היה זה מפגש מרגש ומענין של הקשישים בני ה-80 שמזה שנים
רבות לא נפגשו ומי יודע עוד כמה יעדרו בנוסף לאלו שמסיבות
הגי ל ומצב הבריאות נאלצו לוותר על ההגעה. הכנס שהנהלת
בית יד לבנים תרמה לנו היה מקום נהדר לקיומו כאשר אנו
חוגגים עתה גם מלאת 63 שנים למדינה והשילוב בין שני ימי
ההולדת של שמונים לנוכחים ולרעינו עם חג המדינה מצא
מקומו בבית זה בגאון. הכנס היווה מקום לרגשות והתרגשות
לכולנו ועל כך תודה מקרב לב לכל מי שעשה להצלחתו,החל
בבנותי שעשו מעל לכל לסדר ולכיבוד,למקהלת צלילי הקריה
שליד בית יד לבנים ולהקת ניצנים אלה הילדים שבהופעתם
הגישו מעין שי מהצאצאים לקשישים,לנגנים נועם וכן ליוסי פרגר
בן הקריה שדאג לסידורים הטכניים ויותר מכל לשולה ורמי
מנהלי הבית שתרמו את אפשרות קיום הכנס בליווי ובציון
המונצחים בחדר ההנצחה של חללי הקריה עד כה.
ציון מיוחד ומרגש ניתן לחברינו וחברותינו שהלכו משך השנים
לעולמם ובטוחני כי לא מעטים הזילו דמעה לזיכרם,כך תודה
לעודד דונייץ יו"ר הועד בקריה שהביא דברי ברכה לכולנו גם
בתפקידו ואף כאחיין של חברנו פופקה הוא מרדכי דונייץ ז"ל.
לבסוף תודה לכל המתכנסים ואיחולי בריאות עוד שנים ארוכות
ובתקווה כי יזדמן לנו להיפגש גם בשנת התשעים בכושר בריאות
ובאושר
.
חזרתי והבטתי בלוח הזיכרון שערכתי, בו הופיעו חברינו וחברותינו שהלכו לעולמם עד כה. במיוחד נתקלה עיני במשה אלנקווה שנפל בקרבתי במלכיה שנת 1948 כאשר כולנו היינו אך בני שבע עשרה ועודנו בני תשחורת צעירים החולמים על אהבות ובנייה לעתיד.משה או מוסה רענו זה היה לנו מעין מפקד ומנהיג כמי שניחן בכושר מנהיגות בקבוצתנו היא "שלהבת" של התנועה המאוחדת בקריה. מוסה היה לי במיוחד חבר בנפש כי הוא שהכניס אותי לתנועה היו ימים שהיווה ראש וראשון בין שלושה כאשר ברחנו משיעורינו הוא,אביהו קופפרשטוק ז"ל ואנוכי לרחוץ בים התיכון ושמר עלי כבבת עין בשחייתנו ממנו למדתי לשחות, מוסה שהיה שכן לבית הורי ברחוב מאחורינו ראה בי בן טיפוחים והוא שממש גידל אותי עד לפרידתנו הסופית,כשם שהמדריכים שלנו במיוחד רפי טריפון מי שהיה אחי ושכני ליוו אותי בדרכי לימים רבים.כך הרהרתי על מוסה החסר היום והוא וודאי היה מי שנותן הטון בכנס הזה שלנו עתה.,אילו התאפשר הדבר עימו.
ישראל קסטנברג
ברכותי לגולשי האתר
ישראל קסטנברג
מפגש בני ה-80 :תמונות מחזור מאז ועד היום
.