כישרותי רווחה
כותרת: מהבוקר אין שרותי רווחה
10.000 העובדים הסוציאליים פותחים בשביתה.
אף פעם זה לא מקצוע פופולארי
להיות בארץ עובד סוציאלי
עוד מימי סלאח שבתי וחבובה
זאת לא הייתה עבודה שרצו בה
כי זאת לא נחשבת עבודה עם כבוד
זאת עבודה תובענית
שדורשת עוד ועוד.
בעיני רבים זאת
פשוט שליחות עליונה
שליחות שלעיתים אתה
שוחה בה עמוק ברפש
שסוחטת ממך את הבריאות
ואת נימי הנפש.
זאת עבודה שיש בה
הרבה מן הסיכון
לעיתים אתה משמש כחיץ
או כקיר מיגון.
זאת עבודה
שאין לה זמן ולא שעון
ולעיתים שאתה שב הביתה
סחוט כלימון
ולפתע מצלצל הטלפון
ואתה נכנס מיידית
למצב היכון
כי מהעבר השני
מבקשים סיוע
והקול נשמע מאד פגוע
במצב של תשישות ועילפון.
ואתה, נענה מיידית לקריאת הטלפון
ללא פקפוק ותהייה
כי אתה חייב לפעול
במהירות וללא דחייה.
אתה חייב כמו לבצע
פעולת החייאה
לעשות משהו
הרואי או מאגי
כדי שזה לא
יסתיים באופן טרגי.
ואתה יוצא למשימה
עם מחשבה מה יהיה כעת
כי העבודה שואבת אותך כמגנט.
כי איך אפשר להיות אדיש
לקול תחנוניו של קשיש
שמתוך דירתו העלובה
מחפש עזרה מחפש תמיכה.
איך אפשר
להמתין ולחכות
שצריך לטפל באישה
עם פנים מוכות
ולחבק אותה ללא מילים
ולהסתירה מבעלה
התוקפן והאלים.
ולפעמים, יש וצריך
ללוות ילד לבדיקה
כי על גופו התגלו
סימנים של תקיפה.
זה ילד שנולד לתוך עולם אכזר
זה ילד שאינו יודע אם ישנו גם מחר.
העובדים הסוציאליים
אתם עבורנו נושאי הלפיד
אתם ההווה והעתיד
עבודתכם המסורה
ומלאת ההוד
צריכה לאפשר
חיים בכבוד.
עבודתכם טבועה
לכם בדם
אתם השומרים
על כבוד האדם.
אתם העושים יש מאין
אתם השומרים
ופוקחי העין
ומאמינים שאפשר
וניתן עדיין
ניתן לשנות
ניתן לקוות.
ובכלל למה המקצוע הזה
נדחק לקרן זווית
הרי הוא מכיל בתוכו
הרבה נשמה יהודית
נשמה של תמיכה,
נשמה של עזרה,
של "אל תשליכני לעת זיקנה".
מקבלי ההחלטות
מספיק כבר עם התירוצים
מספיק עם הסיפורים
שלא "מאפשרים" לכם גישה
להיענות לדרישה.
ועל תתייחסו
בתיקון כל עיוות
כאילו זאת בדיחה
או כאילו זו שטות.
העיפו מבט אל
תקציב מסילות הברזל
ומערכת הכבישים
זה תקציב של
24 מיליארד שקלים
ומתוכו היה ודאי
ניתן להקציב
לכביש אחד מאד
נחוץ ויציב
כביש רחב עם מדרכה
כביש המוביל
למדינת רווחה.
ולכן, אתם חייבים
להגיע עם העובדים
במהרה להסכם מגובש
אחרת ניסע כולנו
על כביש משובש.
כתב יוסי וולך
7.3.2011