העברה מ" עונג שבת " בעריכת דוד אסף. פורסם לראשונה 10.7.2014.
לחובבי הספורט הנהנים החדש ממשחקי היורו .גרמניה , יולי 2024.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה נפגשו שתי הנבחרות. שבעים אלף איש נכחו במשחק, מהם כשלושים אלף יהודים נרגשים שהגיעו מכל רחבי ברית המועצות (מי ידע לספור את היהודים שם? אך כך לפחות דיווחו העיתונים). שחקני הנבחרת הישראלית חטפו פיק ברכיים, אך 'לחמו כאריות', והמשחק הסתיים בתוצאה המביכה 0:5..
שמחתי לגלות שגם בן-גוריון, ראש הממשלה המיתולוגי שלנו, לא ממש התפעל מהמשחקים האלה, אבל בדרכו הבולשביקית משהו ראה בהם 'אמצעי תעמולה טוב', העלה מחשבות ראשונות על הפניית ספורטאים צעירים מצטיינים לאימונים אינטנסיביים במקום שירותם הצבאי, וציין כי 'חשוב שאנו נכה בגויים'…
ראש הממשלה ד. בן-גוריון: יש לי מחשבה שניקח עשרים צעירים, שהם חייבים לשרת שנתיים וחצי בצבא, שכל זמנם יהיה מוקדש לאמונים ספורטיביים, זה לא יגרע מכוח הצבא, אבל הם יתאמנו (השר מ'[שה] כרמל [שר התחבורה]: חלק מזמנם, גם זה יספיק), אם יסעו לאיזה מקום – יהיה לפחות איזה שער. לי זה לא נחוץ, אבל כנראה שזה נחוץ לציבור. אני הקשבתי לשידור ברדיו רק בפתיחה, כאשר הגיעו למשחק סגרתי את הרדיו, כי ידעתי שיהיו רק כשלונות. רציתי לשמוע את השידור של הפתיחה, את התגובה ואת החוויה של ביקור ישראלים במוסקווה. אני קצת הייתי [ב]דברים [כ]אלה, כאשר הייתי בשם ההסתדרות ב-1923 במוסקווה, תיארתי לי מה החוויה כששומעים את [צלילי המנון] התקווה במוסקווה, הצטערתי על הצער שיבוא אחר כך כאשר תהיה מפלה במשחק. חשוב שאנו נכה בגויים, אני בטוח שהבחורים שלנו אם יתאמנו יכולים להיות לא יותר גרועים מהרוסים. שמעתי מיצחק נבון [מנהל לשכת ראש הממשלה] שהחבורה הטובה ביותר היא של מדינה קטנה, של אורוגוואי (השר מ. כרמל: הייתה), זאת אומרת שכמות האוכלוסייה אינה קובעת.
משחק הגומלין התקיים באצטדיון רמת-גן ב-31 ביולי 1956, והסתיים בתוצאה קצת יותר סבירה – 1:2 לטובת ברית המועצות… את שער הכבוד שלנו הבקיע נחום סטלמך
אלי רביד , ליישי : כבר בשנת 1956 , טרם עידן הוואר והשידור החוזר ברגעי מחלוקת , העריכו רבים שאת שער הכבוד היפה, הבקיע נחום סטלמך המצוין ,כשהיה בעמדת ניבדל….