מָשָה מִנִּבְכֵי חֶלְשוֹנוֹ
פרק ל"ב
מאת
עוֹנִים
במקום
אוֹן לָיְין ON LINE –
אוֹן לָיְין – "על הקו" באנגלית. נוצר כנראה במאה הי"ט-כ', כשצץ חוט הטלפון המקשר שניים המצויים בשני קצותיו, כשהחליטו מבחינה צורנית לקרוא ל"חוט" בשם "קו". עד אז דיברו אבותינו לחלל והשיבו לחלל, ומי ששמע, שמע. זה חוזר כיום. חוטים/קוויים נעלמים יש חלל ממנו דגים את הדרוש ולתוכו משלחים את מה שיש לומר, בין אם זה רדיו, טלביזיה או מחשב. בעברית תורגם "און ליין" ל"מקוון" שלפי מילון "ספיר" פירושו: "קשור ישירות למחשב". זה מאד מתאים כציון תפעולי להתחברות, ומשתמשים בו בעבודה במחשב. אך המונח "מקוון" אינו מזמין קשר. לכן לא נזקקים לפועל "קון" באמירה "האוצר – מקוון"; "נוסטלגיה – מקוונת"; "גלי צה"ל – מקוונים". העגה ויתרה גם על האפשרות לתרגם את הצירוף השמני ולומר "גלי צה"ל – על הקו", בעברית, אותה מבינים וכאמור, "קו" שכזה נעלם והולך בימינו, והצורך "להיות על הקו" פג. כך בניגוד למצב במחשב ברחו או בחרו בצירוף האנגלי "און ליין" המסווה את קיום ה"קו". עוד חיקוי של התבטלות מתאנגלת ללא כל הצדקה והגיון, פרט לצורך של אותם "מי שהם" הרוצים בכוח לשלב ביטויים אנגליים בעברית, ללא כל קשר לאופייה של שפתנו.הניכור מתגלה כבר ברגע שבו קוראים את שתי המלים "און ליין". אדם שחונך על העברית כהלכה, יקרא כאן "אוֹן לְיָיִן" שפירושו "כוח למיץ הענבים שתסס ?!" .דרושה אמירה על "כוננות לענות".מסיבות אלה אני מציע לאמץ את המונח "עונים" הקשור במקף לשם המקום העונה בכל עת למשל: "חברת החשמל – עונים"; "משרד האוצר – עונים"; המהדרין יוכלו אפילו להטות פניה זו, כגון: האוצר – עונֶה"; "נוסטלגיה – עונָה"; "גלי צה"ל – עונים" אני מניח שיהיה קל לאמץ את "עונים" גם בגלל קרבתו למונח האנגלי – עונים/ON HIM, ובעיקר בגלל התשובה המזמינה בהבטחה להשיב. מוסדות הזמינים למתן תשובה כל היממה, כגון מוסדות בריאות או תעופה יוכלו להשתמש במכתם הולם הן במובנו והן בצלילו – "עונים ללא נים".