מוטקה ברק : הדלקת נרות לכבוד שבת

 

יצאנו בשעת בוקר מוקדמת מסן דייגו,עלינו על כביש 5 פנינו צפונה. אחרי נסיעה ארוכה וממושכת.הגענו בשעה טובה אחר הצהרים לעיר רינו במדינת נבדה. בדרכינו נקלענו לסופת שלגים עזה  הכל לבן, הכביש השחור נעלם. בישראל הפס הצהוב מסמן את שולי הכביש ואילו כאן בחוכמה רבה הפס הצהוב באמצע הכביש . נוסעים על הפס הצהוב בדביקות רבה , לא רואים ממטר, כמו ששר אריק אינשטיין. התפללנו את תפילת הדרך למרות שאיננו מאמינים. יצאנו מסופת השלגים בשלום לכן באפשרותנו לספר את סיפורינו הבלתי יאומן. בפנקס רשומה הכתובת  אליה אנו מבקשים להגיע אל חברתנו נינה. שעת דימדומים השמש כאן שוקעת מהר. ויש לנו מעט מאד זמן למצוא את הכתובת לפני שחשכה תיפול עלינו.רינו עיר גדולה כחצי מיליון תושבים, אבל הכל כאן כל כך שקט בשעה זו של היום. אין את מי לשאול. נכנסנו לקיוסק להתרענן.  שתינו כוס קפה וקנינו את מפת העיר.בתקווה שנוכל לנווט אל הכתובת הרשומה בפנקס. ובינתיים פגש אותנו נער חמד שמתעניין  בזרים תועים ,ראה אותנו מתלבטים ומציע להביא אותנו אל הכתובת המבוקשת. ברור שהוא מצפה לטיפ .גם בלי עזרתו של הנער הנחמד היינו מוצאים את הכתובת .נינה חיכתה לנו  ליד הבית,התקבלנו במאור פנים,בהתרגשות רבה.עם הכנסנו לבית אנו שומעים,קול בצליל קצת מוזר ברוכים הבאים, ברוכים הבאים, באנגלית.תוכי, ציפור גדולה עומדת על אדן החלון היא שמדברת אלינו. נינה מסבירה  השכנים נסעו לחופש וקיבלנו את התוכי ל"ביבי סיטר" וכשהם חזרו מחופשתם התוכי מסרב לעזוב  ולשוב לבעליו  וכך נשאר אצלנו.לרשותנו חדר אורחים מרוהט טיפ טופ כל מה שצריך.אחרי מקלחת חמה ומרעננת המסלקת את עייפות היום .אנו מוזמנים לארוחת ערב.וכאן נכונה לנו הפתעה,נינה מוציאה מהארון זוג פמוטים,מצמידה נרות גדולים ולבנים ועורכת קבלת שבת.איזה יופי קבלת שבת בניכר.אני יושב ומתבונן בנרות הדולקים מסתכל על הפמוטים היפים,אומר למאירה בלחש" הפמוטים היפים האלה מוכרים לי,נחכה שהנרות יגמרו לדלוק ונסתכל בתחתית הפמוטים."בוצע את החלה מברך על הלחם בעברית, מרים כוס יין ומברך באנגלית , ארוחת ערב חגיגית,מיוחדת במינה . אנו פונים לשבת בסלון מתכננים את הטיול למחר,בוחרים בטיול טבע בלי חנויות! להקיף את לק תאו אגם גדול הסמוך לעיר,ולבקר במוזיאון המציג את האינדיאנים שחיו פה בעבר לפני כמאתיים שנה. ובינתיים הנרות דועכים, ובלי נימוס יתר אני מרים פמוט אחד וכן את השני,ולהפתעתי אני רואה את חתימת ידה של מאירה באופן ברור מ.ב. ואכן צדקתי אלו פמוטים שמאירה עשתה.בסיום כל מוצר שמאירה עושה היא נוהגת לחתום את החותמת המיוחדת שלה. דרך ארוכה עשו הפמוטים לכאן. חברים של נינה וניק שהיו בטיול בישראל, בקרו בגדות  קנו את הפמוטים הללו . ובהזדמנות מיוחדת נתנו אותם במתנה ,והרי הם כאן סובב עולם. "בדרך כלל אני מדליקה נרות בפמוטים אחרים" אומרת נינה אבל משום מה איזה יד נעלמה הביאה אותי להעמיד על השולחן את הפמוטים המיוחדים האלה,לכבודכם! אכן יד הגורל אשרי המאמין.  אחרי יום טיול מאד מעניין,סיימנו בביקור בקזינו שיש מהם הרבה בעיר רינו.לא הרווחנו ולא הפסדנו רק להתרשם ,מכונות המזל משקשקות האורות צבעוניים מנצנצים לא מבחינים בין יום ללילה והכל רועש  גואש, מכונות המזל לא מפסידות,שמנו דולר אחד במכונת "זכה במיליון" , הורדנו את ידית המכונה! לא זכינו. המסעדה בקזינו מבטיחה מכל טוב.נהננו מאד .

                                                                                  

נפרדנו לשלום ממארחינו הנהדרים. לפנינו דרך ארוכה  לסן דייגו מאירה ואני לא ידענו שזו תהיה פרידתנו האחרונה.  נינה לקתה במחלה ממארת, ונפטרה,בשנת ה-66 לחייה

יהי זכרה ברוך.

     מוטקה

Candels

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *