוב בדיוק עבר שם, ראה את ההמון המתפרע וניסה לעבור במהירות, אך לא הצליח והאופנוע התהפך, כשהוא פוגע באחדים מן המתפרעים. ניסנוב עף מן האופנוע ונפל על הכביש. מעצמת המכות נקרעה החגורה של התותב ורגל עפה והייתה מונחת על הכביש, כמטר לצדו. המתפרעים רצו לעשות בו שפטים והחלו מתקרבים
לעברו בצעקות מקפיאות- דם. ניסנוב, שהיה בהכרה, לא התבלבל, זחל לעבר התותב, הרימו והניפו לעבר המתפרעים. הללו ראו ולא הבינו. פלצות אחזה בהם והם נבהלו וברחו. השוטר הבריטי שעמד בשער, ראה שהערבים בורחים והחליט לבדוק, באיזה נשק בלתי חוקי הבריח היהודי את הערבים….. בינתיים יצאו מבתי- הזיקוק פועלים יהודים, שברובם היו קרייתים וחברי- ההגנה ואספו את ניסנוב אליהם.
דב אהרונוב 22/08/07 – חשבתי במשך מספר ימים שאני ילד מאומץ
לאחי יקיר היו לפעמים רעיונות די מעצבנים ל"מתיחות". באחת מנסיעותינו באופניים בקרית חיים של פעם כשיקיר רוכב ואני מחזיק בו מאחור – הוא לפתע אומר לי ככה : יש לי משהו חשוב לספר.זה סוד ענקי ואוי לך אם תגלה לאבא ואמא שהדלפתי לך, תישבע שלא תגלה" . ברור שהסתקרנתי מאוד . ואז הוא מגלה לי את ה"סקופ" ."דע לך שאתה ילד מאומץ . כמו שאתה שם לב היחס אליך הוא מצויין אבל מובן מאליו שילד מאומץ זה ילד מאומץ " . חשתי ממש אומלל . בן רגע הבנתי את פשר כל האפליות לטובת אחי. שאלתי את יקיר לנסיבות האימוץ . הוא הסביר לי (הכל התרחש תוך כדי נסיעה באופניים ברחובות הקריה ) שמצאו אותי בגינה שלנו ושאי אפשר לדעת בעצם מי ההורים האמיתיים . הייתי המום . אני חושב שהייתי בן 8 או 9 . הגענו הביתה ואני מעביר במוחי את כל העוולות שנעשו על ידי הורי מיום הולדתי עד הלום – והגעתי למסקנה החד משמעית שאחי צודק ! רק ככה אפשר להסביר אפלייה בסדר גודל כזה ! יקיר הזהיר אותי שוב שאסור לי בשום אופן לספר להורים כי נשבעתי! את מי אשתף ?? הרי זו בושה נוראה !! מעמדי בקרב חברי יהיה נמוך ביותר אם רק ייודע להם ! … לא ! ברור שאני לא יכול לשתף אף אחד .
אימי חשה שאני מוטרד . אחרי מספר ימים היא הצליחה "להוציא" ממני מה מציק לי וגרמה לכך שאפר את שבועתי . לתדהמתי היא פרצה בצחוק – מתעלמת ממצוקתי הקשה .אני לא התרשמתי מצחוקה ודרשתי הוכחות! לאחר זמן קצר הרגיעה אותי ושוכנעתי שזו היתה סתם "מתיחה" .
בעצם אני מתפלא על כך שאחי לא קיבל עונש – ככה לפחות אני זוכר – על המתיחה הדי נבזית הזאת. אבל זו הייתה כנראה המדיניות של הורי . מינימום התערבות ביחסים בינינו . אין לי תשובה ברורה אם הם צדקו או לא .
דוביק