)בנאי ומיכאלי מבצעים-עברית קשה שפה )
נתיבה בן יהודה הלכה לעולמה
26 ביולי 1928 – 28 בפברואר 2011.
כבר מילדותה
היא פילסה את נתיבה
את דרכה, את יעודה
כבתו השלישית
של אביה
ד"ר ברוך בן יהודה.
שנודע כחמור סבר וכקפדן
כחוקר, סופר ובלשן
שדרש, דברו עברית
והתנגד למונחי לשון בלועזית
שהגיעו מאירופה או מאסיה
ושימש בהרצלייה כמנהל הגימנסיה.
נתיבה הייתה אשת אשכולות
היא עסקה במגוון רב של פעילויות.
ואם מחפשים במקורות כיאות
מגיעים לתקופה שלפני
מלחמת העצמאות.
מוצאים שנתיבה
עסקה באימונים
במרץ ובאון
של הדיפת כדור ברזל
והטלת כידון
כדי להתייצב בזמן הנכון
ולקחת חלק ולהשתתף
ולהיות מוכנה
למשחקים האולימפיים
של אותה השנה(1948).
אך חלום האולימפיאדה ברח
היות שקרב העצמאות נפתח
והיא התנדבה מידית
לחטיבת יפתח של הפלמ"ח.
כלוחמת פעילה ללא
הגבלה והבדלה
ואף שימשה בחטיבה
כקצינת חבלה.
ולגבי הלוחמים לא היה
שום פליאה ותהייה
כשהיא הפעילה בצפת
את הדווידקה היחידה.
היא הפכה לדמות בולטת
דמות לוחמנית ומודיעינית
וזכתה לתואר
השדה(הג'דה) הבלונדינית.
נתיבה דיברה
עברית רהוטה
והייתה בעלת התנהגות
כנה וישירה.
ולדוגמא,
כשהיא עזבה כרוח תזזית
את אולפן הטלוויזיה
בהנחייתו של גבי גזית
כי היא הרגישה
משהוא מעליב ודוחה
בהתבטאויותיו של המנחה.
נתיבה כתבה למעלה
מעשרים ספרים
העוסקים בלשון העברית
ובתולדות הזמר העברי
בכל המרץ והרצינות
בייחוד מהתקופה
של ראשית הציונות.
ושוב לתזכורת כללית
נזכור את תוכנית הרדיו הלילית
"נתיבה מדברת ומקשיבה"
שבה נתיבה שוחחה עם מאזינים
ושילבה בה שירים
מימי ראשית הציונות וקום המדינה.
התוכנית זכתה
להצלחה מדהימה
עובדה,
היא נמשכה ברציפות
ארבע עשר שנה.
כאות הוקרה
לפעילותה המגוונת
רבת השנים
היא זכתה בפרס
ראש הממשלה ליוצרים.
היא הייתה אחת
משלושת הזוכים
בפרס ע"ש יצחק שדה
לספרות צבאית.
וכן הוענק לה התואר
"יקירת ירושלים".
היא חיה עד מותה
בקיבוץ לוחמי הגטאות
קיבוץ שהוא סמל
ללחימה לגבורה ולתקומה.
כך גם נתיבה
שכל חייה היו סמל
סמל של לוחמת
במלחמת השחרור
סמל של לוחמת
של השפה והיגוי
סמל של לוחמת על
שימור הזמר
שאין לו סוף
ואין לו גמר.
הנתיב אותה השאירה נתיבה
ישמש את כולנו
לראות ולהטיב- בה
את פועלה את חוכמתה
את מלחמתה ואת יושרה.
בכל מקום בו ניצבה
היא הותירה חותם
מעוצמתה ומאישיותה.
ועכשיו שהיא למעלה
ומעלינו משקיפה
היא תדע לדרוש
ביד חזקה ותקיפה
לעשות מיד תפנית
ולחדש את התוכנית
הפעם עם יותר שלווה
עם הרבה אהבה
"נתיבה מדברת ומקשיבה".
כתב יוסי וולך
1.3.2011