
משפחת בנקיר{ ברק },קריית חיים בשנת 1950 רחוב א' מספר 71.יושבים: האב יעקב. האם שרה וביניהם הבן יגאל. עומדים משמאל לימין: הדסה. יחזקאל. אבישי. עמנואל { מנו}.
משפחת בנקיר{ ברק },קריית חיים בשנת 1950 רחוב א' מספר 71.יושבים: האב יעקב. האם שרה וביניהם הבן יגאל. עומדים משמאל לימין: הדסה. יחזקאל. אבישי. עמנואל { מנו}.
העברה מגיליון " עונג שבת " בעריכת פרופ' דוד אסף. גיליון 3.11.23.
מכל שפע התיעוד שפורסם השבוע ריגשה אותי תמונה שפרסמה אתמול סיון קלינגבייל, עיתונאית הארץ ובת קיבוץ ניר עוז. זהו צילום הממגורה (הסִילוֹ) של הקיבוץ ההרוס: דגל ישראל ענקי, צח ומצוחצח, ולצדו דגל הקיבוץ, גם הוא בוהק בנקיונו, וסיסמה זו מתחתיו:
לא עייפי דרך כי אם מפלסי נתיב
קיבוץ ניר עוז נוסד ב-1955 על ידי תנועת הקיבוץ הארצי (השומר הצעיר). עד הטבח של 7 באוקטובר חיו בקיבוץ קטן זה כ-450 אנשים, נשים וטף. באותה שבת ארורה נרצחו 27 מתושביו ועוד 74 מהם חטופים ונעדרים. קהילה שיתופית שכל אדם רביעי בה נרצח או שגורלו אינו ידוע.
ואף על פי כן ולמרות הכל, התושבים ששרדו מצאו את עוז הרוח (ניר עוז!) לדבוק בסיסמה המליצית הישנה, שליוותה אותם עם עלייתם לקרקע. את הסיסמה הזו הגה בשלהי 1945 מנהיג מפ"ם מאיר יערי במהלך פגישה טעונה עם פרטיזנים ניצולי שואה. הפגישה, שהתקיימה בקיבוץ עברון (ביניהם הייתה חייקה גרוסמן), דנה ביחס 'הנכון' לברית המועצות ובהבדלים שנחשפו בין השקפת העולם של הניצולים, ששרדו ועלו לארץ, לבין נקודת המבט של הנהגת התנועה בארץ (קרי, יערי עצמו). זו גם הכותרת שהעניק יערי לאחד ממאמריו (נדפס בספרו בדרך ארוכה, 1947).
והסיסמה המגייסת – גם אם מנותקת מהקשרה המקורי – ליוותה מאז את חניכי השומר הצעיר, בסניפי התנועה בכל הארץ ובהגשמה השיתופית. ניר עוז היה הקיבוץ השבעים של תנועה מפוארת זו.
תושבי ניר עוז המופלאים לא הפסיקו להדהים את המדינה. השבוע, באצילות שלא תתואר במילים, הם שיגרו שני מכתבים שצריכים להיכנס לפנתיאון הגבורה האזרחית שלנו.
מכתב אחד נשלח לספקים ולבעלי חוב של הקיבוץ ובו התנצלה איילת גוברמן, מנהלת החשבונות, כי התשלום יתעכב מעט בשל התקפת המחבלים. הם מתבקשים לשלוח שוב את החשבוניות כי קשה לשחזר את המסמכים המקוריים…
המכתב השני, שהוא לא פחות ממדהים, נשלח למפקד פיקוד דרום האלוף ירון פינקלמן. אסנת פרי (שבעלה חיים פרי בן השמונים נחטף לעזה מול עיניה!) כתבה בשם חברי הקיבוץ, כי על אף האובדן הנורא ועל אף משבר האמון ותחושת ההפקרה שחוו באותן שעות שחורות, עתה הם מבקשים לחזק את ידיו על מנת שיקדיש את כל משאבי רוחו לניהול המלחמה ולהשגת הניצחון על אוייבנו.
עֲגוּרִים Журавли
מילים בשפה האוורית (משפות הרי הקאווקז): ראסול גאמזאטוב
תרגם לרוסית: נאום (נחום) גרבניוב,
לחן: יאן פרנקל
תרגם לעברית: אלי ס"ט
לְעִתִּים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁחַיָּלֵינוּ,
שֶׁנָּפְלוּ חָלָל בִּשְׂדוֹת-הַקְּרָב,
מֵאֵין-מְנוּחָה, בְּאַדְמָתֵנוּ,
הָפְכוּ לַעֲגוּרִים לִבְנֵי-כָּנָף.
