7.10.2016
"ארלוזורוב", "גורדון" ו"מגינים", נפגשים ומתרגשים
באחד מימי דצמבר שנת 2015, ימי גשמים ללא הפוגה, מהיותר חורפיים וגשומים של אותה תקופה, ימים בהם אנשים שמחים להיות ספונים בביתם להתחמם ולהתפנק, יצאנו לפגישת ליל שבת אצל חברים.
הגענו ליעדנו, אווירה טובה ושמחת הפגישה עם חברים מתקופות שונות בישרה המשכו המוצלח של הערב ובעודנו מתארגנים קמעה נפתחת הדלת ונכנסים צביה ואהרון, עבורי הייתה זו הפתעה מסוימת שכן צביה בוגרת ביה"ס "ארלוזורוב" ואני בוגר "מגינים", שנינו מאותו מחזור, וחניכי ה"תנועה המאוחדת" עד שלב גיוסנו לצה"ל, לא נפגשנו זמן רב.
צריך לזכור שבקרית חיים של אז פעלו שלוש תנועות נוער, ה"נוער העובד", ה"שומר הצעיר" ו"התנועה המאוחדת", לא היה ילד בישוב הקטן הזה – קרית חיים שלא ביקר באחת משלושת תנועות אלו ויכולת למצוא ילדים משלושה בתי הספר שונים באותה קבוצה בתנועה זו או אחרת מה שהביא לחברויות עוצמתיות מעבר לכותלי בית ספר זה או אחר.
זאת ועוד, לפעילות בתנועות הנוער שהיו מאד מגוונות היה ערך מוסף עצום בנושאי חינוך בלתי פורמלי וההתנהלות חברתית. באחריות רבה ניתן לומר שאת מה שקבלנו בתנועת הנוער לא היינו יכולים לקבל בשום בית ספר.
במפגש ששי זה החל דיאלוג ביני לבין צביה לשוחח שעיקרו היה נוסטלגיה מרתקת, הזכרנו חברים, אירועים ופעילויות שהיינו מעורבים בהן בבית הספר, בתנועה בטיולים, במחנות הקיץ, במחנות העבודה בחיי הקהילה והיכן לא ?
תוך כדי וככל שאנו מזכירים ונזכרים בחיים מלאי העניין והתוכן כפי שחווינו בקרית חיים השיחה מושכת וקולחת מאליה, האדרנלין עולה ואו טו טו זה מתפרץ בעוצמה בלתי ניתנת לשליטה ולעצירה. ואז אנחנו עוצרים לרגע ומיד עולה השאלה אז מה עושים ?
וכמעט ביחד אנו חושבים אותה מחשבה, השנה אנחנו (ילידי 1941), כולנו בני 75 ,כן כן שבעים וחמש, למה שלא נחגוג לעצמנו יום הולדת ?, עוד רגע של מחשבה מביא לי רעיון נוסף, מפגש בני קרית חיים ילידי 1941 משלושה בתי ספר יסודיים "ארלוזורוב", "גורדון", "מגינים". והסיבה היא שבנקודת זמן זו (כיתה ח') של סיום בית הספר היסודי, פונה כל אחד לדרכו עפ"י בחירתו, בסמ"ת, ביה"ס לקציני ים, כפר גלים, כדורי, ביה"ס התיכון ועוד ועוד. כאן אנחנו כבר לא לבד, מתחברים לתלמידים אחרים ממקומות אחרים והאוטנטיות כבר אינה אותו דבר.
שכנעתי את צביה! יצאנו לדרך ולא כל כך הבנו איזה מטלה לקחנו על עצמנו, כי כשאתה מחפש ומנסה לאתר חברים שלא ראית ולא דברת אתם משהו כמו ששים (60) שנה זה ממש לא קל. הוסף על כך את פעילות הארגון המתבקשות, כמו מקום, כיבוד, בעיות ביטחון וכו' אתה מבין לאיזו אופרציה אתה נכנס ולא כל יודע איך אתה יוצא מזה.
אבל כמו גדולים לא ויתרנו! ידעתי שננצח ואכן היום התכנסנו באשכול הפיס בבית הספר התיכון בקרית למפגש מרגש ומדהים!, הועלו זיכרונות, סופרו סיפורי נוסטלגיה מרתקים ומרגשים, נפגשנו עם מדריכים שלנו כמו, עודד זך, יהושע דיין ורעיתו שרה מלזק, שמאי בן יצחק, חנן קנריק ועמוס יודן, היה מזנון משובח. אילנה ודורון טובים שרו ונגנו שירי תנועות הנוער והזמנים ההם. היה מרגש ומרתק.
בסופו של אירוע מרגש נתקבלה החלטה חשובה ב – 2021 חוגגים את יום הולדתו ה – 80, באותו מקום ובאותו אופן
תמונות