זה היה צפוי וידוע
כשאובמה יהיה תקוע
עם ההחלטה
על דחיית ההגירה
של השגרירות האמריקאית
מתל אביב לבירה.
אנחנו מצידנו
לא נמחא להחלטה
הזאת כפיים
מה גם
שזה נפל בדיוק
בחגיגות "יום ירושלים".
אך נצטרף לאובמה
ונחשוף את שיקוליו
בקבלת ההחלטה
ואת מה שלו ולנו ידוע
כי מה שצריך
לעלות לירושלים- תקוע.
קחו למשל את הרכבת
זאת שצריכה לנסוע
מתל אביב לבירה
זה מה שאמורה להיות
הרכבת המהירה.
שנים שמשרד התחבורה
את הפרויקט "מרים"
הוא כבר הזיז עבורה
כמות אדירה של
עפר וכספים.
כבר חפרו מנהרות
והציבו תאורה
ועדין לא רואים
את האור שבקצה המנהרה.
ומעת לעת,
מודיעים על דחיית
סיום המשימה
ולך תדע,
מתי תושלם המסילה?
והתוצאה?
רכבת כמו שמרחו את גלגליה בדבק
שנוסעת במהירות של הרכבת העמק.
אז מה הפלא,
שמה שעולה לעיר
נוסע דרך הכביש "המהיר".
ואז העלייה לירושלים
מתחילה להזדחל
על פי רוב
בין שער הגיא
לגינות סח-רוב
ושנכנסת כבר לעיר
אתה ממש המום
כי הכל פשוט סתום
ואתה שואל את עצמך
איפה המיליונים שהוקצבו
לאן הם הלכו?
וכתשובה אתה אומר
לעצמך אגב,
שמישהו שר עכשיו
"ירושלים של זהב".
והרכבת הקלה,
זו שאמורה לתת
לתושבים הקלה
בכל הקשור
בנושא התחבורה
כל פעם שמנסים
איזה קרון
לכולם זה תקוע
כמו עצם בגרון.
ואנחנו, שפועלים נגד
כל חלוקה כואבת
חילקנו את העיר
עם טווי הרכבת
ואומרים, שהרכבת
גם הרסה
לרבים את הפרנסה.
והרבה ירושלמים
אומרים זה לזה
בשביל מה היינו
צריכים את זה?
וגם בכנסת,
כל דיון שעולה
בנושא ירושלים
לפעמים גם יורד
אחת ושתיים.
וכשעולות ההצבעות
רואים שלא הכל מאוחד
וההחלטות על ירושלים
לא מתקבלות פה אחד.
וכשקוראים על מה
רצו לוותר בעבר בירושלים
המנהיגים ללא בושת
צריך לשלוח אותם דחוף
לגבעת התחמושת.
ושם על הגבעה
הם ישירו את
אשר הם רואים
"מעל פסגת הר הצופים".
אז אתם מבינים עכשיו,
למה אובמה
קיבל החלטה
שלגבינו היא
מלאת מרירות
להקפיא את ההחלטה
על העברת השגרירות?.
אבל סלח לי כבוד הנשיא,
שאני שואל אותך שאלה
ומחכה לשמוע ממך
האם הקפאה או העברה
או כל תחזית
הייתה גורמת לך לתזזית
אם היו פוגעים במעמדה
של עיר בירתה
של ארצות הברית?
כתב יוסי וולך
4.6.2011