שָׁנִים רַבּוֹת עָפִים וּלְלֹא-הֶרֶף,
קוֹרְאִים הֵם בְּקוֹלָם הַמִּתְחַנֵּן
וְיִתָּכֵן שֶׁזּוֹ סִבַּת הָעֶצֶב,
שֶׁל מִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתְבּוֹנֵן.
עָפִים וּמַתְמִידִים לְלֹא מָנוֹחַ,
טָסִים בַּלַּיְלָה וּבָעַרְפִלִּים
וְאִם בַּלַּהֲקָה נִרְאֶה קְצָת רֶוַח –
אוּלַי זֶה הַמָּקוֹם שֶׁבִּשְׁבִילִי.
בְּבוֹא יוֹמִי עִם עֲגוּרִים אַמְרִיאָה,
אָשׁוּט בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת הָרְחוּמָה,
מִשָּׁם בְּקוֹל-עָגוּר אֲנִי אַתְרִיעַ
לַנִּשְׁאָרִים, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
'עגורים' – היה השיר הראשון שפורסם, לפני כ- 9 שנים, בערוץ 'שיר רוסי + תרגום עברי',
תצטרפו ליותר מ- 50 אלף ששמעו אותו בביצוע מרטיט של ייבגני דיאטלוב, (ברוסית, עם כתוביות התרגום) בקישור
או לשמוע אותו בעברית, בקישור
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
בצער רב הנני מודיע שחברנו בן קרית חיים,
עמנואל אורנן / טולמזין, יליד 1932 נפטר ביום שבת ה-28 באוקטובר.
ב-15 לחודש זה, זכה עמנואל לחגוג את יום הולדתו ה-91.
יהי זכרו ברוך ומנוחתו עדן.
יורם סתו
לוס אנג׳לס
עמנואל אורנן{ טולמזין } ז'ל {1932-2023.}בחוג המשפחה.
ילידי 1932. כתה א'. עמנואל -עמי טולמזין -ארנון בחולצה לבנה , במרכז, שורה עליונה .
ילידי 1932. טיול לנתניה בני 13. עמי טולמזין במי הים בחוף נתניה. שמאלי בשורה הראשונה.
לַיְלָה אָפֵל Тёмная ночь
מילים: ולאדימיר אגאטוב (וועלוועלע גורביץ'), לחן: ניקיטה בוגוסלובסקי, תרגום לעברית: אלי ס"ט
השיר הרוסי נכתב לסרט הקולנוע "שני לוחמים", 1943
לַיְלָה אָפֵל, רַק שְׁרִיקַת-כַּדּוּרִים בַּגִּזְרָה,
רוּחַ שָׁר בֵּין חוּטֵי-הַחַשְׁמַל, אוֹר-כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם;
לַיְלָה אָפֵל, יַקִּירָה אַתְּ עֲדַיִן עֵרָה
וּלְיַד עֲרִיסַת הַפָּעוֹט, אַתְּ מוֹחָהּ דִּמְעוֹתַיִךְ.
כַּמָּה אֹהַב אֶת עֵינַיִךְ וְתֹם-מַבָּטָן,
מָה אֶשְׁתּוֹקֵק לְהַצְמִיד, אֲלֵיהֶן, שְׂפָתַיִם,
לַיְלָה אָפֵל, הַמֶּרְחָק כֹּה גָּדוֹל וְנִפְתָּל
כִּי בֵינֵינוּ אֵימַת-עֲרָבָה תַּחַת שְׁחֹר-הַשָּׁמַיִם.
בָּךְ אַאֲמִין, נִשְׁמָתִי, חֲבֶרְתִּי הַיְּקָרָה
אֱמוּנָה זוֹ, בָּאֹפֶל, עָלַי, מִכָּל יֶרִי שׁוֹמֶרֶת,
אֵין בִּי מוֹרָא וּבָטוּחַ אֵצֵא אֶל הַקְּרָב,
כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרָיו נִפָּגֵשׁ, כָּךְ יִהְיֶה, לֹא אַחֶרֶת!
מָוֶת אוֹתִי לֹא יַפְחִיד, כְּבָר נִפְגַּשְׁנוּ אֵי-שָׁם
וְגַם כָּעֵת, הוּא אוֹרֵב מִסָּבִיב, כְּמוֹ צֵל לִי,
אַתְּ מְחַכָּה, לִי לְיַד עֶרֶשׂ-בְּנִי, נְחוּשָׁה
וְלָכֵן, זֹאת אֵדַע בְּבֵרוּר, שׁוּם-דָּבָר לֹא יִקְרֶה לִי!
2013
בקישור:
ואנחנו כבר מונים שלושה שבועות…
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
בלה טננבוים, אחותו של חברנו יגאל טננבוים, ילידת 1923 נפטרה אמש, בת 100 היתה בלכתה.
בנערותה הייתה ספורטאית מצטיינת למופת.
מספר תעודות ההצטיינות מופיעות באתר במדור הספורט.
יגאל,
משתתפים בצערך, חבריך בני הקריה וגולשי האתר.
יהי זכרה ברוך ומנוחתה גן עדן !
יורם סתו
לוס אנג׳לס
תמונות ומסמכים מארכיון "האתר החופשי של בני קריית חיים" .
העברה מ"עונג שבת " 27.10.23 , בעריכת פרופ' דוד אסף.
אוקטובר 2023.צילום :אדי ישראל
ב-8 במרס 1957 פינה צה"ל את אחרון חייליו מרצועת עזה. כמה ימים קודם, ב-5 במרס, מסר דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, הודעה לכנסת ובה הסביר את החלטת הממשלה לסגת מחצי האי סיני שנכבש ארבעה חודשים קודם לכן במלחמת סיני ('מבצע קדש').'אם כי ישראל לא הצליחה להשיג את הפתרון הרצוי ביותר לבעיית רצועת עזה, שהוא מינהל משותף של ישראל ואו"ם', אמר בן-גוריון, 'הרי ישראל הודיעה כי אם יתחדש המצב הקודם ברצועה שומרת לה ישראל חופש פעולה' – נשמע מוכר?
שבועיים לאחר מכן, ב-19 במרס, ירד בן-גוריון דרומה, מלווה בשלישו הצבאי נחמיה ארגוב, במנכ"ל משרד הביטחון הצעיר שמעון פרס, ברמטכ"ל משה דיין ובאלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב. הוא נפגש עם חברי הקיבוצים נחל עוז ונירים, הסביר להם פנים אל פנים את הסיבות לנסיגה וניסה להפיג את חששותיהם.
מן הפגישה נותרו גם צילומים נפלאים בשחור-לבן. שם הצלם לא ידוע לי (ותודה ליגאל וישינסקי מעפולה שהעבירן לי):
ומה היום?
האם ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, ביקר עד היום בנחל עוז או בנירים?
בברכת השלום והניצחון,
דוד אסף.
אלי רביד,ליישי : בני קריית חיים נמנים על מייסדי קבוץ נחל עוז { "התנועה המאוחדת "} וקבוץ נירים { " השומר הצעיר "}.רבים מבני הקרייה הם מייסדי חברי ותושבי ישובים רבים בעוטף עזה.
בצער רב ובכאב הריני להודיע על פטירתו של אחי היקר יורם שחל זנדברג לשעבר מרחוב ג' ( הגדוד העברי ) 93 יורם יליד 1935, חניך התנועה המאוחדת עדת מצדה היה קצין בצבא, סגן נציב שרות המדינה והממונה על תנאי שרות במשטרת ישראל בדרגת תת ניצב.
דני שחל{ זנדברג }.
" התנועה המאוחדת " קן קריית חיים. ילידי 1935 בשנת 1954. יורם זנדברג–שחל ז'ל במרכז התמונה.
כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל … платок Оренбургский
גרסה עברית, של אלי ס"ט, מזמן "צוק איתן" (2014), על פי שיר רוסי שנכתב ב- 1958, מילים: ויקטור בוקוב, לחן: גריגורי פונומארנקו.
מִדָּרוֹם הָרָעָה שׁוּב נִפְתַּחַת,
גּוֹן אָדֹם לַסִּירֶנוֹת חוֹזֵר,
שׁוּב צָרִיךְ, יְקָרָה, לֶאֱרֹג לָךְ
בְּשָׁמַיִךְ, כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל.
זוֹ כִּפָּה שֶׁאָרְגוּ אוֹהֲבַיִךְ –
הִיא הוּכְנָה, יַקִּירָה, בִּשְׁבִילֵךְ;
אִם צָרִיךְ אָז אֲפִלּוּ נִתֵּן לְךָ
לֹא כִּפָּה, אֶלָּא גַּם אֶת הַלֵּב.
הֵרָגְעִי, גַּם בְּאֹפֶל הַלַּיְלָה
אֶת הָרֶשַׁע נָבִיס וְנַרְחִיק,
יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁ"אַף פַּעַם לֹא דַּי לָךְ" –
אַךְ חוֹבֵנוּ אֵלַיִךְ נִצְחִי.
לַסּוּפָה הַפִּרְאִית אֵין תּוֹחֶלֶת,
כִּי כֹּחֵנוּ גַּם הוּא לֹא אוֹזֵל,
אִם צָרִיךְ – שׁוּב וְשׁוּב נִאֱרֹג לָךְ
בְּשָׁמַיִךְ, כִּפָּה שֶׁל בַּרְזֶל.
השיר הרוסי בביצועה של זמרת אלמונית, בשיתוף הזמרת והאגדה ליודמילה זיקינה, עם כתוביות של הגרסה העברית בקישור:
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat